חרדה חברתית מאופיינת בפחד וחשש של אנשים מביצוע פעולות מסויימות בנוכחות אנשים או בפומבי.
פוביה חברתית מייצגת חרדה מפני האפשרות להיות נבוך או מושפל במצבים חברתיים. חרדה חברתית לרוב מופיעה בתקופה המוקדמת של גיל ההתבגרות, ואף בגילאים צעירים יותר. ילדים הסובלים מחרדה חברתית בד"כ מגלים ביישנות קיצונית בהתנהגותם וחרדים שמא יעשו או יאמרו דבר מה בסביבה חברתית שיגרום למבוכתם. חלק מהילדים בקטגוריה זו אף מאמינים כי הם פחות "מוכשרים ומסוגלים" ביחס לאחרים. פחדים נפוצים של ילדים/מתבגרים עם חרדה חברתית כוללים השתתפות במפגשים חברתיים כגון מסיבות, ניהול שיחה עם דמות סמכותית בחייהם (למשל, מורה או מנהל בית ספר) או דיבור בציבור. פחדים נוספים פחות נפוצים עשויים לכלול פחד משימוש בשירותים ציבוריים, אכילה בנוכחות אחרים, שיחות טלפון או כתיבה על הלוח מול שאר הכיתה. אין לבלבל בין חרדה חברתית לביישנות – מדובר בשתי סיטואציות שונות. אנשים ביישנים עשויים להרגיש לא נוח במחיצת אחרים, אבל הם לא בהכרח נמנעים מאותם מצבים שגורמים להם להרגיש שלא בנוח.
חרדה חברתית יכולה להופיע במגוון מצבים - החל מדיבור בפומבי או בנוכחות קהל, וכלה בהימנעות ממצבים אינטימיים. חרדה חברתית נובעת בפעמים רבות מפחד (מודע או לא מודע), מלעג והשפלה בפומבי, פחד מביקורת, או התנהגות שאינה תואמת לסיטואציה.
סימפטומים של חרדה חברתית
חרדה מתמשכת ותמידית ממצב או מספר מצבים בהם האדם החרד חשוף לאנשים לא מוכרים או חש שנבחן על ידי אחרים. בדומה לשאר הפרעות חרדה נפוצות, התסמינים של חרדה חברתית כוללים תסמינים גופניים כגון: דופק מוגבר, לחצים בחזה, תעוקה ותחושת חנק; ותסמינים רגשיים וקוגנטיביים כגון: היעדר ביטחון עצמי, חשש מלעג ואמונות שגויות בדבר אינטרקציות חברתיות וההשפלה הכרוכה בהן.
חרדה חברתית יכולה לגרום להימנעות חלקית או מלאה ממצבים חברתיים שעלולים לעורר את החרדה ובפגיעה משמעותית בתפקוד. הטיפולים היעילים להתמודדות עם חרדה חברתית הינם טיפול קוגנטיבי התנהגותי הממוקד וטיפול תרופתי.
טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים
מרכיבי הטיפול כוללים הקניית מיומנויות חברתיות מתאימות לילדים אשר חסרים ידע אודות מצבים חברתיים והתנהגויות חברתיות מתאימות. ילדים ובני נוער לומדים גם לזהות ולשנות את המחשבות החרדתיות הגורמות להגברת תחושות של חרדה במצבים חברתיים. באמצעות חשיבה חיובית, מחשבות רציונליות יוכלו מרבית הילדים עם חרדה חברתית לחוות מצבים חברתיים בקלות רבה יותר. טכניקות טיפול קוגניטיביות בהדרכת פסיכולוג מוסמך לטיפול בילדים עשויות לעזור לילדים להקטין עיוותים בצורת החשיבה שלהם.
ביצועים חברתיים נפגעים בשל דאגנות יתר והערכה עצמית שלילית ומושכים תשומת לב הרחק מרמזים המנחים לגבי התנהגות חברתית מתאימה. ילדים ומתבגרים מודרכים לפתח רשימה של מצבים מאתגרים עבורם, כגון השתתפות במסיבות, לדבר בטלפון, או לדבר עם חברים. במהלך הטיפול, הילדים לומדים ליישם את מיומנויות ההתמודדות שלהם בהדרגה מול מצבים אלה. ההצלחות של ילדים עם חרדה חברתית צריכות לקבל הכרה וחיזוקים על ידי המטפל ועל ידי ההורים. מטפלים נוטים גם להשתמש בטכניקות מידול, שבהן המיומנויות לאינטראקציה חברתית מודגמות לראשונה על ידי מטפל מיומן ולאחר מכן מועברות לתרגול עם הילד או המתבגר.
מחקרים עדכניים תומכים בצירוף ההורים במספר פגישות טיפוליות עם פסיכולוג קליני ע"מ שיוכלו לעמוד על טיבה של החרדה, והתקדמות הטיפול בפוביה החברתית. הטיפול הקבוצתי מיושם לעתים קרובות בטיפול בחרדה חברתית, כיוון שהוא מספק הזדמנויות לאינטראקציה עם ילדים בני אותו גיל.
רועי שופן פסיכולוג בתל אביב - מומחה לטיפול בילדים מתבגרים ומבוגרים.
רועי שופן הוא פסיכולוג קליני העוסק בטיפולים פסיכודינאמיים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפולי חרדה, בטיפולים ממוקדים וקצרי מועד, בטיפולים המשלבים עבודה עם ביו-פידבק, בהתערבות במשבר ובאבחון והערכה.
