הוראה לגיל הרך היא תחום בחינוך המדגיש את חשיבותה של הסביבה בהתפתחותו התקינה של ילד בשנות חייו הראשונות. הגישה בהוראה לגיל הרך נגזרת מההכרה בייחוד עולמו של הילד בגיל הזה הפועל על פי כללים משלו.
נפוצות כיום מספר תפיסות מוטעות לגבי היחס ההוראתי שיש להעניק לילדי הגיל הריך כמו גם בלבול בתפקידם של ההורים והגננות במתן יחס זה. בין היתר, חוזרת הטעות כי פעוטות לא צריכים ללמוד, הם צריכים רק יחס חם, או שתפקיד ההוראה מוטל רק על אנשי המקצוע ולא על ההורים וגם זה חייב להתחיל רק מכתה א'.
מצד שני, ניתן למצוא תפיסות מודרניות כגון שחשוב כבר מגיל שנתיים וחצי ללכת לחוגים בקביעות כמו חוגי אנגלית, מדע, וטבע או שרצוי שהילדים ילמדו בקורסי הכנה לכיתה א´בחופשה שבין גם החובה לתחילת הלימודים בבית הספר היסודי.
מחקרים על ההוראה לגיל הרך
על פי מחקרים, המוח האנושי מתפתח בקצב מהיר מאוד בשנים הראשונות לחיים ועקב כך, ישנו יותר סיכוי להעשרה ושיקום מצד אחד, ומצד שני גם אפשרויות רבות יותר לפגיעה. התפתחות זו מתבטאת ביעילות, בגמישות (פלסטיות) ובהתמחות התפקודית של פעולת המוח. היום אנו כבר יודעים כי חשיפה לסביבה מועשרת עשויה לתרום לגידול המוח ולשינויים ביוכימיים בתוכו וליצירת יותר קשרים בין תאים שונים.
מנגד, מחקרים הראו גם כי חסך משמעותי וקיצוני בגירוי עשוי להפריע לתפקוד התקין של המוח. בגיל הרך הילד מתפתח קוגניטיבית, מוטורית, נפשית וחברתית. הסביבה בה הילד גדל משפיעה רבות על תהליך ההתפתחות שלו - בזמן שהילד חוקר את הסביבה שלו, הוא מתפתח ביחד אתה. על כן ניתן לקבוע כי חווית הלמידה בגיל הרך, ביחד עם התורשתיות, הם אלו שהופכות אותנו למי שאנחנו.
חשיבות ההוראה לגיל הרך
מסתבר שבכל הנוגע לחינוך לגיל הרך, הקשר שבין דרכי הלימוד המועדפות, השאיפות ותחומי העניין לאיכות הקשר עם ההורים הינו גבוה. נמצא כי רגישות הורית תורמת לפיתוח הקוגניטיבי והלשוני של הילדים בגיל הרך. הדגש על הוראה לגיל הרך עולה ביחד עם תשומת הלב לירידה הבלתי פוסקת בהישגי התלמידים בישראל, ובעיקר בתחומי המדעים בשנים האחרונות. הסיבות המרכזיות לאלו הן היעדר משמעת בבית הספר, ירידה מוקצנת ביחס למורים, הסיפוק המידי של האינטרנט והטלוויזיה המגמד את סיפוק הלמידה בבית הספר, צפיפות בכיתות, פערים בין חתכי אוכלוסייה שונים וכן יחס ההורים למנגנון ההוראה.
לדעת מומחים, ההוראה לגיל הרך אשר היא השלב הראשון בהכנת הנוער שלנו לגדול ולייצר עתיד מתקדם וטכנולוגי בישראל, אך גם אנושי ותרבותי יותר, היא גם צריכה להיות השלב הראשון ברצף חינוכי שבו הילדים ואחר כך הנערים יחזרו למבנה כיתות הומוגניות מבחינה לימודית, יחזרו ללמוד לחקור ולפתח את הסקרנות תוך שמירה על גבולות המשמעת והנורמה ההתנהגותית החל מגיל קטן. בנוסף, שילוב של לימודי מורשת ועבר גם כן יכולים לתרום לתלמידים להפוך לאזרחים ואנשי משפחה טובים יותר בעתיד, לצד ההישגים המדעיים אשר בשאיפה יעלו.
אם כן, כיצד נכון לפעול מבחינת הוראה לגיל הרך כלפי הפעוט?
• היענות ורגישות לשאלות וההתייחסויות של הפעוט.
• אופן שימוש נכון בשפה תוך אינטראקציות שונות עם הפעוט.
• מעורבות והתעניינות בפעולות הפעוט.
• עידוד של התייחסות למורכבות המאפיינת את הסביבה הפיזית והחברתית.
• למידה להתייחס לרמזים הרלוונטיים בשפה שהילדים פותרים בעיות.
• הקניית כללי התנהגות המלווים בהסברים ובהנמקות רציונליות.
ניתן לסכם ולהגיד כי בתור הורים, החינוך לגיל הרך מתבסס על מתן העשרה הולמת לתינוקות ופעוטות, הן ע"י משחקים שונים המיועדים לכך (והמהווים מנוף ללמידה בגיל הרך) והן על ידי אינטראקציות שונות בין ההורה לתינוק. בנוסף, מתן דגש לבניית הקשר, התקשרות ומתן ביטחון לילדים הם ללא ספק בין תפקידיו המרכזיים של ההורה כאחראי על החינוך לגיל הרך של ילדיו.
