בצעתם את עבודתכם מהבית ונפגעתם בתאונה? הנכם זכאים לתגמול
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בצעתם את עבודתכם מהבית ונפגעתם בתאונה? הנכם זכאים לתגמול 

מאת    [ 09/07/2010 ]
מילים במאמר: 1440   [ נצפה 1977 פעמים ]

 
 

האם הקדמה והבטיחות בעבודה עולות בקנה אחד?

התמורות הטכנולוגיות להן אנו עדים חדשות לבקרים, בפרט בתחום המחשוב והתקשורת, אך לא רק, יצרו תפיסה חדשה לגבי מקום העבודה. העולם משתנה בצעדי ענק ועמו התפיסות החברתיות ודפוסי העבודה, כך, שהעובד אינו מחויב עוד להיות צמוד למקום עסקו של המעביד, אין העובד צריך לשהות תחת עינו הפקוחה של מעסיקו, התרופפו יחסי המרות והכפיפות וקיימת גמישות במועדי ההעסקה. זוהי המודרניזציה במלוא הדרה. זהו המחר, אך ככל הידוע והמוכר לנו מחיי היומיום שלנו, זהו גם ההווה.

עובדות אלה הרווחות בחיינו, על פי הווייתן, יוצרות מעין אשליה בקרב המעסיק, ולפיה הוא רואה עצמו פטור, לנוכח התמורות שחלו בעולם העבודה המודרני, מאחריות לבטיחות העובד, שכן אחרי הכל אין העובד מצוי בקרבתו, אין הוא עושה שימוש במתקניו וכמובן אין העובד נתון לפיקוחו הישיר.

על מנת לא לצאת פטור בלא כלום, ראוי ונכון להאיר, באור זוהר ככל הניתן, את מציאות חיינו ואת תפישת הבטיחות בעבודה כפי שזו נתפשת על ידי בתי המשפט בישראל. יש מקום להבהיר מהי האחריות אותה נושא המנהל כלפי העובד בארגונו? האם מדובר באחריות מנהלים? האם מדובר באחריות אישית של מנהלים? באחריות פלילית? האם תאונה בה היה מעורב העובד במהלך עבודתו מהבית תצמיח לו את ההכרה בו כנפגע תאונת עבודה על פי הגדרתה? האם הוא יוכל להגיש תביעת תאונת עבודה במקרה זה ולזכות בפיצויי תאונת עבודה? האם יש הבדל בין עובד שכיר ועובד עצמאי המבצעים את עבודתם ממקום משכנם האישי, בכל הקשור להכרה בתאונה כתאונת עבודה?

את השאלות הללו ראוי ליישב, בפרט לנוכח העובדה שעבודה מהבית הפכה בשנים האחרונות נחלת חלק נכבד משוק העבודה.

על כלל המנהלים לזכור שהמרחק מכורסת המנהל המרווחת לחדר החקירות, לבית המשפט ולבסוף לקיצה של קריירה משגשגת, קצר מאוד, לעיתים אף יותר ממה שניתן היה לשער. במקרים לא מעטים החקירה וכתב האישום מתדפקים על דלתו של המנהל, ממתינים לו מעבר לפינה והוא כלל לא מודע לכך. אין מדובר באחריות מנהלים בפן העסקי אלא באחריות אישית של מנהלים המשלבת אף אחריות פלילית.  המנהלים אחראים לעבירות המתרחשות בחברה או במפעל במהלך הפעילות העסקית או פעילות הייצור, גם אם לא ידעו כי העבירות מתבצעות. אם בוצעה עבירת בטיחות על ידי עובד החברה, במסגרת עבודתו, המנהל אשם "אוטומטית", אלא אם יעלה בידו להוכיח בחקירה כי אינו אשם. הוכחה זו קשה במיוחד, שכן החוק הפלילי קובע כי על המנהל להוכיח, לא רק שלא ידע על ביצוע עבירה בטיחות, אלא אף שנקט בכל הצעדים המתבקשים, האפשריים והסבירים כדי למנוע את העבירה. שומה על המנהלים לזכור כי האחריות הפלילית נעצרת אצלם, ורק אצלם!!!

יצוין, שבשנים האחרונות יותר ויותר מנהלים, בדרגות ניהול שונות, מוצאים את עצמם ישובים בחדרי החקירות כחשודים, בבתי המשפט כנאשמים בפלילים, ולעיתים קרובות הם מורשעים בדין ובכך מסתיימות קריירות מצליחות ונמוג עתיד מזהיר. רובם המכריע של מנהלים אלו הם אנשים נורמטיביים שעושים כל שלאל ידם ביומיום להצלחת החברה, ולכן נהיר הוא שלהיות מנהל בישראל בימינו אלה אינו פשוט כלל ועיקר. החוק הפלילי מטיל חובות רבות ומקיפות על המנהלים בכל רמות הניהול וככל שהעולם העסקי נעשה מורכב ומסובך יותר וככל שהטכנולוגיה מושבחת ומרקיעה שחקים, תרתי משמע, כך גם מתרחבות החובות המוטלות על כל מנהל בתחומו. זאת מאחר והחוק הפלילי רואה את מנהל הארגון אחראי לנעשה בכל הארגון ואת מנהלי התחומים המקצועיים בארגון אחראים למתרחש בתחום המצוי באחריותם. עקרון היסוד של המשפט הפלילי קובע כי "אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו". עקרון זה נכון לגבי כלל הציבור אך אינו נכון לגבי מנהלים בהם דבק עקרון אחר, שונה בתכליתו, ולפיו המנהל אשם אלא אם כן יוכיח את חפותו. על המנהל מוטלת האחריות האישית להביא את הארגון למצב בו הארגון ועובדיו לא יבצעו עבירות בטיחותיות במהלך פעילותו היומיומית של הארגון, ואם בכל זאת נעברה עבירה על ידי מי מעובדי הארגון, המנהל אשם, כאמור, אלא אם יוכיח את חפותו.

שאלה נוספת שמזדקרת לה, בעודנו פוסעים במשעולי הפרדס של עולם הבטיחות והגיהות בעבודה הינה, מתי תוכר תאונה המתרחשת בביתו של העובד, במהלכה של עבודה, כתאונת עבודה? יתר על כן חשוב להקשות, האם ניתן להכיר בתאונה זו כתאונת עבודה לכל דבר ועניין?

חבות המעביד כלפי עובד שכיר המועסק על ידו והמבצע את עבודתו ממעונו הפרטי זהה לחבות המעביד כלפי עובד העושה את עבודתו בחצרי הארגון או באולמות הייצור של המפעל. דא עקא, על העובד יהיה להוכיח, במידה ויחפוץ בקבלת זכאות לתגמולי הביטוח הלאומי, את קיומם של שני הרכיבים הבאים הנדרשים על פי הפסיקה: האחד- שהתאונה ארעה "תוך כדי עבודה" והאחרת- שהתאונה נגרמה "עקב העבודה".

לנוכח התמורות הגלובליות הרווחות בעולמנו והפיכתו של העולם לכפר גלובלי אחד קטן, הושפע מכך גם עולם העבודה המודרני ולכן נטיית בתי המשפט בישראל הינה לתת למונח "תאונת עבודה" פרשנות מרחיבה והחלתו גם על עבודה מהבית או בשמה האחר- עבודה מרחוק. זאת מאחר ומודלים חדשים של מערכות עבודה נוצרים ומקיפים אותנו ולכן שומה עלינו לגלות גמישות ראויה בהגדרת המושג "עובד", אותה ניתן להשיג על ידי איזון בין מרכיבים שונים שיש לקחתם בחשבון.  יובהר, שבתי המשפט בישראל נוטים כיום לשדרג במקרים מסוימים את מבחן ההשתלבות ששימש כאחד המבחנים הבולטים להכרעה בשאלה האם נתקיימו יחסי עובד-מעביד, כך, שכיום המבחן המקובל בפסיקה הינו המבחן המעורב  שנקבע בבג"צ מור  (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ(4) עמ' 646-647) ואשר משלב את מבחן ההשתלבות- לפיו עובד הינו אדם המשולב במפעל ואינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני- עם מבחנים נוספים. לפיכך, נכון יעשו המעסיקים והעובדים, איש איש מנקודת מבטו האישית, וינסחו הסכם עבודה או הסכם העסקה ברור שאינו משתמע לשתי פנים, המגדיר מפורשות מהי מסגרת ההרשאה הניתנת לעובד על ידי המעסיק לעבוד מביתו, וזאת על מנת להבטיח שלא יושארו חללים אפורים בהסכם העבודה שניתן יהיה לפרשם בפרשנות שאינה בהכרח פרשנות דווקנית, על פי הנוסח הקבוע בהסכם ההעסקה.

היה וארעה תאונה בביתו של העובד והעובד נפגע, נטל ההוכחה שהתאונה חלה תוך כדי עבודה ועקב העבודה, חלה, כאמור, על העובד. במידה ויישא העובד בנטל ההוכחה יוכל להגיש תביעת תאונת עבודה ולזכות בפיצויי תאונה עבודה הלא הם תגמולי הביטוח הלאומי. מנגד יש לזכור, שחלה על המעביד אחריות פלילית, במידה והעובד נפגע כתוצאה מעבירת בטיחות אותה ביצע הוא עצמו, ועל מנת שהמעביד יוכל לפטור את עצמו באחריות אוטומטית זו, יהיה עליו להוכיח,  לא רק שלא ידע על ביצוע עבירת בטיחות, אלא אף שנקט בכל הצעדים המתבקשים, האפשריים והסבירים כדי למנוע את העבירה.

אם נתמקד בעובד הנושא עיניו אל עבר תגמולי הביטוח הלאומי, הרי שעל פי הפסיקה וכפי שנקבע בפס"ד רבקה סימני (דב"ע לב/0-69 המוסד לביטוח לאומי נ' רבקה סימני פד"ע ג' 386), יש לאגוד את שני המבחנים "תוך כדי" ו "עקב" באגודה אחת ולמזגם יחד למונח שעניינו "קשר לעבודה".  בית המשפט ישב על המדוכה וברצונו להעמיק בבחינת השאלה האם מדובר בתאונה הבאה בגדרה של תאונת עבודה, תיבחנה על ידו הסוגיות הבאות: האם בקרות התאונה היו השעות, שבהן נפגע התאונה- הלא הוא העובד, שעות עבודה הכלולות במסגרת הזמן שרואים אותה כתוך כדי העבודה? בנוסף, האם לפעולה שביצע הנפגע בשעה שנפגע או שגרמה לפגיעה, יש קשר ישיר או נלווה באופן סביר לעבודתו?
האם התאונה הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה בחצרו של המעביד, קרי, מקום העבודה הקלאסי המוכר לנו? בית המשפט בבואו לבחון את שאלת הגדרת התאונה כתאונת עבודה אם לאו, יעשה זאת לנוכח נסיבותיו הספציפיות של האירוע ולא כפונקציה של מקום קרות התאונה- בית העובד במקרה זה. בנוסף, יבחן בית המשפט  האם קיים קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין עבודתו של נפגע התאונה- העובד (ראה עב"ל 104/99 ברדה נגד המוסד לביטוח לאומי פורסם בנבו).

בשאלת היות העובד עובד שכיר או עובד עצמאי, קובע בית המשפט את גבולות המחוזקות במסמרות ואינו רואה את דין עובד שכיר כדין עובד עצמאי לעניין הגדרת או אי הגדרת התאונה המתרחשת בביתו של העובד כתאונת עבודה. ברי, כי בתי המשפט נוטים להחמיר יותר בנטל ההוכחה הרובץ על כתפיו של עובד עצמאי העוסק במשלח ידו בין כותלי ביתו הפרטי, לבין נטל ההוכחה הרובץ על עובד שכיר.  

אין ספק ששינוי דפוסי העבודה המקובלים והעתקתם אף אל בין כותלי מעונו האישי של העובד, גוררים שאלות רבות שיש לתת עליהן את הדעת בקפידה. לנוכח התמורות שחלו בדיני הבטיחות בעבודה לפיהם ניתן דגש רב על בטיחות וגיהות העובד מחד, ועל  אחריותו האישית של המנהל לבטיחות וגיהות עובדיו- אחריות הגובלת אף בפלילים, מאידך, ראוי לבחון, עוד מבעוד מועד, את תנאי ההעסקה של העובד והגדרתם של גבולות ברורים במסגרת ההרשאה הניתנת לו על ידי המעסיק. ברי, כי צעדים שהינם בחזקת סוף מעשה במחשבה תחילה, יש בהם כדי להגדיר נכונה את גבולות אחריותו של המנהל מחד, ומאידך להבטיח את העובד בבואו לתבוע תביעת תאונת עבודה ולזכות בפיצויי תאונת עבודה הלא הם תגמולי הביטוח הלאומי, אליהם הוא נושא את עיניו.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.

אינג' עדי א. עציץ, עו"ד            הכותב הינו עורך דין ומהנדס המתמחה במשפט הנדסי טכנולוגי, בטיחות בעבודה, דיני עבודה ועובדים זרים, נזיקין ותאונות עבודה, מקרקעין ומיסוי, משפט אזרחי מסחרי וקנין רוחני. למידע נוסף ראה/י כתובת האתר www.aadieng-law.co.il                            לתיאום פגישה ניתן ליצור קשר בטלפון- 054-6354234

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב