ציפיות שונות מהאב והאם
על הציפיות מתפקיד האב
על השינוי שחל בתפיסת האבהות אצל גברים אפשר ללמוד מהשוני בין המלצותיו של ד"ר ספוק לאבות בהפרש של 27 שנים. במהדורה המקורית הוא ממליץ לאבות" מובן שאינני מתכוון שהאב צריך להאכיל את התינוק או להחליפו באותה מידה שעושה זאת האם אולם זה מומלץ לעשות מדי פעם למשל בשבת.."
במהדורה החדשה לספרו כותב ד"ר ספוק " לדעתי אב שעובד במשרה מלאה מחוץ לבית ואשר אישתו עקרת בית יעשה טוב לילדיו אם יקח על עצמו מחצית מהטיפול בילדים ואף ישתתף בעבודות הבית..." (אצל נרדי 1992)
חן נרדי גם מאזכר את הסרט קרמר נגד קרמר שעשה מהפכה בזמנו בו נדרש האב הנטוש על ידי אשתו להתמודד עם גידול בנו במקביל לעבודה שלו. האב מגלה בורות מדהימה בפעולות של הכנת ארוחות קניות וכולה אולם על ידי הדאגה היומיומית וההשקעה הרגשית שהוא נותן לבנו נוצר קשר חדש חם ואוהב בינו לבנו.
ו
ויניקוט היה רופא פסיכיאטר שטיפל בילדים הוא והטביע את המונח "האם המספיק טובה" פונה בספרו בשנת 1957 בעיקר אל האמהות ובפרק 17 בשם מה בקשר לאבא? "קיימות סיבות רבות לכך שהאב מתקשה ליטול חלק בגידול התינוק. אחת מהן היא שהוא עלול להיות לעיתים רחוקות בבית בשעה שהתינוק ער.....ואז בהמשך הוא מתייחס לדרכים מיוחדות שבהן תורם האב את חלקו(עמוד 91) ראשית הוא אומר האב דרוש בבית כדי לעזור לאם להרגיש טוב יותר מבחינה גופנית ונפשית ושנית האב דרוש כדי להעניק לאם תמיכה מוסרית להעניק גב לסמכותה ולהיות אדם המייצג את החוק והסדר שהשליטה האם בחיי הילד. ....
האב יוצא בבוקר לעבודה בעוד האימא עושה את עבודות הבית ומטפלת בילדים...בהמשך מעודד ויניקוט את האם להשקיע מאמצים על מנת ליצור קשר בין הילד לאביו .
תרומתם ונחיצותם של תפקיד האבות זוכים בשלושת העשורים האחרונים לתשומת לב גוברת, ללימוד ולעידוד רב בעיקר על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים 1981Lamb הוא גם סיכם שינויים אלה בהציעו שבמהלך שתי המאות האחרונות המוטיב המרכזי של האבהות עבר מפנה מ"מורה מוסרי" ל" מפרנס" דרך "מודל תפקידי המין" עד ל"אב המטפל החדש"ע"מ 4-6
Parke (1996) כתב ספר בשם fatherhood בו הוא מדווח על ציפיות מהאב להיות יותר אקטיבי במעורבות שלו בגידול התינוק. כך קורה שמחד אבות נדרשים להיות יותר רציניים לגבי תפקיד המפרנס לנוכח הולדת הילד ומאידך הוא נדרש לעשות שינויים בעבודתו היות ונדרש ממנו לקחת חלק בגידול הילד. Lutz, Wilma; Hock, Ellen 2000,2 בדקו סימפטומים של דיכאון בהורים צעירים לנוכח הקונפליקטים הללו ומצאו ש 43% מהאבות הצעירים דיווחו של סימפטומים של דכאון. ו25% מהאמהות הטריות.Doherty, William J.1,4 הציעו ובדקו הכנה להורות בסדנא שנותנת כלים והכשרה מעשית לאב לעתיד כדרך להתמודד עם אי הבהירות והבלבול מהציפיות מהאב היום. במחקרים הם מצטטים מחקרים שמתייחסים לתפיסת ההורות העכשווית על ידי אבות Cox et al. (1985) מצא שמיומנויות של הורות ניתנים לניבוי על פי איך אותם אבות תפסו את תפקיד הוריהם, כיצד האב היה תומך והאם רגישה לצרכים של האב. May (1982) מצא שמוכנות לאבהות ממקושרים לשלושה אספקטים מרכזיים האחד היחסים הזוגיים, הקביעות ואיכות הקשר השני המצב הפיננסי והשלישי האם הם הגשימו את ציפיותיהם טרם בוא התינוק, אלה מבין האבות שהיו להם ספקות ביחס לשניים מהאספקטים הללו לא תמכו בבת זוגם ההרה והיו פחות מוכנים לתפקיד האב. ממצא נוסף מעניין של Fein (1976 הוא שגברים המסתגלים באופן הטוב ביותר לאבהות הם אלה שיש להם הזדהות עם תפקיד המפרנס breadwinner אלה שלא הרגישו נוח בתפקיד הזה ביטאו פחות סיפוק מהאבהות שלהם.
מיכל שטרן(1998) חקרה את דיוקנו של ההורה הטוב בעיני הורים והיא מצטטת מחקר של גילברט הנסון ודיוויס Gilbert,Hanson&Davis 1982 אשר מצאו כי בדרך כלל אבות מסורתיים מעריכים את עזרתם להתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהם ולרכישה של מיומניות חברתיות . מחקר אחר שעסק בצפיה במשפחה בחודשים הראשונים להולדת תינוק מצא שרוב האבות רק עזרו עם הטיפול בתינוק יותר מאשר השתתפו בטיפול בילד.( La Rossa&Larossa,1981) . בשנות ה70 תנועות הנשים שינתה את תפקיד האישה כמו גם את תפקידי הגבר הרבה אבות המשיכו לציין את תפקידם כמפרנסים בעדיפות גבוהה אולם רצו להיות יותר מעורבים עם ילדיהם. במחקרם של וויגארטן ודניאלס(Weigarten&Daniels,1988)
נמצא שלהיות אב טוב זה בראש ובראשונה להיות מפרנס אולם רק מעטים התייחסו לפונקצית המפרנס כביטוי מספיק של האבהות. הם העריכו את קשריהם עם המשפחה.
כך קרה שהקונפליקט המוכר והבלתי אפשרי שמיוחס בדרך כלל לנשים בין העבודה והמשפחה חדר גם לעולמו של האב. יש אבות שחשים שהם מוכרחים להעמיד את עבודתם בראש סולם העדיפיות של צורך בביטחון כלכלי. יחד עם זאת נמצא שהרבה אבות מוצאים תגמולים גדולים יותר בעולם המשפחה והופכים ליותר מעורבים Rapoport et al 1977))
יחד עם כל השינויים בתפקיד האב השתנות התפקיד מאד איטית ופלקוביץ' Palkovitz'1985)) תולה את הסיבה לכך בחוסר חשיפה למודל הורי מתאים.ואחרים הטוענים שלאבות אין את החינוך , השירותים החברתיים או התמיכה הנדרשת כדי לפתח יתר מעורבות עם ילדיהם. התוצאה כפי שמדווחת שטרן היא עליה ברמת הלחץ של האבות, עירפול ביחס למהו מודל האב הטוב. דאלי 1993 מצא שחוסר הבהירות הגברית התבטאה בצורה הישרה ביותר בשאלה העוסקת בעשייה נכונה. המחסור בחוסר מודלים חזקים ורלוונטים לאבהות גרם לגברים לבטא חרדה בסיסית הנוגעת למי הם צריכים להיות או איך עליהם להתנהג כאבות. האבות שלהם אמנם השפיעו עליהם אך המודל שלהם הוא אנטי תיזה למי שהגברים היו רוצים להיות. כך שהיום אומרת שטרן לגברים אין מודל או תיאור בהיר של תפקיד האב.
שטרן1998 במחקרה מצאה שהאב הטוב מאופיין במבלה זמן פנוי עם ילדיו וכמקדיש לזוגיות ולשותפות בטיפול בילד. האיפיון המרכזי הוא מחנך מבין תומך דואג ואכפתי.
כך הממצאים הללו מראים לדבריה שעדיין מצפים מהאב להיות דמות אוטוריטית ומחזק את העמדה שרואה ביתר מעורבות האב תהליך איטי אך בולט תוך המעטת התפקיד העקרי של המפרנס בלבד.
גרוסמן1987 Grossman מדווח על תחושות עזות של בדידות וניכור של האב הטרי הוא מייחס את זה לאמביוולנטיות של האם בשיתוף האב ובוויתור על הבלעדיות של הטיפול בתינוק ממצא שנמצא גם במחקרם של ). Cowan and Cowan (1987) שדווחו על אמביוולנטיות של האם והקושי לוותר על התפקיד שהוא באופן היסטורי ייחודי לנשים
Cowan, Cowan, Coie, and Coie (1978) דיווחו שלקראת הורות זוגות נעים לעבר תפקיד יותר מסורתי של הורות מה שנתמך על ידי מחקרם שלLaRossa and LaRossa (1981) אשר מצאו שככל שהטיפול בתינוק מתקדם בזמן כך גם מתחזקת החלוקה המסורתית של תפקידים הוריים מסורתיים.
על הציפיות מתפקיד האם
רגב 1998 מתייחסת למיתוס האמהות על מנת לזהות את הציפיות של החברה ושל ההורים מעצמם שמקורן במיתוס. מיתוס האמהות כולל אבחנה בין אמא טובה לאמא רעה. אמא טובה מקריבה מעצמה ללא גבול למען ילדיה, נמצאת איתם תמיד, מוכנה למלא את צרכיהם בכל רגע דואגת להם ומגינה עליהם והיא חסרת אנוכיות לחלוטין.לעומתה האימא הרעה היא מזניחה את ילדיה מתעללת בהם פיסית ונפשית אינה ממלאת את צרכיהם הבסיסיים האחרים ודואגת רק לעצמה. דמויות האם הטובה והרעה מופיעות בסיפורים באגדות סרטים תוכניות טלוויזיה וירחונים ומאפיין אותן שהן קיצוניות, אמא יכולה להיות טובה או רעה אינסטינקט האמהות על פי המיתוס אמהות היא התנהגות אינסטנקטיבית מולדת וביולוגית. זאת אומרת כמו היכולת להרות וללדת היכולת של האישה לטפל בתינוקות וילדים טמון בה מרגע היוולדה והופך לזמין מהרגע שהיא הופכת לאם לפיכך ברגע שנולד התינוק תדע האם להיענות לצורכי תינוקה תדע לטפל בו להחזיקו להרגיעו לנחמו ולהניקו.אהבת אם- מרכיב זה של המיתוס מייחס אפיונים מיוחדים לאהבת האם לילדיה על פי המיתוס אהבת אם מיידית ואוטומטית נצחית ובלתי תלויה בדבר. האהבה היא תמידית בכל מצב ללא קשר לאופיים לצורתם ולמעשיהם. אהבת אם קשורה גם להקרבה עצמית. סיפורים על אמהות שהקריבו את עצמן למען ילדיהן שחלקו הגדול דמיוני או מוגזם תרמו לחיזוק המיתוס ואהבת אם נחשבת עד היום לחסרת תנאים גבולות או מעצורים.
אהבה והגשמה עצמית- הנחה נוספת של המיתוס קובעת שהאמהות גורמת לסיפוק הרב ביותר לאישה ולסיפוק הרב ביותר ולהגשמה עצמית עילאית. לפיכך אישה שהפכה לאם היא אישה מאושרת ומרוצה תמיד ומרגע שהיגיעה לשיא המיצוי העצמי שלה כאישה דמות זאת של האם המאושרת הנינוחה והמרוצה מופיעה בספרות עתיקה ומודרנית בפרסומים שונים וירחונים בסיפורי ילדים ובכתבי רבנים ואנשי תורה לדוגמא מביאה רגב ציטוט מהאנתולוגיה "בית ישראל" בה כותב דוד זריצקי "אישה שנהיית לאם הופכת לברייה חדשה. קרני הוד בלתי נראות בוקעות מאישיותה. היא מתייסרת בחוסר שינה...אולם ייסורים אלה הם עונג הם לה...היא נהנית מסבל זה" ובאותו הקשר רגב מצטטת את הרב לאו" בהיותה לאם הגיעה האישה לפסגת הישות הנשית...על ידי האמהות משיגה האישה את שיא היכולת לקבל אושר ולהעניקו" והיא מציינת שהתיאורים הללו נכתבו על ידי גברים אשר מחזקים ומזינים את המיתוס.
רגב מציינת(עמ 24 ) שהמיתוס הזה אינו נחלת העבר כפי שרבים חושבים על סמך ראיונות שערכה ובניסיון הקליני שלה המיתוס חי וקיים ומשפיע השפעה רבה על דעותיהם וציפיותיהם של גברים ונשים בנושא האמהות. המיתוס לדבריה הוא בעל עוצמה ומשפיע על גברים ונשים וגם על נשים משכילות כמו אותה אם חדשה בעל תואר דוקטור שעובדת כחוקרת באוניברסיטה שאמרה לה באחד הראיונות "כמובן שיש אמהות טובות ורעות. אמא טובה היא מישהי כמו אמא שלי... כשהיינו קטנים היא הייתה איתנו כל הזמן.. הקדישה את כל הזמן שחלה לנו היא תמיד תאהב אותי לא משנה מה אעשה... כמו כן בחור בשם דן שתאר את אישתו שמשקיעה את כל כולה באמהות כאמא טובה.
המיתוס לדבריה השתנה בשנים האחרונות וקיבל תפנית מעניינת הכוללות גם יציאה לעבודה וקריירה. למרבה הפלא, רגב אומרת, לא חל שינוי מהאמא הטובה ועדיין מצפים ממנה שתהיה אמא טובה ותבלה המון זמן עם ילדיה. כך מוצאות את עצמן נשים רבות במצב שהן בלתי אפשרי בו הן
,לא בסדר" רוב הזמן הן צריכות לגדל את הילדים אך אם הן רוצות הערכה כלשהיא עליהן לפתח קריירה מקצועית או לפחות לעבוד מחוץ לבית.
נזקי המיתוס נוגעים קודם כל לאמהות עצמן. חוסר המודעות לעובדה שמדובר במיתוס גורם לתחושות קשות מול המציאות. נשים הרות מדמיינות לעצמן תמונה פסטורלית שבהן הן נראות עם התינוק בידיהן בדומה לפרסומות והן נדהמות מגודל השינוי שחל בחייהן ומגודל הפער בין המציאות לציפיות
רגב מצביעה על תחום נוסף שגרם להשתרשות המיתוס והזהו תיאוריות פסיכולוגיות שהוצאו מהקשרן כמו תיאורית ההתקשרות של בולבי ותיאורית הקשר של קלאוס וקנל (עמוד 27) על פי תיאוריות אלה ניתוק מהתינוק על ידי האם ואפילו בשעות הראשונות של חייו גורם לנזק בלתי הפיך לנפש התינוק ולהתפתחות של הקשר אם תינוק. דבר זה גרם לאמהות שנבצר מהן להיות עם תינוקן לתחושה של נזק בלתי הפיך.
לסיכום רגב אומרת שמיתוס האמהות התפתח בחברה המערבית שמטרתו כנראה להחדיר בנשים את האמונה שתפקידן העיקרי בעולם הוא ללדת ילדים ולגדל אותם. רגב מסבירה את הסיבות להווצרוות המיתוס הזה בחלקו עי המהפכה התעשייתית כדי שנשים לא תהוונה תחרות לגברים בתחומי הדת הפוליטיקה והמסחר. למיתוס נזק בהשפעותיו על הציפיות של גברים ונשים ובהאשמות החברה את האמהות בכל בעיה שמתעוררת אצל ילדיהן ובעיקר בהאשמה העצמית של האמהות.
שטרן 1998 גם מדווחת שלמרות האידיאליזציה בתפקיד האם נשים שהופכות לאמהות מוצאות שמשימות היומיום מורידות בערכן החברתי והדגש עובר למשימות של משק הבית. מאוסף של מחקרים בנושא עולה תמונה של אמהות טובה אשר בעיקרה מפיקה סביבה רגישות וגירויים עבור הילד. הרגישות האמהית הזאת מספקת משוב ומעודדת ילדים להשתמש במבוגרים כבמשאב, היא מלמדת ילדים אודות קשרים חברתיים ותיקשורת בינאישית ומחזקת את התחושה של ילדים כלפי עצמם כאנשים אשר יש להם תביעות לגיטימיות והגיוניות להיות במרכז תשומת הלב
תוצאות מחקרה של שטרן ביחס מהי האם הטובה מעלות על נס את האפיונים הבאים: מבטאת רגשות, מבינה ותומכת, מממשת את עצמה. ה"מבינה והתומכת" היה האפיון הדומיננטי יותר בכל קבוצות הגיל. ממצאיה מעידים על כך כי האם נתפסת עדיין כמטפלת העיקרית של הילד וכדואגת העיקרית לביטחונו האישי. כך שעדיין מיוחסים לאם תפקידים סטראוטיפים נשיים המושתתים על יכולות דוגמת רגישות, רכות, חום ואמפטיה.
תיאוריות פמיניסטיות סוציולוגיות נוטות להתעניין יותר במבנה החברתי של האמהות, התפקיד שאמהות מהוות עבור החברה והאפקט על מעמדן החברתי של נשים. התיאוריות הללו גורסות כי הרצון להיות אם איננו חלק מהמורשת הטבעית הביולוגית של האישה אלא הוא נלמד יחד עם מיומנויות של האימהות כאישה גדלה. נשים למדות שלהיות אם זה חלק נורמאלי ומתאים אצל האישה? Phoeni&WOOLET
1991??
פיינס בספרה פסיכולוגיה של המינים (עמוד 114) מתייחסת להיבט של התנהגות טיפולית כמקבילה הנשית להתנהגות תוקפנית המיוחסת בדרך כלל לגברים , המיוחסת לרוב לגורמים פיזיולוגיים. אולם לאחר סקירה ספרותית ומחקרית מסכמת פיינס שאכן נשים עוסקות יותר מן גברים בתפקידים טיפוליים אך זהו תוצאה של סטראוטיפים מיניים יותר מאשר ביטוי ישיר של הבדלים ביולוגיים. במחקר בין תרבותי שהיא מצטטת נמצא שהבדלים בטיפוליות אינם מתגלים עד גיל 7-11 וגם אז הם פונקציה ברורה של לחצי סוציאליזציה בתרבויות שבהן לא השתתפו הבנות בטיפול בתינוקות נמצאו פחות הבדלים בין המינים בהתנהגות לעומת זאת בחברות שבהן ילדים בני שני המינים עוזרים בטיפול בתינוקות כדוגמת איי פיג'י הבנים והבנות מגלים אותה התנהגות טיפולית .
היא מסכמת שהיות ומצפים מנשים להתנהג באופן יותר טיפולי הן נוטות להימצא יותר בתפקידים הדורשים טיפול.
ביבליוגרפיה
ויניקוט ד.ו. הילד משפחתו וסביבתו ספרית הפועלים הוצאת הקיבוץ הארצי 1988
מיכל גוטליב-רגב פתאום הורים 1998 הוצאת זמורה ביתן
איילה מלאך פיינס הפסיכולוגיה של המינים כרך א יחידות 1-4 הוצאת האונ הפתוחה 1997
Lamb.M.E (1986)the changing role of fathers. In M.E.Lamb, the father's role applied
perspective. New York: Wiley
Parke, R. D. (1996). Fatherhood. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Lutz, Wilma J. PhD1; Hock, Ellen-
Parental Emotions Following the Birth of the First Child: Gender Differences in Depressive Symptoms
American Journal of Orthopsychiatry
© 2002 by the American Psychological Association Volume 72(3),
[Articles]
Doherty, William J.1,4; Erickson, Martha Farrell2; LaRossa, Ralph3 An Intervention to Increase Father Involvement and Skills With Infants During the Transition to Parenthood
Journal of Family Psychology
© 2006 by the American Psychological Association Volume 20(3), September 2006, p 438?447
על הציפיות מתפקיד האב
על השינוי שחל בתפיסת האבהות אצל גברים אפשר ללמוד מהשוני בין המלצותיו של ד"ר ספוק לאבות בהפרש של 27 שנים. במהדורה המקורית הוא ממליץ לאבות" מובן שאינני מתכוון שהאב צריך להאכיל את התינוק או להחליפו באותה מידה שעושה זאת האם אולם זה מומלץ לעשות מדי פעם למשל בשבת.."
במהדורה החדשה לספרו כותב ד"ר ספוק " לדעתי אב שעובד במשרה מלאה מחוץ לבית ואשר אישתו עקרת בית יעשה טוב לילדיו אם יקח על עצמו מחצית מהטיפול בילדים ואף ישתתף בעבודות הבית..." (אצל נרדי 1992)
חן נרדי גם מאזכר את הסרט קרמר נגד קרמר שעשה מהפכה בזמנו בו נדרש האב הנטוש על ידי אשתו להתמודד עם גידול בנו במקביל לעבודה שלו. האב מגלה בורות מדהימה בפעולות של הכנת ארוחות קניות וכולה אולם על ידי הדאגה היומיומית וההשקעה הרגשית שהוא נותן לבנו נוצר קשר חדש חם ואוהב בינו לבנו.
ו
ויניקוט היה רופא פסיכיאטר שטיפל בילדים הוא והטביע את המונח "האם המספיק טובה" פונה בספרו בשנת 1957 בעיקר אל האמהות ובפרק 17 בשם מה בקשר לאבא? "קיימות סיבות רבות לכך שהאב מתקשה ליטול חלק בגידול התינוק. אחת מהן היא שהוא עלול להיות לעיתים רחוקות בבית בשעה שהתינוק ער.....ואז בהמשך הוא מתייחס לדרכים מיוחדות שבהן תורם האב את חלקו(עמוד 91) ראשית הוא אומר האב דרוש בבית כדי לעזור לאם להרגיש טוב יותר מבחינה גופנית ונפשית ושנית האב דרוש כדי להעניק לאם תמיכה מוסרית להעניק גב לסמכותה ולהיות אדם המייצג את החוק והסדר שהשליטה האם בחיי הילד. ....
האב יוצא בבוקר לעבודה בעוד האימא עושה את עבודות הבית ומטפלת בילדים...בהמשך מעודד ויניקוט את האם להשקיע מאמצים על מנת ליצור קשר בין הילד לאביו .
תרומתם ונחיצותם של תפקיד האבות זוכים בשלושת העשורים האחרונים לתשומת לב גוברת, ללימוד ולעידוד רב בעיקר על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים 1981Lamb הוא גם סיכם שינויים אלה בהציעו שבמהלך שתי המאות האחרונות המוטיב המרכזי של האבהות עבר מפנה מ"מורה מוסרי" ל" מפרנס" דרך "מודל תפקידי המין" עד ל"אב המטפל החדש"ע"מ 4-6
Parke (1996) כתב ספר בשם fatherhood בו הוא מדווח על ציפיות מהאב להיות יותר אקטיבי במעורבות שלו בגידול התינוק. כך קורה שמחד אבות נדרשים להיות יותר רציניים לגבי תפקיד המפרנס לנוכח הולדת הילד ומאידך הוא נדרש לעשות שינויים בעבודתו היות ונדרש ממנו לקחת חלק בגידול הילד. Lutz, Wilma; Hock, Ellen 2000,2 בדקו סימפטומים של דיכאון בהורים צעירים לנוכח הקונפליקטים הללו ומצאו ש 43% מהאבות הצעירים דיווחו של סימפטומים של דכאון. ו25% מהאמהות הטריות.Doherty, William J.1,4 הציעו ובדקו הכנה להורות בסדנא שנותנת כלים והכשרה מעשית לאב לעתיד כדרך להתמודד עם אי הבהירות והבלבול מהציפיות מהאב היום. במחקרים הם מצטטים מחקרים שמתייחסים לתפיסת ההורות העכשווית על ידי אבות Cox et al. (1985) מצא שמיומנויות של הורות ניתנים לניבוי על פי איך אותם אבות תפסו את תפקיד הוריהם, כיצד האב היה תומך והאם רגישה לצרכים של האב. May (1982) מצא שמוכנות לאבהות ממקושרים לשלושה אספקטים מרכזיים האחד היחסים הזוגיים, הקביעות ואיכות הקשר השני המצב הפיננסי והשלישי האם הם הגשימו את ציפיותיהם טרם בוא התינוק, אלה מבין האבות שהיו להם ספקות ביחס לשניים מהאספקטים הללו לא תמכו בבת זוגם ההרה והיו פחות מוכנים לתפקיד האב. ממצא נוסף מעניין של Fein (1976 הוא שגברים המסתגלים באופן הטוב ביותר לאבהות הם אלה שיש להם הזדהות עם תפקיד המפרנס breadwinner אלה שלא הרגישו נוח בתפקיד הזה ביטאו פחות סיפוק מהאבהות שלהם.
מיכל שטרן(1998) חקרה את דיוקנו של ההורה הטוב בעיני הורים והיא מצטטת מחקר של גילברט הנסון ודיוויס Gilbert,Hanson&Davis 1982 אשר מצאו כי בדרך כלל אבות מסורתיים מעריכים את עזרתם להתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהם ולרכישה של מיומניות חברתיות . מחקר אחר שעסק בצפיה במשפחה בחודשים הראשונים להולדת תינוק מצא שרוב האבות רק עזרו עם הטיפול בתינוק יותר מאשר השתתפו בטיפול בילד.( La Rossa&Larossa,1981) . בשנות ה70 תנועות הנשים שינתה את תפקיד האישה כמו גם את תפקידי הגבר הרבה אבות המשיכו לציין את תפקידם כמפרנסים בעדיפות גבוהה אולם רצו להיות יותר מעורבים עם ילדיהם. במחקרם של וויגארטן ודניאלס(Weigarten&Daniels,1988)
נמצא שלהיות אב טוב זה בראש ובראשונה להיות מפרנס אולם רק מעטים התייחסו לפונקצית המפרנס כביטוי מספיק של האבהות. הם העריכו את קשריהם עם המשפחה.
כך קרה שהקונפליקט המוכר והבלתי אפשרי שמיוחס בדרך כלל לנשים בין העבודה והמשפחה חדר גם לעולמו של האב. יש אבות שחשים שהם מוכרחים להעמיד את עבודתם בראש סולם העדיפיות של צורך בביטחון כלכלי. יחד עם זאת נמצא שהרבה אבות מוצאים תגמולים גדולים יותר בעולם המשפחה והופכים ליותר מעורבים Rapoport et al 1977))
יחד עם כל השינויים בתפקיד האב השתנות התפקיד מאד איטית ופלקוביץ' Palkovitz'1985)) תולה את הסיבה לכך בחוסר חשיפה למודל הורי מתאים.ואחרים הטוענים שלאבות אין את החינוך , השירותים החברתיים או התמיכה הנדרשת כדי לפתח יתר מעורבות עם ילדיהם. התוצאה כפי שמדווחת שטרן היא עליה ברמת הלחץ של האבות, עירפול ביחס למהו מודל האב הטוב. דאלי 1993 מצא שחוסר הבהירות הגברית התבטאה בצורה הישרה ביותר בשאלה העוסקת בעשייה נכונה. המחסור בחוסר מודלים חזקים ורלוונטים לאבהות גרם לגברים לבטא חרדה בסיסית הנוגעת למי הם צריכים להיות או איך עליהם להתנהג כאבות. האבות שלהם אמנם השפיעו עליהם אך המודל שלהם הוא אנטי תיזה למי שהגברים היו רוצים להיות. כך שהיום אומרת שטרן לגברים אין מודל או תיאור בהיר של תפקיד האב.
שטרן1998 במחקרה מצאה שהאב הטוב מאופיין במבלה זמן פנוי עם ילדיו וכמקדיש לזוגיות ולשותפות בטיפול בילד. האיפיון המרכזי הוא מחנך מבין תומך דואג ואכפתי.
כך הממצאים הללו מראים לדבריה שעדיין מצפים מהאב להיות דמות אוטוריטית ומחזק את העמדה שרואה ביתר מעורבות האב תהליך איטי אך בולט תוך המעטת התפקיד העקרי של המפרנס בלבד.
גרוסמן1987 Grossman מדווח על תחושות עזות של בדידות וניכור של האב הטרי הוא מייחס את זה לאמביוולנטיות של האם בשיתוף האב ובוויתור על הבלעדיות של הטיפול בתינוק ממצא שנמצא גם במחקרם של ). Cowan and Cowan (1987) שדווחו על אמביוולנטיות של האם והקושי לוותר על התפקיד שהוא באופן היסטורי ייחודי לנשים
Cowan, Cowan, Coie, and Coie (1978) דיווחו שלקראת הורות זוגות נעים לעבר תפקיד יותר מסורתי של הורות מה שנתמך על ידי מחקרם שלLaRossa and LaRossa (1981) אשר מצאו שככל שהטיפול בתינוק מתקדם בזמן כך גם מתחזקת החלוקה המסורתית של תפקידים הוריים מסורתיים.
על הציפיות מתפקיד האם
רגב 1998 מתייחסת למיתוס האמהות על מנת לזהות את הציפיות של החברה ושל ההורים מעצמם שמקורן במיתוס. מיתוס האמהות כולל אבחנה בין אמא טובה לאמא רעה. אמא טובה מקריבה מעצמה ללא גבול למען ילדיה, נמצאת איתם תמיד, מוכנה למלא את צרכיהם בכל רגע דואגת להם ומגינה עליהם והיא חסרת אנוכיות לחלוטין.לעומתה האימא הרעה היא מזניחה את ילדיה מתעללת בהם פיסית ונפשית אינה ממלאת את צרכיהם הבסיסיים האחרים ודואגת רק לעצמה. דמויות האם הטובה והרעה מופיעות בסיפורים באגדות סרטים תוכניות טלוויזיה וירחונים ומאפיין אותן שהן קיצוניות, אמא יכולה להיות טובה או רעה אינסטינקט האמהות על פי המיתוס אמהות היא התנהגות אינסטנקטיבית מולדת וביולוגית. זאת אומרת כמו היכולת להרות וללדת היכולת של האישה לטפל בתינוקות וילדים טמון בה מרגע היוולדה והופך לזמין מהרגע שהיא הופכת לאם לפיכך ברגע שנולד התינוק תדע האם להיענות לצורכי תינוקה תדע לטפל בו להחזיקו להרגיעו לנחמו ולהניקו.אהבת אם- מרכיב זה של המיתוס מייחס אפיונים מיוחדים לאהבת האם לילדיה על פי המיתוס אהבת אם מיידית ואוטומטית נצחית ובלתי תלויה בדבר. האהבה היא תמידית בכל מצב ללא קשר לאופיים לצורתם ולמעשיהם. אהבת אם קשורה גם להקרבה עצמית. סיפורים על אמהות שהקריבו את עצמן למען ילדיהן שחלקו הגדול דמיוני או מוגזם תרמו לחיזוק המיתוס ואהבת אם נחשבת עד היום לחסרת תנאים גבולות או מעצורים.
אהבה והגשמה עצמית- הנחה נוספת של המיתוס קובעת שהאמהות גורמת לסיפוק הרב ביותר לאישה ולסיפוק הרב ביותר ולהגשמה עצמית עילאית. לפיכך אישה שהפכה לאם היא אישה מאושרת ומרוצה תמיד ומרגע שהיגיעה לשיא המיצוי העצמי שלה כאישה דמות זאת של האם המאושרת הנינוחה והמרוצה מופיעה בספרות עתיקה ומודרנית בפרסומים שונים וירחונים בסיפורי ילדים ובכתבי רבנים ואנשי תורה לדוגמא מביאה רגב ציטוט מהאנתולוגיה "בית ישראל" בה כותב דוד זריצקי "אישה שנהיית לאם הופכת לברייה חדשה. קרני הוד בלתי נראות בוקעות מאישיותה. היא מתייסרת בחוסר שינה...אולם ייסורים אלה הם עונג הם לה...היא נהנית מסבל זה" ובאותו הקשר רגב מצטטת את הרב לאו" בהיותה לאם הגיעה האישה לפסגת הישות הנשית...על ידי האמהות משיגה האישה את שיא היכולת לקבל אושר ולהעניקו" והיא מציינת שהתיאורים הללו נכתבו על ידי גברים אשר מחזקים ומזינים את המיתוס.
רגב מציינת(עמ 24 ) שהמיתוס הזה אינו נחלת העבר כפי שרבים חושבים על סמך ראיונות שערכה ובניסיון הקליני שלה המיתוס חי וקיים ומשפיע השפעה רבה על דעותיהם וציפיותיהם של גברים ונשים בנושא האמהות. המיתוס לדבריה הוא בעל עוצמה ומשפיע על גברים ונשים וגם על נשים משכילות כמו אותה אם חדשה בעל תואר דוקטור שעובדת כחוקרת באוניברסיטה שאמרה לה באחד הראיונות "כמובן שיש אמהות טובות ורעות. אמא טובה היא מישהי כמו אמא שלי... כשהיינו קטנים היא הייתה איתנו כל הזמן.. הקדישה את כל הזמן שחלה לנו היא תמיד תאהב אותי לא משנה מה אעשה... כמו כן בחור בשם דן שתאר את אישתו שמשקיעה את כל כולה באמהות כאמא טובה.
המיתוס לדבריה השתנה בשנים האחרונות וקיבל תפנית מעניינת הכוללות גם יציאה לעבודה וקריירה. למרבה הפלא, רגב אומרת, לא חל שינוי מהאמא הטובה ועדיין מצפים ממנה שתהיה אמא טובה ותבלה המון זמן עם ילדיה. כך מוצאות את עצמן נשים רבות במצב שהן בלתי אפשרי בו הן
,לא בסדר" רוב הזמן הן צריכות לגדל את הילדים אך אם הן רוצות הערכה כלשהיא עליהן לפתח קריירה מקצועית או לפחות לעבוד מחוץ לבית.
נזקי המיתוס נוגעים קודם כל לאמהות עצמן. חוסר המודעות לעובדה שמדובר במיתוס גורם לתחושות קשות מול המציאות. נשים הרות מדמיינות לעצמן תמונה פסטורלית שבהן הן נראות עם התינוק בידיהן בדומה לפרסומות והן נדהמות מגודל השינוי שחל בחייהן ומגודל הפער בין המציאות לציפיות
רגב מצביעה על תחום נוסף שגרם להשתרשות המיתוס והזהו תיאוריות פסיכולוגיות שהוצאו מהקשרן כמו תיאורית ההתקשרות של בולבי ותיאורית הקשר של קלאוס וקנל (עמוד 27) על פי תיאוריות אלה ניתוק מהתינוק על ידי האם ואפילו בשעות הראשונות של חייו גורם לנזק בלתי הפיך לנפש התינוק ולהתפתחות של הקשר אם תינוק. דבר זה גרם לאמהות שנבצר מהן להיות עם תינוקן לתחושה של נזק בלתי הפיך.
לסיכום רגב אומרת שמיתוס האמהות התפתח בחברה המערבית שמטרתו כנראה להחדיר בנשים את האמונה שתפקידן העיקרי בעולם הוא ללדת ילדים ולגדל אותם. רגב מסבירה את הסיבות להווצרוות המיתוס הזה בחלקו עי המהפכה התעשייתית כדי שנשים לא תהוונה תחרות לגברים בתחומי הדת הפוליטיקה והמסחר. למיתוס נזק בהשפעותיו על הציפיות של גברים ונשים ובהאשמות החברה את האמהות בכל בעיה שמתעוררת אצל ילדיהן ובעיקר בהאשמה העצמית של האמהות.
שטרן 1998 גם מדווחת שלמרות האידיאליזציה בתפקיד האם נשים שהופכות לאמהות מוצאות שמשימות היומיום מורידות בערכן החברתי והדגש עובר למשימות של משק הבית. מאוסף של מחקרים בנושא עולה תמונה של אמהות טובה אשר בעיקרה מפיקה סביבה רגישות וגירויים עבור הילד. הרגישות האמהית הזאת מספקת משוב ומעודדת ילדים להשתמש במבוגרים כבמשאב, היא מלמדת ילדים אודות קשרים חברתיים ותיקשורת בינאישית ומחזקת את התחושה של ילדים כלפי עצמם כאנשים אשר יש להם תביעות לגיטימיות והגיוניות להיות במרכז תשומת הלב
תוצאות מחקרה של שטרן ביחס מהי האם הטובה מעלות על נס את האפיונים הבאים: מבטאת רגשות, מבינה ותומכת, מממשת את עצמה. ה"מבינה והתומכת" היה האפיון הדומיננטי יותר בכל קבוצות הגיל. ממצאיה מעידים על כך כי האם נתפסת עדיין כמטפלת העיקרית של הילד וכדואגת העיקרית לביטחונו האישי. כך שעדיין מיוחסים לאם תפקידים סטראוטיפים נשיים המושתתים על יכולות דוגמת רגישות, רכות, חום ואמפטיה.
תיאוריות פמיניסטיות סוציולוגיות נוטות להתעניין יותר במבנה החברתי של האמהות, התפקיד שאמהות מהוות עבור החברה והאפקט על מעמדן החברתי של נשים. התיאוריות הללו גורסות כי הרצון להיות אם איננו חלק מהמורשת הטבעית הביולוגית של האישה אלא הוא נלמד יחד עם מיומנויות של האימהות כאישה גדלה. נשים למדות שלהיות אם זה חלק נורמאלי ומתאים אצל האישה? Phoeni&WOOLET
1991??
פיינס בספרה פסיכולוגיה של המינים (עמוד 114) מתייחסת להיבט של התנהגות טיפולית כמקבילה הנשית להתנהגות תוקפנית המיוחסת בדרך כלל לגברים , המיוחסת לרוב לגורמים פיזיולוגיים. אולם לאחר סקירה ספרותית ומחקרית מסכמת פיינס שאכן נשים עוסקות יותר מן גברים בתפקידים טיפוליים אך זהו תוצאה של סטראוטיפים מיניים יותר מאשר ביטוי ישיר של הבדלים ביולוגיים. במחקר בין תרבותי שהיא מצטטת נמצא שהבדלים בטיפוליות אינם מתגלים עד גיל 7-11 וגם אז הם פונקציה ברורה של לחצי סוציאליזציה בתרבויות שבהן לא השתתפו הבנות בטיפול בתינוקות נמצאו פחות הבדלים בין המינים בהתנהגות לעומת זאת בחברות שבהן ילדים בני שני המינים עוזרים בטיפול בתינוקות כדוגמת איי פיג'י הבנים והבנות מגלים אותה התנהגות טיפולית .
היא מסכמת שהיות ומצפים מנשים להתנהג באופן יותר טיפולי הן נוטות להימצא יותר בתפקידים הדורשים טיפול.
ביבליוגרפיה
ויניקוט ד.ו. הילד משפחתו וסביבתו ספרית הפועלים הוצאת הקיבוץ הארצי 1988
מיכל גוטליב-רגב פתאום הורים 1998 הוצאת זמורה ביתן
איילה מלאך פיינס הפסיכולוגיה של המינים כרך א יחידות 1-4 הוצאת האונ הפתוחה 1997
Lamb.M.E (1986)the changing role of fathers. In M.E.Lamb, the father's role applied
perspective. New York: Wiley
Parke, R. D. (1996). Fatherhood. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Lutz, Wilma J. PhD1; Hock, Ellen-
Parental Emotions Following the Birth of the First Child: Gender Differences in Depressive Symptoms
American Journal of Orthopsychiatry
© 2002 by the American Psychological Association Volume 72(3),
[Articles]
Doherty, William J.1,4; Erickson, Martha Farrell2; LaRossa, Ralph3 An Intervention to Increase Father Involvement and Skills With Infants During the Transition to Parenthood
Journal of Family Psychology
© 2006 by the American Psychological Association Volume 20(3), September 2006, p 438?447
