668אידיוט-דוסטויבסקי-בית צבי668 צילומים-אלי ליאון הסופר הרוסי המפורסם פיודור דוסטויבסקי כתב ב1869 את הרומן"אידיוט"שרבים רואים בו את יצירתו הגדולה והחשובה ביותר שלו. הרומן עוסק בעצם בחברה הגבוהה של רוסיה באותה תקופה.הוא ביקורת נוקבת וחריפה ביותר עליה תוך כדי שימוש בפרשיות אהבים המראים את הצביעות,שקיעתה,התנהגותה ומצבה של חברה זו. הדמות החיובית ביותר ברומן הנה דמותו של הרוזן מישקין(מיכאל גמליאל).הוא חוזר משוויץ לאחר מחלה קשה .ניכרים בו סימני המחלה.הוא נחשב ומכונה ע'י הסובבים אותו אידיוט אך הוא מציאותי,הגיוני ביותר .ברכבת הוא פוגש את רוגוז'ין(חייקה מלכה) אדם שצבר הון עתק ותוך כדי שיחה מוזכר שמה של נסטסיה פיליפובנה(שני רוטנברג) אשה מפוקפקת ויפה המחפשת את דרכה בחיים כאישה אוהבת והגונה. .אידיוט זה שהוא נסיך הוא המבקר,התמים,הלא מבין את התנהגות חברה זו הן איש אל רעהו והן כלפיו.הנסיך הנו אמנם חולה ,מעורער בנפשו,אינו מבין את המציאות בה חיה חברה זו אך הוא היחיד המבין את מצבה האמיתי . העלילה ממשיכה ומסתובבת סביב פיליפובנה ותוך כדי כך אנו עדים לאינטריגות שבחברה הגבוהה . המעבדים והבמאי הפיקו הצגה קולחת ,קיצבית ביותר ,מענינת ומרתקת עם פינות חמד מבויימות בטוב טעם,ברגישות ובעוצמה,והיא מחזיקה את הקהל במתח עם שיאים רבים. יש בבימוי נימים של הומור המאפשרים אתנחתא קלה מפעם לפעם. הרומן עובד וקוצר ע"י השמטת חלקים ממנו ע'י קטיה שושנסקי ויבגני אריה .עיבוד זה הוצג לפני כ20 שנה בתיאטרון גשר וכעת הוא מועלה בבימויו של סלבה מלצב כאשר את הנוסח העברי כתב מרק איווניר. בעיבוד למחזה שעשו המעבדים הם הצליחו לעבד רומן ענק בשני כרכים למחזה מעולה בן שעתיים ולשמר את רוח ורעיונות המקור ועיקר תוכנו בצורה מרשימה. שלושה הם הגיבורים הראשיים של העיבוד. הנסיך מישקין הכנה ,הטוב, המתחשב ,המוצג כחולה ,אנסטסיה פיליפובנה המציאותית אך החריגה באורח חייה והתנהגותה. הדמות השלישית היא של רוגוז'ין המיליונר החושק בפיליפובנה. ההפקה בזכות הבמאי ושחקניו הנה מרשימה ,מרתקת,קיצבית ואינה סוטה מהעלילה המרכזית. הרוזן מישקין מגולם בצורה נפלאה ע"י מיכאל גמליאל. הוא בתפקידו" אידיוט מדופלם ומושלם". החיוך הממזרי על פניו שלא נס מהן לאורך כל ההצגה,הליכתו ותנועותיו המיוחדות והבעת פניו אומרים הכל. הוא תמים,נראה שמח בחלקו,טוב לב,מסביר פנים.הוא חכם,הוא אנושי.הוא רגיש, מבין את מצבו אך אינו אוהב כאשר קוראים לו בפניו אידיוט.הוא אוהב אך מתחשב בזולת ומוכן לותר לטובת אחר על אהבתו זו. יש לו נוכחות במה מיוחדת וכאשר הוא נמצא בה אתה ,אם תרצה או לא תרצה ,תתרכז בו במשחקו ובדמותו. תענוג היה לראותו. שני רוטנברג היתה פיליפובנה נהדרת. משחקה היה מחושב,מדוייק בפרטי פרטים.היא היתה מרשימה ולא פלא שהגברים חושקים בה ונלחמים על חסדיה.היא היתה חצויה.היתה אנשית ביותר וגילמה את תפקידה בצורה יפה .היתה מלאת חום ,אהבה ורצון לשנות את החייה. רוגוז'ין גילם את תפקידו בצורה טובה מאוד.הוא היה רגזן,מר נפש,עשיר אך אומלל שאין שמחה בו. מתלבט שקשה היה לו לקבל החלטות. העימות בינו לבין גמליאל היה דרמטי,מרשים,נוגע ללב ומרגש ביותר. ראיתי פעמים מספר את יניב בומברג בתפקידים כמעט אפיזודיים וכולם כולל תפקידו בהפקה זו השאירו בי רושם רב. חייקה מלכה היה טוב מאוד ,נדיב ולא הגון,אוהב ושונא,נקמן ורחמן. אבי כהן גילם בצורה יפה מאוד אדם שתוי ,רגזן, לא אהוב ואלים. שרלין חזיזה היו לה רגעים מרגשים כאשר כולם השתמשו בה למטרותיהם. יוני קצב היה טוב מאוד בהמשך ההצגה כאשר בתחילתה היה קצת מאופק,נבוך ולא משכנע. נועה צאיג הגישה תפקיד טוב של אם רגזנית, שתלטנית דואגת. עוז ניסן היה לו הפעם תפקיד צנוע שהוגש כדרכו בצורה טובה מאוד. השתתפו עוד בצורה יפה לא פחותה מהאחרים אירית דקל,ירדן מרכוס,טובה ורובל,מישל יפה,רז מזרחי וזוהר גלבוע ודניאל סטיופין תלמידי שנה ב' אירנה שר עיצבה תלבושות יפות ומתאימות לתקופה.התאורה של דולב ציגל היתה טובה מאוד אך היתי מוסיף בסצינות מסוימות אור רב יותר המבליט את הפנים. המוסיקה עליה היו אחראים גור קורן וטמיר קופר השתלבה יפה בעלילה והוסיפה לה רבות. התפאורה היתה קירות שחורים והכנסת והוצאת אביזרים נחוצים שנעשתה במהירות ובצורה לא מורגשת. היתי מציע לתפאורן ששמו לא צויין בתכניה ואני מניח שהיה זה הבמאי שעיצב גם את ההצגה, להזיז את האח שלא נראה ע'י הקהל בהליכה עיוורת שצבעו גם שחור והממוקם בקידמת הבמה, קצת פנימה... לראות או לא לראות:רומן מפורסם .עיבוד ,משחק ובימוי מעולים.שעתיים של תענוג העוברות מבלי להרגיש .מומלץ ביותר. נכתב על ידי elybikoret- אלי ליאון, 12/7/2010 10:34 באתר elybikoret.022.co.il אפשר לראות מעל ל20 תמונות מההצגה
