ארטיפקטים ב-MRI 

המאמר נכתב בידי עופר בן-חורין, תדמיתן MRI ובעל תואר שני במחקר התפתחותי.

הגדרת ארטיפקט היא ממצא בתוצר הרקמה אשר מקורו אינו ברקמה הנבדקת ועלול לגרום להפרעה בפיענוח. ארטיפקט יכול להראות במספר דרכים- ממצא החוצה גבולות אנטומיים ( מה שנקרא התקפלות ) , הופעת קוים ישרים ( בטבע אין קוים ישרים לרקמות ) , שינוי בתמונת הרעש האחיד או ממצא באיזור שאינו מתאים אנטומית ( למשל יד בתוך הבטן ).

הגורמים לארטיפקטים יכולים להיות :

1)    גורמים שאינם קשורים ל-mri

 רעש חיצוני בדמות גלי רדיו שחודרים לשטח הבדיקה.

 שיחזור של סקן שעלול לייצר ארטיפקטים.

2)    גורמים שקשורים ל-mri

אחידות השדה המגנטי

התנהגות חומרים שונים ב-mri.

3)    גורמים שנובעים מבחירת פרמטרים

     התקפלות- בעקבות מיקום לא נכון של החולה או בחירת fov קטן מידי .

הפרעות של תנועה- זרימת  csf גורמת להופעת קוים לבנים בתוך חוט השדרה ( יודעים שזה ארטיפקט בגלל שהקווים נמשכים מחוץ לחוט השדרה).

סוגי הארטיפקטים הם:

1)    תנועה וצללים ( Ghosting )- למשל כלי דם פועם אשר משליך את הפולסציה שלו לצדדים. ניתן לראות את הפעימה בתמונת רעש (חלון 0)

בדמות קו לבן החותך את הברך. כיוון קו התנועה הוא בהתאם ל-

Phase incoding ( AP, LR) וכן רצוי לשנות את ה- phase incoding

כך שהארטיפקט לא יפול על התמונה. ארטיפקט זה יעיל כיוון שכאשר הוא לא קיים ניתן להסיק שהעורק סתום ולכן לא קיימת פעימת דם.

סוג אחר של תנועה שגורמת לארטיפקטים היא תנועת הנשימה. לצורך זה משתמשים בניטור הנשימה.

2)    סספטביליות מגנטית- הפרעה הנגרמת בעקבות הימצאות מתכות באיזור הנבדק ( למשל סתימות בשיניים או איפור ) או מיכשור שעובד בחדר ומפריע לבנית תמונה בצורה נכונה.

3)    הצמדת נתונים ( Data Clipping )- כאשר המקלט מגיע לקליטה מכסימלית ומפספס נתונים.

4)    ארטיפקט "ריצ-רצ" ( ziffer )- נגרם בעקבות נקודה ונובע משידורי RF

שחודרות למכשיר.

5)    מיצוע נפח ( fartial volume )- מצב שבו נראים חורים ברקמה.

6)    התקפלות ( Wrap Around )- מטריצה קטנה מידי או fov קטן מידי.

7)    טבעות גיבס ( Gibbs )- Truncation - תופעה של קוים בתמונה המופיעים בעקבות סיגנל-רעש גבוה.

8)    כימיקל שיפט- הזזת השומן בתמונת ה-MRI ביחס למים. שני אטומי מימן       מתנהגים בצורה שונה אם הם בתוך מים או בתוך שומן ולכן תדר תהודת הפרוטונים בשומן מוזז בערך ב-3.5 ppm ביחס לתדר תהודת הפרוטונים במים וזה גורם להיקלטות שונה על ידי המכשיר. התוצאה תהיה הופעת רצועה לבנה או שחורה ( או שתיהן ) אשר נובעת מקליטה מוטעית של מקום השומן או פס שחור עדין המקיף את גבולות רקמת השומן.

ככל שהמכשיר חזק יותר , כך הסטיה גדולה יותר. ביטול ארטיפקט הכימיקל שיפט נעשה על ידי דיכוי השומן או המים ( מה שנקרא

Water image  , או fat image ). הדיכוי יעיל למצב של ממצא מימי או גידולי בתוך השומן ואז ניתן לראות את הממצא טוב יותר.