מפרק הכתף מאפשר תנועתיות רבה ונחשב למפרק בעל יכולת התנועה הגדולה ביותר בגוף. גמישות תנועתית זו באה על חשבון יציבותו.עצמות המפרק אינן מותאמות זו לזו באופן אופטימאלי והן מחוזקות ונתמכות על ידי עטיפת המפרק הנקראת קפסולה, מספר רצועות ובעיקר על ידי מספר רב של שרירים המתחברים אל עצמות המפרק, מייצבים אותן ומניעים את הכתף.
אחת מקבוצות השרירים החשובות ביותר, היא שרירי השרוול המסובב. מדובר בקבוצה בת ארבעה שרירים, הנאחזים באמצעות גידיהם בקצה עצם הזרוע הנקראת בלטינית הומרוס. תפקידם העיקרי,ייצוב מפרק הכתף והנעה סיבובית שלו. בספרות המחקרית מדווח על עליה בשכיחות קרעים בגידים אלו עם העליה בגיל. בבדיקות אולטראסאונד באוכלוסיה בריאה ללא תלונות על כאבים או הפרעה בתפקוד הכתף, נמצאו קרעים בכ- 40% מהאנשים מעל גיל 50 וב- 50% מהנבדקים מעל גיל 60.
מדוע נוצרים קרעים בגידי הכתף? על שאלה זו אין תשובה אחת ונהוג לייחס למצב השפעות של מספר גורמים בינהם: שימוש מאומץ או שימוש יתר, הפרעה באיזון השרירים באופן שגרם לעומס יתר על חלק מהם וכתוצאה מכך לקרעים, נפילות וטראומות גופניות אחרות, ליקויים יציבתיים של עמוד השדרה הגבי והצוואר, המשפיעים על תנועת הכתף, ושינויים מבניים בעצמות הסמוכות לגידים באופן שגורם חיכוך ופגיעה בהם.
ההנחיות/המלצות הטיפוליות במצב זה אינן חד משמעיות והן כוללות טיפולים שמרניים, או ניתוחיים. הטיפול השמרני כולל: מתן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDS ), הזרקות מקומיות של קורטיקוסטרואידים וטיפול פיזיותרפי מותאם אישית. אחוזי ההצלחה של הטיפול השמרני נעים בין 90%-50% על פי המדווח בספרות הרפואית, ויש להתמיד בו כ- 3 חודשים על מנת שניתן יהיה להעריך את יעילותו. סיכויי ההצלחה בטיפול השמרני גדלים אם משך הזמן שהמטופל סבל מהבעיה קטן משנה.
הטיפול הניתוחי מתאים למצבים בהם לא הושג שיפור באמצעות הטיפול השמרני, או שקיים קרע מלא של הגידים כתוצאה מטראומה. בטיפול ניתוחי המתבצע לרוב באטרוסקופיה, נעשה נסיון לאחות ולחבר את הגידים הקרועים על ידי עיגונם אל עצם הזרוע. במרבית המקרים התוצאה התפקודית תהייה משביעת רצון, אם כי ב- 40%-20% מהמקרים תהייה הישנות של הקרע בטווח של כשנתיים מהניתוח. במידה ומנסים לבצע תיקון ניתוחי נוסף, אחוזי ההצלחה אינם גבוהים. יש לציין כי לאחר ניתוחים לאיחוי הגידים נדרשת תקופת שיקום של כ-6 חודשים. מהלך השיקום ואיכותו עשויים להיות קריטיים בהשפעתם על תוצאות הניתוח.
