אני בטוח שרבים ממורי בתי הספר התיכוניים חוו על בשרם התנהגות ונדליסטית של תלמידים שסיימו רק לאחרונה את חובת לימודיהם. בית הספר לעתים קרובות משמש עבורם שק חבטות נוח לחבוט בו ולעשות בו ככל העולה על רוחם. כדי לשנות מצב זה על קובעי המדיניות במערכת החינוך, על מנהלי בתי הספר ואפילו על המורים לנסח קוד אתי חדש ולהקפיד על כללי התנהגות ברורים וחד-משמעיים כדי למנוע מקרים מהסוג שבו אני מתאר כאן. עריכה לשונית היא חובה לפני פרסום של מצע או חוזר.
ניל פוסטמן, מחשובי התאורטיקנים בעולם בתחום התקשורת והחינוך, טען שיש הידמות של הילדים למבוגרים והגבול ביניהם מיטשטש. הוא קרא לתופעה "היעלמות הילדות": הילדים נחשפים לביטויים הקשים ביותר במציאות, ומפנימים את מסרי התקשורת יותר ויותר. רק לאחרונה התרבו המקרים שבהם בוגרי בתי הספר התיכונים מקיימים "מסע רונדו" רועש ומסוכן, שבמהלכו הם נוסעים ברחבי העיר בשיירת מכוניות עליזה, ומסכנים את הנהגים בכביש ואת העוברים והשבים. התלמידים אף מקיימים נשפים מפוארים שבהם לובשים בגדים יקרים מאוד, באים לבית הספר בלימוזינות, ושותים משקאות חריפים. לצדם מופיעה התנהגות חריגה לא נאותה כמו הרס, ונדליזם, התפרעות, השפלה, פגיעה במורים ובתלמידים, פגיעה בסביבה הקרובה לבית הספר, "זובור" בתלמידי שכבות צעירות, השלכה של קמח וביצים, התזת מים, כתובות גרפיטי, סטיקרים פוגעניים ומשפילים ועוד.
נראה שבעתיד הלא רחוק תתפתח אנרכיה במוסדות החינוך בעידן מתירני ללא גבולות. המציאות הבית ספרית תהיה אלימה הרבה יותר, ואיש כבר לא יזדעק על אלכוהול, על סיגריות ועל נפצים בטיול השנתי. אנשי החינוך ישלימו עם קיומם, יעלימו עין, ואף אחד מהם לא יתמודד ישירות עם התלמידים האלימים, שחלק מהם יגיעו לטיול השנתי במכונית פרטית ואחרים ישכרו בעצמם אכסניות.
כמות האלכוהול בטיולים לא תבייש פאב ממוצע, והתלמידים יאמרו בפה מלא: "לא ניסינו להסתיר שהבאנו נרגילה, וההורים שלנו יודעים שאנו מעשנים," עובדה שתסביר עד כמה נעלם כושר השיפוט והביקורת של התלמידים, ועד כמה נוצרה מציאות שהכול בה מותר, חוקי וטבעי כמעט.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
