מוזיקת הגוספל חוויה לימודית נפלאה בארצות הברית
מאת שולי רמון
זכורה לי לטובה כזמר, אותה תקופה נפלאה בה חייתי בארצות הברית, יותר מכך כמוזיקאי שרואה את ייעודו המקצועי בכתיבת מוזיקה, הלחנה ושירה, השהות בארצות הברית נתנה לי למעשה את כל הכלים המקצועיים, ליצור את התנופה, לעליה ולהגשמה של כשרון חבוי ולא ממומש.
מעבר ללימודי בבית הספר הנודע למוזיקה קלה ברקלי הממוקם בעיר בוסטון, רציתי תמיד מעבר ללימודי הפיתוח קול שעברתי אצל מורים פרטיים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, ללמוד שירה בכנסיות שחורות בניו יורק שם שרים מקהלות שונות בעיקר בימי ראשון שירת גוספל.
שירת הגוספל במקורה התפתחה בתרבות השחורה עוד מימי העבדות, הרחוקים בהם שרו חבורות שחורים את הלחנים הללו על מנת להביע את תסכולם, שמחתם, וכל העובר עליהם. מיותר לציין כי השחורים ניחנו מלידה ביכולות קוליות מרשימות במיוחד ולראיה היא גדולי הקולות בימינו משתייכים לקבוצה הנ"ל. בבית הספר ג'וליארד בניו יורק שם הכרתי חברה שחורה פסנתרנית שהייתה הולכת לשיר גוספל כל יום ראשון ברובע הרלם,, ביקשתי ממנה לקחת אותי איתה לשם, וכאן התחיל הרומן שלי עם כנסיית הגוספל במנהטן שם העברתי שנתיים מאושרות בחיי.
אני חייב לציין כי אין אף מורה לפיתוח קול ויהיה הטוב ביותר שיוכל לתת לי את הכלים שקיבלתי שם. שיטות השירה העמוקות, האלתור והתפיסה האמיתית של מה זה למעשה אלתור שבא מתוך הנשמה, שירה נכונה, מה זה יכולות ווקאליות ועוד. אתה למעשה הופך להיות חלק מקבוצה שנפגשת כל יום ראשון ואולי עוד יום בשבוע, שנכנסת למעשה למעין טרנס, אתה מתחיל להבין למעשה מזה שירה ומאיפה היא באה בכלל. אווירת היחד של הקבוצה חלוקת הכאבים המשותפים יחדיו, והיכולת שלך להביע את עצמך ואת כאביך ואו אושרך באמצעות שירה.
שירה זה לאו דווקא לשיר, זה מעבר לזה זה דבר שבא מבפנים זה דבר עמוק שכאשר אתה מתחבר אליו אתה מתחיל להבין ששירה זה למעשה הבעה עצמית והשירה למעשה מתייתרת.
לסיום היית רוצה ממש להמליץ לכל אומן שרוצה להתחבר אל השורשים האמיתיים של השירה ללכת בדרך שאני הלכתי ולקצר לעצמו תהליכים של הבנת האומנות בצורה משמעותית.
