משמורת - אצל מי ישארו הילדים? 

עניין המשמורת הופך להיות סבוך ומורכב כאשר שני הצדדים מעוניינים שהילדים יהיו במשמורתם ואינם מוכנים לגלות ויתורים זה כלפי זה. ברוב המכריע של המקרים, עדין, המשמורת במדינת ישראל ניתנת לאם, בפרט כאשר גיל הילד פחות מ- 6 שנים (חזקת הגיל הרך) וזאת כמפורט בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכב-1962.   כיום מסתמנת מגמה לפיה בתי המשפט נוטים פחות לשים דגש על חזקת הגיל הרך שכן גישה זו פוגעת בעיקרון השוויון תוך מתן לגיטימציה לאפליה על רקע מגדר. היום, כבר לא כל כך ברור כי האם שונה ביכולתה מהאב לגדל, לטפל ולאהוב את ילדיה וידוע שחשיבות האב בחיי ילדו אינה נמוכה מחשיבותה של האם. בני זוג אשר לקחו חלק פעיל בטיפול בילדיהם בתקופת הנישואין, יטה בית המשפט להציע לצדדים משמורת משותפת או לפחות הסדרי ראיה רחבים.   עדין קיימים המקרים הרגילים של הסדרי ראיה מקובלים הנפוצים יותר, במקרים הרגילים בית המשפט נותן את החלטתו בהסתמך על המלצות תסקיר סעד ולעיתים על סמך מבחני מסוגלות הורית אשר נעשים על ידי מכונים חיצוניים ובלתי תלויים. התסקיר לעומת תוצאת מבחן המסוגלות, נערך על ידי פקידת סעד לסדרי דין, עובדת סוציאלית בהכשרתה, אשר נפגשת עם בני הזוג והילדים ביחד ולחוד, בוחנת את האינטראקציה בין הצדדים באמצעות שיחות, משחק, שאלות, צפייה בהם ביחד ולחוד ועל סמך פגישותיה היא מכינה תסקיר ובו המלצות לבית המשפט.   הכנת התסקיר והגשתו לבית המשפט לוקחת הרבה מאד זמן הואיל והמערכת מאד עמוסה כאשר ברוב המקרים תהליך זה מלבה את הקונפליקט ומעייף את הצדדים, דבר אשר גורם לעיתים להגעה להבנות ולהסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט ומייתר את הצורך בהחלטה שיפוטית. יש מקרים בהם עד להגשת התסקיר לבית המשפט ועד למתן פסק דין על ידי בית המשפט, נוצרת שגרה של הסדרי ראיה כך שפסק הדין הופך לאות מתה. כאשר בית המשפט רואה שלא ניתן להגיע להסכמות בנושא המשמורת והסדרי ראייה, הוא נותן החלטת ביניים וזאת עד לקבלת פסק דין בעניין.   דוגמא להסדר מקובל נפוץ בין בני זוג הוא :פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים יראה האב את הילדים ובשבתות לסירוגין.לעיתים כולל סוף השבוע לינה ולעיתים מחליטים הצדדים רק על יום שישי או רק על יום שבת. ההסדר המקובל ביותר הוא מיום שישי בצהרים ועד שבת בשעות הערב כאשר ניתן לקבוע כי הילדים ילונו בבית האב עד יום ראשון והוא ידאג להביאם לגן ולבית הספר.   כאשר יש הסכמות בין בני הזוג לגבי תוכניות ההורות, זמני ההורות, מימוש ההורות והבנה בזכות הילד לשני הורים, אין גבול לדמיון וליצירתיות מבחינת בניית לוח הסדרי ראייה אשר יתאים לצדדים ולילדים כמובן.   מקובל כי החגים מתחלקים באופן שווה בין הצדדים כאשר חג אותו חגגו הילדים עם הורה אחד בשנה מסוימת, בשנה לאחר מכן הם יחגגו את אותו החג עם הצד האחר.   חשוב לזכור כי יש יתרונות לקיום הסדרי ראיה רחבים או משמורת משותפת בכפוף כמובן לרצון הצדדים לקיים הסדר זה ואלו חלק מהם:   ·        הילדים אינם חווים את חרדת הנטישה הנלווית להליך הגירושין הרגיל ·        הסדרי ראיה רחבים או משמורת משותפת נוטה לצמצם קונפליקטים ומתחים בין ·        ההורים הסבים והסבתות משני הצדדים ממצים את קשריהם עם הנכדים ·        שני הצדדים פנויים להתפרנס ולשפר את הכנסתם, דבר המועיל בסופו של דבר לילדים   בית המשפט יטה לפסוק משמורת משותפת כאשר: קיימת תקשורת הורית חיובית המאפשרת קבלת החלטות משותפות בנוגע לחיי היומיום של הילד, כאשר שוררת הבנה וכבוד הדדי בין הצדדים, כאשר המסוגלות ההורית היא טובה, כאשר ההורים מתגוררים בקרבת מקום וכן כאשר הילדים מעדיפים משמורת משותפת.נדיר כי בית המשפט יכפה משמורת משותפת על הצדדים שכן ניהול משמורת משותפת ללא הסכמה הינו בלתי אפשרי.   בית המשפט פוסק תשלום מזונות לילדים על ידי האב במקרה של משמורת משותפת וזאת מהסיבה שבהתאם לדין היהודי, האב חייב לממן לבדו את הצרכים ההכרחיים של הילדים. בדרך כלל במשמורת משותפת יפסוק בית המשפט סכום הנמוך בכ-25% מסכום המזונות שהיה פוסק אילו לא היתה נקבעת משמורת משותפת וזאת ללא קשר ליכולת ההשתכרות האם ולהשתכרותה בפועל.