גלוטמין היינו חומצת האמינו השופעת ביותר בגוף האדם, היא מהווה בערך כחצי מכמות חומצות האמינו החופשיות בדם ובשרירים.
כחומצת אמינו בלתי חיונית, הגוף יכול להפיק גלוטמין ע"י המרת חומצת אמינו - חומצה גלוטמית (בעיקר ע"י שרירי השלד והכבד) .
אחד מבין תפקידי הגלוטמין בגוף הוא לשמש כמדרבן ומקדם סנתזת חומצות אמינו וגלוקוז לאנרגיה (גליקוגן).
תאי מערכת החיסון, המעי הדק והכליות הם ה"צרכנים" העיקריים של הגולטמין (בדומה לגלוקוז).
יתרונות השימוש בגלוטמין:
תוצאות מתועדות בקרב קבוצות נבדקים העוסקים באימונים אינטנסיביים מצביעות על ירידה ברמות הגלוטמין בפלסמה (בדם) .
רמות נמוכות של גלוטמין בדם בצורה כרונית נמצאו כגורם העיקרי לאימון יתר (overtraining) בקרב ספורטאים ופגיעה במערכת החיסונית, העלולה להשליך לזיהומים ופגיעות הפוקדים בד"כ ספורטאים בתקופת אימונים אינטנסיביים ובתקופת התחרויות.
במקרים של לחץ ומתח המשליכים גם על חילוף החומרים, הגוף אינו מסוגל לייצר את כמויות הגלוטמין הדרושות לו לתפקוד תקין, לכן צריך לספק לגוף את הגלוטמין על מנת למנוע את פירוק שרירי השלד - שרירים אלו הנם מקור האחסון העיקרי של הגלוטמין בגוף.
הוכחות רבות המתוארות בספרות המדעית מצביעות על האפקטים של הגלוטמין כתוסף תזונתי בהגנה על מסת השרירים ובתפקודה של המערכת החיסונית בקרב חולים קריטיים, חולים המתאוששים מניתוחים או כווית קשות.
כאשר רמות הגלוטמין בפלסמה "נופלות", שרירי-השלד עלולים להיכנס למצב של קטבוליזים (פירוק שרירים), במצב זה החלבון בשרירים נצרך ע"י הגוף (החלבון הקיים) על מנת לספק גלוטמין לשאר הגוף.
שרירי-השלד הנם המקור העיקרי של הגלוטמין (חוץ מאשר בתזונה), מחסור ממושך של גלוטמין בפלסמה יכול להוביל לעיבוד משמעותי של חלבון משרירי-השלד ועיבוד משמעותי של מסתם.
אמנם לא נעשו מספיק מחקרים סטטיסטים בנושא, אך ככל הנראה, קבוצת האוכלוסייה העיקרית אליה מופנה הגלוטמין כתוסף תזונה היא דווקא - ספורטאים ואתלטים מקצועיים.
בשנים האחרונות לפחות שישה מחקרים משמעותיים נערכו אודות הגלוטמין כתוסף בקרב ספורטאים שבהם נמצא בסיס חזק ליעילותם בקרב אוכלוסייה זו.
לדוגמא, תפקיד הגלוטמין כתומך במערכת החיסונית הוכח כמונע זיהומים ופגיעות עקב אימונים קשים ומאומצים במיוחד. כפי שצוין, לאימונים מאומצים יש נטייה להוריד את רמות הגלוטמין בפלסמה (בדם) .
במחקרים נוספים נמצא כי לתוסף הגולטמין תפקיד חשוב במניעת תהליך פירוק השרירים (קטבוליזים)
הנגרם כתוצאה של שחרור הורמונים שונים ("לחץ" - STRESS), כמו: קורטיזול, אדרנלין וגלוקגון , הורמונים שרמותיהם בדם עולות עקב פעילויות/אימונים מאומצים.
הגלוטמין מדברן את סינתזת הגליקוגן (חומר אנרגיה - דלק) , למעשה מדברן את האנזים השולט על סינתזת ואחסון הגליקוגן בשרירים ובכבד. כך מיעל את פעילות מנגנון הגברת אחסון הגליקוגן.
תוסף הגלוטמין גורם לעלייה משמעותית ברמת תאי הגלוטמין ואחסונו בשרירים.
גלוטמין נחשב גם כמגדיל/מרחיב את נפח השרירים, ע"י דרבון פעולת האנזים בכבד ובשרירים לאחסון הגליקוגן ממש כמו הפעילות האנבולית של סינתזת חלבון (בשריר).
ישנן הוכחות מדעיות כי הגלוטמין יעיל בהעלאת רמות הורמון הגדילה. שלו תפקיד חשוב בתהליך סינתזת החלבון ובעידוד צבירת מסת שריר (גדילה) וכוח.
במחקרים שבוצעו אודות השימוש בגלוטמין, התוצאות היו בהחלט מעודדות. המחקר כלל כ- 30 ספורטאים, בגילאי 18 עד 21. כאשר 15 מן הספורטאים קיבלו פלצבו (תרופת דמה), ויתר הקבוצה קיבלה 25 גרם גלוטמין מדי יום ביומו למשך כחודש ימים.
לאחר בדיקות דם ושתן להערכת מאזן החנקן והורמונים אנבוליים (כמו: GH).
למרות כי שתי הקבוצות קיבלו תפריט זהה, אשר כלל שש ארוחות של פחמימות עם רמת חלבון של 1.5 גרם לכל 1 ק"ג משקל גוף. בקבוצה אשר צרכה גלוטמין היו רמות הורמון גדילה גבוהות יותר המנורמה פי- 2.8, ביחס לקבוצת הבקרה. כמו כן, נימצא מאזן חנקן חיובי בקבוצת הגלוטמין. בניגוד לקבוצת הבקרה אשר שבעה ספורטאים היו שרויים במאזן חנקן שלילי (כלומר פירוק שרירים), ושמונה במאזן חנקן ניטרלי (כלומר ללא גדילת שרירים).
כמו כן, נמצא, כי לגלוטמין יתרונות רבים נוספים (המופיעים במאמר). היות וביכולתו של הגלוטמין להגביר חומר נוגד חמצון נוסף הנקרא: גלוטטיון פרוקסידאז. אנזים זה מצמצם את פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים על כל רקמות גופינו, כמו גם, השרירים.
בטיחות:
הגלוטמין כתוסף יכול להיקלט בכמות של 20 עד 25 גרם ליום. בצריכה של 40 גרם ליום לא נמצאו תופעות משמעותיות חוץ מבעיות אי נוחות קלות במעיים ובקיבה (גזים בעיקר).
כמו כל חומצת אמינו מבודדת אחרת, צריכה של 2 - 4 מנות (מחולקות) לאורך היום יעלו את רמות הגלוטמין בצורה היעילה והחסכונית ביותר (יקלטו ביעלות מרבית), ללא תופעות לוואי כל שהן.
ערך כלכלי:
הגלוטמין כתוסף נחשב יחסית יקר בהשוואה לתוספי חומצות אמינו אחרים.
כל אחד החשוף למצבי "לחץ/מתח" גבוהים לדוגמא, כאלו המתאוששים מפציעות, ניתוחים או אימונים מאומצים, הגלוטמין מייצג דרך כלכלית לייעול ריפוי וחידוש הרקמות, הפחתת פירוק שרירים ובמניעת זיהומים ופגיעות.
מינון:
לתמיכה במערכת החיסון ובמניעת תהליך פירוק שרירים, מטרות הנוגעות בעיקר לספורטאים, המינון המומלץ הנו בין 10 ל- 20 גרם ביום.
ניתן לצרוך גם בשיטת העמסה בדומה לקריאטין, או יחד עם קריאטין בכדי לקבל אפקט יעיל יותר.
כחומצת אמינו בלתי חיונית, הגוף יכול להפיק גלוטמין ע"י המרת חומצת אמינו - חומצה גלוטמית (בעיקר ע"י שרירי השלד והכבד) .
אחד מבין תפקידי הגלוטמין בגוף הוא לשמש כמדרבן ומקדם סנתזת חומצות אמינו וגלוקוז לאנרגיה (גליקוגן).
תאי מערכת החיסון, המעי הדק והכליות הם ה"צרכנים" העיקריים של הגולטמין (בדומה לגלוקוז).
יתרונות השימוש בגלוטמין:
• ממריץ ומגן על המערכת החיסונית
• משמר מסת שרירים
• מונע פירוק שרירים - קטבוליזים
• מגביר אחסון גליקוגן ("דלק")
• מזרז ומשפר התאוששות מאימונים
תוצאות מתועדות בקרב קבוצות נבדקים העוסקים באימונים אינטנסיביים מצביעות על ירידה ברמות הגלוטמין בפלסמה (בדם) .
רמות נמוכות של גלוטמין בדם בצורה כרונית נמצאו כגורם העיקרי לאימון יתר (overtraining) בקרב ספורטאים ופגיעה במערכת החיסונית, העלולה להשליך לזיהומים ופגיעות הפוקדים בד"כ ספורטאים בתקופת אימונים אינטנסיביים ובתקופת התחרויות.
במקרים של לחץ ומתח המשליכים גם על חילוף החומרים, הגוף אינו מסוגל לייצר את כמויות הגלוטמין הדרושות לו לתפקוד תקין, לכן צריך לספק לגוף את הגלוטמין על מנת למנוע את פירוק שרירי השלד - שרירים אלו הנם מקור האחסון העיקרי של הגלוטמין בגוף.
הוכחות רבות המתוארות בספרות המדעית מצביעות על האפקטים של הגלוטמין כתוסף תזונתי בהגנה על מסת השרירים ובתפקודה של המערכת החיסונית בקרב חולים קריטיים, חולים המתאוששים מניתוחים או כווית קשות.
כאשר רמות הגלוטמין בפלסמה "נופלות", שרירי-השלד עלולים להיכנס למצב של קטבוליזים (פירוק שרירים), במצב זה החלבון בשרירים נצרך ע"י הגוף (החלבון הקיים) על מנת לספק גלוטמין לשאר הגוף.
שרירי-השלד הנם המקור העיקרי של הגלוטמין (חוץ מאשר בתזונה), מחסור ממושך של גלוטמין בפלסמה יכול להוביל לעיבוד משמעותי של חלבון משרירי-השלד ועיבוד משמעותי של מסתם.
אמנם לא נעשו מספיק מחקרים סטטיסטים בנושא, אך ככל הנראה, קבוצת האוכלוסייה העיקרית אליה מופנה הגלוטמין כתוסף תזונה היא דווקא - ספורטאים ואתלטים מקצועיים.
בשנים האחרונות לפחות שישה מחקרים משמעותיים נערכו אודות הגלוטמין כתוסף בקרב ספורטאים שבהם נמצא בסיס חזק ליעילותם בקרב אוכלוסייה זו.
לדוגמא, תפקיד הגלוטמין כתומך במערכת החיסונית הוכח כמונע זיהומים ופגיעות עקב אימונים קשים ומאומצים במיוחד. כפי שצוין, לאימונים מאומצים יש נטייה להוריד את רמות הגלוטמין בפלסמה (בדם) .
במחקרים נוספים נמצא כי לתוסף הגולטמין תפקיד חשוב במניעת תהליך פירוק השרירים (קטבוליזים)
הנגרם כתוצאה של שחרור הורמונים שונים ("לחץ" - STRESS), כמו: קורטיזול, אדרנלין וגלוקגון , הורמונים שרמותיהם בדם עולות עקב פעילויות/אימונים מאומצים.
הגלוטמין מדברן את סינתזת הגליקוגן (חומר אנרגיה - דלק) , למעשה מדברן את האנזים השולט על סינתזת ואחסון הגליקוגן בשרירים ובכבד. כך מיעל את פעילות מנגנון הגברת אחסון הגליקוגן.
תוסף הגלוטמין גורם לעלייה משמעותית ברמת תאי הגלוטמין ואחסונו בשרירים.
גלוטמין נחשב גם כמגדיל/מרחיב את נפח השרירים, ע"י דרבון פעולת האנזים בכבד ובשרירים לאחסון הגליקוגן ממש כמו הפעילות האנבולית של סינתזת חלבון (בשריר).
ישנן הוכחות מדעיות כי הגלוטמין יעיל בהעלאת רמות הורמון הגדילה. שלו תפקיד חשוב בתהליך סינתזת החלבון ובעידוד צבירת מסת שריר (גדילה) וכוח.
במחקרים שבוצעו אודות השימוש בגלוטמין, התוצאות היו בהחלט מעודדות. המחקר כלל כ- 30 ספורטאים, בגילאי 18 עד 21. כאשר 15 מן הספורטאים קיבלו פלצבו (תרופת דמה), ויתר הקבוצה קיבלה 25 גרם גלוטמין מדי יום ביומו למשך כחודש ימים.
לאחר בדיקות דם ושתן להערכת מאזן החנקן והורמונים אנבוליים (כמו: GH).
למרות כי שתי הקבוצות קיבלו תפריט זהה, אשר כלל שש ארוחות של פחמימות עם רמת חלבון של 1.5 גרם לכל 1 ק"ג משקל גוף. בקבוצה אשר צרכה גלוטמין היו רמות הורמון גדילה גבוהות יותר המנורמה פי- 2.8, ביחס לקבוצת הבקרה. כמו כן, נימצא מאזן חנקן חיובי בקבוצת הגלוטמין. בניגוד לקבוצת הבקרה אשר שבעה ספורטאים היו שרויים במאזן חנקן שלילי (כלומר פירוק שרירים), ושמונה במאזן חנקן ניטרלי (כלומר ללא גדילת שרירים).
כמו כן, נמצא, כי לגלוטמין יתרונות רבים נוספים (המופיעים במאמר). היות וביכולתו של הגלוטמין להגביר חומר נוגד חמצון נוסף הנקרא: גלוטטיון פרוקסידאז. אנזים זה מצמצם את פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים על כל רקמות גופינו, כמו גם, השרירים.
בטיחות:
הגלוטמין כתוסף יכול להיקלט בכמות של 20 עד 25 גרם ליום. בצריכה של 40 גרם ליום לא נמצאו תופעות משמעותיות חוץ מבעיות אי נוחות קלות במעיים ובקיבה (גזים בעיקר).
כמו כל חומצת אמינו מבודדת אחרת, צריכה של 2 - 4 מנות (מחולקות) לאורך היום יעלו את רמות הגלוטמין בצורה היעילה והחסכונית ביותר (יקלטו ביעלות מרבית), ללא תופעות לוואי כל שהן.
ערך כלכלי:
הגלוטמין כתוסף נחשב יחסית יקר בהשוואה לתוספי חומצות אמינו אחרים.
כל אחד החשוף למצבי "לחץ/מתח" גבוהים לדוגמא, כאלו המתאוששים מפציעות, ניתוחים או אימונים מאומצים, הגלוטמין מייצג דרך כלכלית לייעול ריפוי וחידוש הרקמות, הפחתת פירוק שרירים ובמניעת זיהומים ופגיעות.
מינון:
לתמיכה במערכת החיסון ובמניעת תהליך פירוק שרירים, מטרות הנוגעות בעיקר לספורטאים, המינון המומלץ הנו בין 10 ל- 20 גרם ביום.
ניתן לצרוך גם בשיטת העמסה בדומה לקריאטין, או יחד עם קריאטין בכדי לקבל אפקט יעיל יותר.
תודות לאתר ישראלבודי Israelbody.org . האתר הגדול בישראל לספורט חדרי הכושר, תזונה ותוספי מזון:
www.israelbody.org
www.israelbody.org
