דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


סטנדרטיזציה של הטעייות במשק ומכשיר התובענה הייצוגית החדש בשיטתנו 

מאת    [ 13/04/2007 ]

מילים במאמר: 2636   [ נצפה 3763 פעמים ]

     סטנרטיזציה של הטעייות במשק ומכשיר התובענה הייצוגית במתכונת 2007

בראשית הדברים, דיני הצרכנות המסורתיים מושתתים על שלושה מרכיבים עקרוניים: גילוי, שוויון והגינות. דה-סיתרה, במהלכם של השנתיים האחרונות אנו עדים להפרת מרכיבים אלו ביתר-שאת מאלו שבשנים עברו בדרך מתחכמת ומניפולטיבית של הקרטלים, במדנייות גלובאלית רב פרצופית המטעה את הצרכן, על מנת להפיק רווחים המתגלמים בסכומי עתק על חשבונו של הצרכן.   הטקטיקה האסטרטגית של אותה מדינייות מתחכמת  נעשית בעיקר, בשינויים מינוריים במיוחד ללא גילוי נאות במוצר החדש לעומת הישן שקשה להבחין בהם מחד, ומצגים לא אמינים  בנוגע למהות המוצר כמצגי שווא כוזבים כדי למשוך את הצרכן מאידך.במקביל, הצרכן במהלך הקנייה נחשף לאסטרטגיה שיווקית פסיכולוגית של "אחיזת עיניים", כמו הגדלת אריזת המוצר תוך כדי הקטנת תכולתו, ובאותו ראי של מקסימיזציה תוך כדי מינימיזציה בהיבט הפסיכולוגי שיווקי , החברות מכריזות על "מבצע"  אך מקטינות את הכמות ומורידות מהמחיר לצרכן כ-"מבצע".[1]לאחרונה, אנו נתקלים בשמות מפוצצים של נוסחאות מהפכניות וחיידקים טובים ,אך בליבי ספק באמיתות הדברים, והדברים נאמרים בזהירות ללא ממצאים אובייקטיביים ומדעיים בעניין .לגופו של עניין, ההטעייות הבולטת והשכיחות בשוק היא העלאת מחירים מוסוות, כהטעייה במחדל,שמקורה בהפחתת משקל באופן מינורי, המשלבת ומנצלת את תמימותו וחוסר עירנותו של הצרכן  לאותיות הקטנות של המשקל במוצר החדש, תוך כדי אמונו בספק ונותני השירות בעלי המוניטין לגבי המוצר הישן עם המשקל המוכר,  וללא התעמקות מיוחדת על השינויים המינוריים בגודל של המוצר החדש , הנכנס בהרף עין לעגלת הסופר בהיותנו עם לחוץ בקניות .[2]יחד עם זאת, הצרכן ניתקל , באותו קונספט של משקל בהטעייות בפועל במצג שווא ותרמיתי בעטיפת המוצר לגבי המשקל , או בשקילת המוצר עם הפלסטיק ברשתות השיווק, בנוסף לכל בהטעייות ומצגים כוזבים בפירסומים ובאריזת המוצר בנוגע לטיבו ומהותו של המוצר כחלק מרב-הזרועות של הגופים המסחריים המבקשים לרכוש את ליבו של הצרכן, ועל כן, לדידי, מדובר בכשל שוק[3].   הטעייות רב פרצופיות אלו עולות כעת לאויר התקשורתי והמשפטי בריצה מטורפת של מעל מאה בקשות לתובענות ייצוגיות העומדות ותלויות לאישורן מבית המשפט המחוזי בת"א[4] נגד חברות הקונצרן, נותני השירות, היצרנים, הספקים, המשווקים והעוסקים המפרים בכלל . טול לדוגמא:נגד חברת "עלית ממתקים" עומדת תלוייה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הפחתת משקל השוקולד במוצר "שוקולד חלב עם סוכריות קופצות" . כך, נגד חברת "אוסם" שלוש תובענות ייצוגיות,שניים על מוצר "ביסלי", ואחת על הפחתת משקל  העוגות המיוצרות על ידי חברת מגדנות הבית אשר בשליטתה. כך, נגד "חוגלה-קימברלי" על הפחתת משקל נייר הטואלט. וכחוט השני אצות רצות בשערי בית המשפט הבקשות לתובענה ייצוגית נגד "שטראוס עלית" על הפחתת משקל קרם הוופל , "בייגל את בייגל" "גלקס וסמית קליין" ו-"גורי יבוא והפצה" , "קלייה", חברות מבית "דלק","טיב טעם","מזולה",מחלבת "גד","ברמן", "שלמה אנג'ל" ,"דגנית עינת", "תנובה" ועוד . כפי שעיננו רואות, ההליך של התובענה הייצוגית מתגלה כהליך חוצה גבולות שתפח למימדים שטרם הכרנו שנים עברו[5] ,והסיבות הדומיננטיות למטוטלת באקטיביזציה הצרכנית נעוצות  בשלושה טעמים עיקריים: 

ראשית, עוד בעבר הוקצתה לצרכן  קשת רחבה של זכויות המעניקות בצידם סעד מבית המשפט בהפרתם  של כללי התחרות החופשית ולמרות שבכל יום מסחר מתקיימות הפרות רבות של כללי התחרות החופשית, דה-פקטו,  הייתה אדישות צרכנית ניכרת לגבי העמידה על זכויותיהם כצרכנים ותפוקה שיפוטית דלה בתחום הצרכנות כתופעת לוואי. [6] אולם, בימים אלו קיימת מודעות מוגברת של הצרכן נוכח הטרנספורמציה הדיגיטלית בעידן הטרנספורמציונלסטיקני כבקרה מוגברת חוץ משפטית על כללי מסחר הוגנים בשטח פירסום  עצום ואלקטרוניקת מידע עצומה שאינם מתכלה באינטרנט, ובכלי התקשורת האחרים עם כלים אינסטרומנטלים לרכישה חכמה בראי המשפט והכלכלה המפרים את מרקם יחסי הכוחות האינפורמטיביים ועמדות המיקוח בין ספק לצרכן , וכבקרה תקשורתית החושפת את ההטעייות  הן בפועל והן קונסטרוקטיביות (בכח) על מדף המוצרים הוירטואלי וברשתות השיווק ועל כן מאירה את פני הצרכן וכפועל יוצא מכך מתמרצת  לאכיפת הזכויות הלכה למעשה בבית המשפט על ידי הצרכנים הפוטנציאלים[7] .

שנית, אמנם המודעות הצרכנית  הביאה לשינוי דרמתי שהחל  להתגבש כבר בשנת 2000  בהגשת תובענות צרכניות באופן יותר אינטנסיבי ובאקטיביזציה צרכנית ברף גבוה יותר של הצרכן כצרכן נבון ואינפורמטיבי יותר, אך מן המפורסמות הוא כי 90% מהתובענות הייצוגיות  נדחו או שרבים מהם נסגרו בהסכם פשרה, כך שהתוצאות המושגות בסופו של דבר הן דלות. על כן, באופן סמביוזי ונלווה לפקטור הטרנספורמציונלסטיקני התקשורתי הפקטור הדומיננטי למינוף התמריץ להגשת הבקשות לתובענות ייצוגיות הינו מכשיר התובענה הייצוגית האיתן והיעיל יותר כיום,  ככזה המזניק את מעמדו של הצרכן, התובע הייצוגי ובא כוחו לעמדת המרום בחוק ברור, פוזיטבי, בהיר ואחיד , ובכך מגביר את רמת תכיפות הבקשות נוכח הסיכוייים הגבוהים יותר והדלגיטימציה למימוש הסעד מבית המשפט בפסק דין אופרטיבי הולם מול ההשקעה והסיכונים הכרוכים בהגשת הבקשה. פשיטא, ביום   12.3.2006 באה לעולם התהפוכה השלישית[8] שהחזירה לחיים את התובענה הייצוגית לאחר פרשת א.ש.ת[9] , והכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את חוק התובענות הייצוגיות החדש.  מטרתו של החוק החדש היא לקבוע כללים אחידים בנוגע להגשת תובענות ייצוגיות וניהולן, על מנת לשפר את ההגנה על זכויות, ובמיוחד על מנת לקדם את מימוש זכות הגישה לבית-המשפט לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.עם החוק החדש ההסדרים הפרטיקולרים דרך צינור תקנה 29 לתקסדא בוטלו ברובם והחוק במתכונתו עשויי לתת מענה באכיפת הדין הצרכני בבתי  המשפט נוכח הקוהרנטיות והבהירות של מכשיר התובענות החדש בחוק אחד  ברור ופוזיטיבי, וכך כעת גם עבר מן העולם הצורך להוכיח כי ההטעיה לידתה בשלב הטרום חוזי. [10]  באספקלריה זו אעיר מספר הערות על החוק החדש:החוק החדש מגדיר תובענה ייצוגית כ"תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה", וקובע, בין היתר, מהם התנאים להגשת תובענה ייצוגית,מי רשאי להגישה, מהי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה, איך נכנסים לקבוצת הנמנים בתובענה ואיזה הסכמה נדרשת לכך ( OPT-IN ),כיצד ניתן לצאת מהקבוצה או להסתלק מהתובענה הייצוגית (OPT-OUT), יצירת מנגנון להסכם פשרה[11] בס' 19 לחוק וקביעת שיעור השכר לעו"ד וליזם.התובענה הייצוגית במתכונתה המודרנית בחוק החדש הגיעה לכלל גיבוש ראשון בארצות הברית.  במשך השנים היא אומצה במדינות נוספות שבהן נוהג המשפט המקובל, ובהן כמה ממחוזות קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. הלכה למעשה, חוק התובענות החדש בשיטתנו הוא למעשה מודל מעורב בין מכשיר התובענה הייצוגית האמריקאי לתביעות קבוצתיות באירופה[12]. השוני העיקרי בין המודל הישראלי לאחר החוק החדש למודל האמריקאי נעוץ בכך שהמודל האמריקאי הרבה יותר רחב וכולל ואילו המודל הישראלי למרות הרחבתו בחוק התובענות החדש,  מוגבל לתוספת השנייה לפי ס' 3 לחוק החדש ועל כן עוסק רק בנושאים מוגדרים מראש ונושאים רבים אינם כלולים בו להבדיל מהמכשיר האמריקאי.מבחינת ההיבט החברתי והציבורי,  בסעיף 27 לחוק נקבע על הקמתה של קרן למימון תובענות ייצוגיות, שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן, וכן פנקס תובענות יצוגיות אשר יהיה פתוח לעיון הציבור ברשת האינטרנט. בבחינת ההחלה הדיונית, כי המחוקק קבע ברחל ביתך הקטנה  בהוראת סעיף 45 לחוק שיחולו למפרע הוראותיו של חוק התובענות הייצוגיות החדש, ככלל, גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר היו תלויות ועומדות ביום פרסומו , ובעניין אנליסט[13] נקבע כי החוק יחול גם  על עירעור .עוד יוער בשולי הדברים כי, בהתאם להוראת סעיף 33 לחוק תובענות ייצוגיות בוטל פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן ופרק ו'1 לחוק ההגבלים העסקיים(ס' 35 לחוק),וגם החוק החדש לא מאפשר את תביעת המדינה על ידי רשות ציבורית מחמת העובדה שהמדינה כרשות ציבורית איננה כפופה לנושאים המנויים בתוספת השנייה לפי הפרשנות שבית המשפט נתן להוראת ס' 42 לחוק הגנת הצרכן[14] ,וכך גם ישנם קשיים רבים של תובע כאזרח לתבוע תביעה ייצוגית את המדינה עם המון הגבלות בחוק החדש ויותר מכך עד בלתי אפשרי בתקנה 29 לתקסד"א.בענייננו, אין עוררין כי החוק החדש נותן דלגיטימציה לאישור התובענה הייצוגית[15] ולאחר מכן לפסק דין אופרטיבי והולם של בית המשפט ובכך מגביר את סיכויי הזכייה , אך לעת עתה בשלב זה הרוח נושבת לכיוון הסכמי פשרה כפי שהגישו הצדדים בעניין ביסלי ויותר מכך לאכיפה שיפוטית צרכנית דלה  נוכח הסירוב של בית המשפט העליון לאשר את התובענה הייצוגית בעניין הבנקים[16]  כפסק דין מחייב, ובמתן הדרקטיבה להיכנס לעובי הקורה בשאלות המרכזיות נשוא המחלוקת הנחה את בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר, והלה לא אישר את התובענות הייצוגיות הצרכניות למרות החוק החדש כחוק אחיד ופוזיטיבי, בבית הדין הארצי לעבודה בעניין שירותי בריאות כללית[17]; בבית המשפט המחוזי בת"א בקונספט של צרכנות ותקשורת בעניין פלפון[18]  ובעניין פרטנר[19]  .אמנם סירוב בתי המשפט היה בקונטקסט שונה מהטעייה צרכנית במשקל המוצר וטיבו על מדף המוצרים, אך  עדיין סובבים סביב התובענה הייצוגית והצרכנות, ויש בהם כדי לרמז על מדיניות בית המשפט לא לאשר בקלות את הבקשות לתובענות הייצוגיות , ואכן מזכירים לתובע הייצוגי שהדרך היא ארוכה וידם לא תהיה קלה על ההדק במכשיר התובענה הייצוגית ומינופו ביתר על המידה הנדרשת והראוייה בתכלית האיזונים הרגישה. 

שלישית, הליך התובענה הייצוגית פרץ גבולות במבול של בקשות לתובענות ייצוגיות וכדרך משל לגשם היורה הראשון של מכשיר התובענה הייצוגית במתכונתו החדישה ומשופרת מחמת  התופעה הסיבובית  שאפיינה  את התנהגות החברות המתחרות כעשיית דין עצמית במקום הגישה לערכאות ובכך גרמה לשכיחות ההטעייות במשק כסטנרטיזציה הטעייתית בשוק  :למתחרים נשללה האפשרות לתבוע בהליך של תובענה ייצוגית את החברות המפרות את כללי התחרות אך קיימת עילת תביעה מכח ס' 31א1 לחוק הגנת הצרכן, ועל-אף ההשמטה של האיסור הכללי מפני תחרות בלתי-הוגנת בחוק עוולות מסחריות, ניתן לאסור על תחרות בלתי הוגנת, לרבות השימוש בעוולת הרשלנות של דיני הנזיקין הקלאסים ומכוח פרדיגמת עשיית העושר שלא במשפט, אלא בנוסף מכוח מכשיר משפטי בחוק העוולות המסחריות, אשר תחולתו רחבה וכללית, והוא עילת התביעה שהוקנתה לעוסק בגין הטעיה של צרכנים על-ידי עוסק אחר, האסורה בסעיף 2 בחוק להגנת הצרכן.מן הכלל אל הפרט, נוכח ניצול כוח המונופולין לרעה כמשמעו בס' 29א.(2) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988(להלן:חוק ההגבלים העסקיים)[20] והפרתו של חוק העוולות המסחריות הוסב נזק לחברות המתחרות,על דרך ההטעייה המנוייה בחוק להגנת הצרכן,אם במחדל,כאשר נמנעו להציג את המצג האמיתי, למשל  במקרים בהם החברות הפחיתו מהמשקל במוצר החדש ורשמו באותיות קטנות את המשקל החדש עם דמיון באריזה תוך כדיי הימנעות מיידוע הציבור על ההפחתה במשקל  ,ולחלופין בדרך של הטעייה בפועל   במקרים בהם הציגו בפועל מצג שווא כוזב רשלני או זדוני לגבי אופי הרכיבים או משקלם, המתפרשים לפי ס' 2(1) וס' 2(2) לחוק הגנת הצרכן כעניינים מהותיים בעסקה המחייבים חובת יידועו של הצרכן לגביהם כחובת עשה של העוסק הקבועה בס' 2 לחוק כדבר המתחייב מפירוש תיבת ההטעייה במחדל האסורה בסעיף , ובד בבד באופן מצטבר לסעיפי הוכחת ההטעייה, הוסב נזק לחברות המתחרות על דרך ס' 2(א)(13) לחוק הגנת הצרכן כעניין שהמחוקק ראה בו עניין מהותי אף הוא בעיסקה הצרכנית, וקובע כהטעייה בגביית מחיר שונה מבעבר[21] ,וכמשתמע מהנתונים העובדתיים לעיל  בהפחתה במשקל או שינוי הרכיבים ללא השינויי במחיר , מהווה בטקטיקה זו העלאת מחירים מוסוות באופן משתמע מההפחתה בכמות ללא שינוי המחיר.  הטעייה אם בפועל או כמחדל,ומימלא כהפרת עוולת מצג כוזב, ומשיקולים זרים לכללי התחרות ההוגנים, הסבה לאותן החברות ששמרו על כללי תחרות הוגנים נזק חמור מאחר שחוג הלקוחות שלהם הושפעו בפועל או היה עלול להיות מושפע מהמחיר של החברה המתחרה כמחיר מסווה, הנובע מתחרות לא הוגנת ובכך כהקניית יתרון באופן לא הוגן וחוקי לחברות המתחרות המטעות.אולם בענייננו, באופן פרדוקסלי, לידיעתי,עד כה לא נשמעה טענה מצד החברות הנפגעות כלפי משרד התמ"ת או לגורם מוסמך אחר בגין ההטעייה, ואף חברה לא נתבעה בבית משפט להוצאת צו מניעה או פיצויי בעין לפי חוק העוולות המסחריות בגין תחרות לא הוגנת למרות שהוכחת הנזק הינה ברף נמוך יותר של עלול להטעות בשונה מתובענה מצד הצרכן ע"פ המבחן שנקבע  בעניין ברזני[22], ונראה כי בחרו בדרך של עשיית דין עצמית,שבאה למימושה באסטרטגיה הגנתית נוכח ההפחתות במשקל של החברות המתחרות כתופעה סיבובית מצד העוסקים יחדיו אחד מול האחר.דהיינו,כיוון שהעוסק המתחרה ייפגע אם הוא ינהג בהגינות כלפי הצרכן אף שהעוסק האחר איננו נוהג כן, התנהגות תחרותית שלו הובילה אותו לידי חיקוי ההתנהגות הפסולה. על כן, הנזק מן העיסוק הבלתי הוגן איננו מתמצה אפוא בנזק הישיר לצרכן כתוצאה ישירה מן הפעילות הפסולה, אלא קיים נזק עקיף נוסף לאור הסיכוי הסביר לכך שעוסקים אחרים יחקו דרך זו.לדוק:חברה ששולטת ב-20% מנתח השוק הכולל במוצר מסוים,ובמצב דברים שבו 80% מהחברות מאותו שוק המוצר מפחיתות במשקל המוצר ,אי אפשר לעמוד בתחרות מבלי להרים מחירים או להוריד כמות על כן נוצר דפוס פעולה בו מאמצים אותה מדניות של הפחתה במשקל כאסטרטגיה הגנתית .אלכס לנדסברג עמד על הערכה זו בישיבת הוועדה לפניות הציבור ויפים דבריו בעניננו:[23]  "חברה גדולה ומכובדת, אלופת העולם אבקות כביסה, שקוראים לה: ‎proctor and gamble יצאה בחודש נובמבר שנה שעברה ‎2002 עם אריזות של ‎1.250 ק"ג, ‎1.5 ק"ג, במקום ‎3, 2.5. אמנם הם לא הורידו כמות באריזה, הם פשוט בשוק שהיה מקובל ‎1.5, 3, 4.5, יצאו עם האריזות האלה. אחריהם הלכו חברות אחרות. אחריהם הלכה "אריאל". אריאל זה מותג ששייך ל- ‎proctor and gamble. ומה היה השנה, הוא עשה אותו דבר. הוריד מ‎1.5- ק"ג ל- ‎1.250 ק"ג, מ‎3- ק"ג ל‎2.5- ק"ג ומ‎4.5- ק"ג ל‎4- ק"ג. אחריו הלכה חברת אנקל סוד הגרמנית, קונצרן לאומי והורידה בחודש שביעי אותו דבר, מ‎1.5- ק"ג ל- ‎1.250 ק"ג...." ניתן למצוא לאסטרטגיה סיבובית דלעיל סימוכין אחרים כגון תגובתה הראשונה בבית המשפט של חברת "שטרוס-עלית"  לתובענה הייצוגית שהוגשה נגדה, בטענתה כי נאלצה לעלות את המחירים מחמת העלייה במחירים של התוצר הגולמי והמחירים  במשק לא איפשרו העלאת מחירים.זוהי הדרך בה בחרו מרבית מהחברות כחוט השני בהוויתו של "האפקט הסיבובי הכלכלי אנליסטי",ולא זו אף זו שלא מנעו את הפרת הכללים בהגשת תביעה לבית המשפט אלא חיקו התנהגותם של המתחרים ועל כן התוצאה היא שנגרם לצרכן חור בכיס הנאמד על מליארדי שקלים שנאגרו בקופת החברות  ברובוטיקת ה-"לית דין ולית משקל" ,ובלשון אחר, "דין הגרם כדין מליארדים" .לדידי, ראוי שהקרטלים יעטו על עצמם כלימה,ינקו את האבק מעל פני מסך החברה, יפסיקו להסתכך תחת כנפי החברה בע"מ ולא יוסיפו להפיל את נזקיהם עוד על הציבור.         
[1] כך למשל, רשת הריבוע הכחול הורשעה בשני סעיפי אישום ושילמה כנס של 90 אלף - כשתמשה במילה "מבצע" כדי לעודד מכירות כאשר בפועל מחירי המוצרים לא היו במבצע. [2] ההטעייה במשקל בגפה, עומדת על נזק של כחצי מליארד - לשנה לפי עמדת כלכלנים בשירות המדינה כפי שעולה מנתונים באתר הכנסת: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zibur-11-24.html]  (Last visited on 08/02/07). [3]  לעקרון כשל השוק ראו: P. Cartwright Consumer Protection in Financial Services (1999) 8.

[4] לו הסמכות הדיונית והמקומית לדון באישור הבקשות.

[5] כהמחשה למימדי רף הבקשות לתובענות ייצוגיות ,עו"ד יוחי גבע בגפו מנהל בימים אלו  40 תיקים לתביעות ייצוגיות .[6] כנגזרת מכך גם הספרות המשפטית היתה דלה.למצב המאכזב של התובענות הייצוגיות בתחום הגנת הצרכן, ולהצעה כי בתי המשפט יפעילו פרשנות ליברלית של החוק על מנת לשפר את המצב, ראה ס' דויטש, דיני הגנת הצרכן (כרך א, תשס"א) 413.[7] להרחבה בעניין זה ראה: רועי חורי, "בקרה תקשורתית על כללי מסחר הוגנים כבקרה פונקציונאלית לרשות השיפוטית בעידן הטרנספורמציונלסטיקני", הוצאת  Article.[8] במציאות הישראלית, מכשיר התובענה הייצוגית עבר שלוש תהפוכות עיקריות עד שהתאפשר במעמדו הפוזיטיבית הנוכחית בשיטתנו.

הראשונה, ראשיתה כבר בשנות השישים כרובד כללי של מוסד התובענה הייצוגית דרך תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי,והוזכר לראשונה בפסיקה בעניין פרנקישה (ע"א 79/69, 86/69 פרנקישה פלצאינדוסטרי מרקלה ושות' נ' אורל רבינוביץ' ואח', פ"ד כג(1) 645). לאחר למעלה מעשרים שנה החיים הכלכליים המודרניים יצרו חוסר איזון בין הפרט הקטן לבין התאגיד היצרני הגדול,ואז באה התהפוכה השנייה שהתחילה ב-1988 בו הכנסת הסדירה ברמה הפרטיקולריתLex Specialis)) בחוקים מסוימים זכויות להגשת תובענות ייצוגיות.

[9] 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטיים וכוח אדם ואח', פ"ד נז (3).[10] ראה:א 2474/02 תומר רותם ואח' נ' מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ,ערוצי זהב ואח'(פורסם ב-Law data).[11] מנגנון הכולל חובת נימוק של בית המשפט ומינוי עד מומחה לתובענה ייצוגית ועוד חיובים של המנגנון על מנת לבצעו.[12] ראה: :  S. Deutch "Consumer class action: Are They a Solution for Enforcing Consumer Right? The Israeli Model" 27 J. cons. P. (2004)179,184-185.  [13] ע"א 7028/00 אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ ואח' - אלסינט בע"מ ואח'(טרם פורסם) (ניתן ביום 14.12.06)(להלן עניין אנליסט).[14] רע"א 2701/97 מדינת ישראל נ' צ'רטוק, פ"ד נו(2)286.

[15] התובענה הייצוגית הראשונה שאושרה בהטעייה צרכנית לאחר החוק החדש היא ב ת"א 2286/03 בש"א 21100/03  ג'קלין טורבתיאן נ' הנקל סוד בע"מ(טרם פורסם)(ניתן ב-4/2/07).

[16]רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, תק-על2005(1), 3195 , 3198 (2005).(להלן :עניין הבנקים).[17] עע 001537/04 חווה כץ נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם) (ניתן בינואר 2007).נדחתה בקשה לתובענה ייצוגית מכח חוק שכר שווה מאחר השוני בעילות ובסעדים כדרך לא הולמת והוגנת לתובענה ייצוגית.(להלן:עניין שירותי בריאות כללית)[18] א  001178/06 גולן כפיר נ' פלפון תקשורת בע"מ (טרם פורסם) (ניתן בתאריך 20/3/07). [19]בש"א 02/7538, בש"א 14567/03 ,א 001417/02 שרון כהן נר חברת פרטנר תקשורת בע"מ(טרם פורסם)(ניתן בתאריך 14/3/07 (להלן:עניין פרטנר)[20]לפי הסעיף-צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת תחשב לניצול כח המונופולין לרעה.[21] למען הסר ספק,  לשם עמידה בסעיף 2(א)(13) לחוק ניתן להוכיח את הרישא לסעיף גרידא , והסיפא-"לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית" באה להוסיף על הרישא ולא כתנאי מצטבר.[22] ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק בע"מ ,פ"ד נה(4) 548 ,בזק חייבה על יחידת מנייה ולא כפי שפירסמה על חיוב בזמן שיחה בפועל ועל כך התביעה טענה על הטעיית הצרכן(להלן: עניין ברזני) [23] http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zibur/2003-11-24.html]]  (Last visited on 08/02/07).
חורי רועי, משפטן



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב