רפואת שיניים לילדים - לעיסת מסטיק ללא סוכר בילדים - יש הפתעות בחיים 

מתי כדאי להתחיל ?

ההמלצה היא לעיסת מסטיק בגיל בו הילד מבין שאסור לבלוע את המסטיק. מכיוון שלכל ילד רמת הבנה ושיתוף פעולה משלו קשה לציין גיל כרונולוגי שממנו והלאה בטוח ללעוס. נהוג לחשוב שאצל רוב הילדים בסביבות גיל 5 שנים כבר מפותחת ההבנה והאבחנה בין לעיסה ובליעה.

ישנם ילדים שאצלם הדבר קיים עוד קודם, וכאלה שאצלם ההופעה היא מאוחרת יותר אך ניתן לבדוק אם הילד מבין ש"בגמר השימוש" צריך לזרוק את המסטיק אז אפשר ללעוס בבטחה.

ללעוס או לא ללעוס ?

ללעיסת מסטיק מספר יתרונות והשפעות על הבריאות הכללית.

ישנם חוקרים שמצאו כי לעיסת מסטיק מגבירה את הזיכרון, ויכולת הריכוז. הסיבה לכך כנראה טמונה בעובדה כי עצם פעולת הלעיסה מעלה את זרימת הדם למוח ובכך משפרת עד מאוד את תפקודו.

קבוצת חוקרים נוספת מצאה כי ילדים שלעסו מסטיק המכיל קסיליטול בתדירות של 5 פעמים ביום סבלו פחות מדלקות אוזניים (40% פחות מילדים בקבוצת הביקורת שלא לעסו מסטיק).

לתחליף הסוכר קסיליטול תכונה ייחודית והיא עיכוב צמיחת והתפתחות חיידקים ואכן, לפי החוקרים, בילדים שלעסו את המסטיק, בודדו פחות חיידקים מהגרון האחורי, מאחר והקרבה האנטומית בין אזור הלוע והאוזן היא גבוהה - פחות חיידקים נדדו לאוזן התיכונה וכך מסבירים את מיעוט דלקות האוזניים ב"ילדים הלועסים". 

וקצת גם מהניסיון הקליני שלי, כאשר מגיעים למרפאתי (מרפאת שיניים לילדים) מתרפאים בני 4,5 שנים ולהם קושי להיפרד מהמוצץ אני מציעה להחליף את הרגל המציצה בלעיסת מסטיק ללא סוכר, הדבר עובד כמו קסם.

ההליכה יחדיו עם ההורה לחנות בחירת מסטיק (ממגוון הרחב הקיים) נותנת לילד הרגשה שהוא באמת כבר גדול. מאוד חשוב שהגמילה מהמוצץ תתבצע בצורה הדרגתית. אם הילד נוהג למצוץ במשך היום (כשחוזר מהגן, או בשעות אחה"צ) ניתן להחליף את הצורך האורלי שמספק המוצץ ע"י לעיסת המסטיק. מאחר וללעיסת המסטיק השפעה מיטבית על כל חלל הפה והשיניים (כפי שתקראו מיד) אני תמיד ממליצה !

ללעיסת מסטיק ללא סוכר השפעה חיובית על חלל הפה ובריאות השיניים

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: חלל הפה מכיל מיליוני חיידקים. החיידקים יודעים לנצל סוכר ולהופכו לחומצה. החומצה היא זו שתוקפת את שכבות השן ומפרקת את השן עד כדי חור. לכל התהליך קוראים עששת.

אז כיצד לעיסת מסטיק מגינה על השיניים ?

ראשית פעולת הלעיסה עצמה (ללא קשר לתכולת המסטיק) מגרה הפרשת רוק ומגבירה את קצב וכמות זרימת הרוק בחלל הפה. הרוק ידוע ביכולת הבופריזציה שלו (יכולת ניטרול חומציות). מאחר וחומציות בחלל הפה פוגעת בשכבת האמייל ובסופו של דבר מובילה לפירוקו (חורים בשיניים) כאש הרוק מיוצר בכמות מספקת הוא מסוגל לשטוף את חלל הפה ומגן על השיניים מפני החומציות ושומר על שלמותן.

בנוסף גם תכולת המסטיק מגינה על השיניים. תחליפי הסוכר (המצויים במסטיקים ללא סוכר) לא מנוצלים במידה טובה ע"י החיידקים, לחיידקים יש קושי להפיק מהם חומצה וזה ממזער את הנזק.

אמנם קסיליטול הוא תחליף הסוכר היחידי אשר ממש מעכב צמיחת חיידקים אך ממתיקים אחרים כמו סורביטול מנוצלים ביעילות פחותה ע"י החיידקים מאשר סוכר  "אמיתי".

בנוסף, יש המאמינים שגם הפעולה עצמה של הלעיסה מנקה את השן בכך שהיא מוציאה שאריות מזון מהחריצים והחרירים המצויים בשטח הלעיסי של השיניים הטוחנות. גם הפעם התוצאה היא = פחות חיידקים ושאריות מזון ע"ג השן - פחות ייצור והפרשת חומצה, פחות פגיעה בשן, פחות עששת.

היום מקובל להמליץ על "פרוטקול הלעיסה" הבא בכדי לסייע במניעת עששת - לעיסת מסטיק המכיל קסיליטול 3-5 פעמים ביום לפרק זמן של לפחות 5 דקות בכל פעם.

אז למה לא ללעוס ?

בסקר שערכו בקרב כירורגים פה ולסת, רופאי שיניים ואורתודונטים נתגלה כי אחוז ניכר מהם מאמינים כי לעיסת מסטיק עלולה לגרום  לפגיעה במפרק הלסת, לעייפות שרירים וכאב, בייחוד אם נעשית בתדירות גבוהה או לתקופות זמן ממושכות. אך עדיין קשה למצוא מחקר אשר יבסס ויוכיח את הקשר בין לעיסת מסטיק ושינויים מבניים של מפרק הלסת אשר יכולים לתמוך בעייפות ובכאבי שרירים.

כנראה שגם במקרה הזה במידה ולעיסת המסטיק נעשית במידה ולא בהגזמה, לא קיים סיכון ממשי.

ישנה דעה רווחת בקרב האוכלוסייה והיא - מסטיק שנבלע נשאר 7 שנים בקיבה!

לדעת רופאים רבים הטענה הזו אינה נכונה, אמנם מסטיק אינו בר עיכול כמו מזונות אחרים אך הוא מוצא את דרכו החוצה ממערכת העיכול, בדומה למזונות אחרים, לעיתים בקצב איטי יותר.

מסתבר שהשמועה יותר דביקה מהמסטיק עצמו, כי ישנם הרבה הורים שעדיין מאמינים כי מסטיק שנבלע פשוט נתקע ויכול לגרום לחסימת מעיים.

במחקרים אשר פורסמו ע"י רופאי ילדים המקרים בהם היה צורך בהתערבות רפואית היו חריגים ביותר מקרים בהם הבליעה היתה כרונית וכפייתית או כאשר חפץ זר (מטבעות כסף) נבלע יחד עם המסטיק.

ללעוס, להנות, לחייך

כמו בכל דבר בחיים, המלצתי האישית להיות הגיוניים ולא קיצוניים.

לעיסת מסטיק ללא סוכר בצורה מבוקרת, במידה ולא בהגזמה (עדיפות למסטיק המכיל קסיליטול) בגיל שבו הילד כבר מסוגל להבין כי אין לבלוע את המסטיק ופשוט לזרוק לפח בגמר השימוש.

מאת ד"ר הדס כץ-שגיא

מומחית טיפולי שיניים לילדים