את בני מזל בתולה אני מחלקת לשתי קבוצות: קבוצה ראשונה כוללת את ילידי השבוע האחרון של אוגוסט, ואילו הקבוצה השנייה את ילידי חודש ספטמבר. אני שייכת לקבוצה הראשונה (26 באוגוסט) והמקופחת ביותר מכ ו ו ו ו ו ו לם.
קבלו תיאור מצב - אם איתרא מזלכם ונשארתם בארץ, אזי בסוף אוגוסט זה מה שקורה: החום מעיק, בגוש דן גם די דביק, נגמרו כל אופציות הקייטנות והקייטנות של אחרי הקייטנות, אמהות של חברים נסעו לחופש, מטפלות נכנסו להסגר סוף הקיץ, הסבתות גם, והגרוע מכל הוא שצריך לקחת חופש מהעבודה כדי לבלות זמן איכות עם הילדים. מתכון בטוח למצב מוחי מנוון וריק ממשמעות.
ובתוך כל הכאוס הזה יש לי יום הולדת.
מישהו זכר אי פעם לאחל לי מזל טוב? להביא לי פרח? הייתי מסתפקת גם ב- SMS קטן. על בילוי רומנטי עם בן זוגי החוקי כבר מזמן ויתרתי. יש לו משפט מחץ שחוזר כל שנה: "עוד כמה ימים יסתיים החופש הגדול ואז נעשה משהו לכבוד יום ההולדת שלך".
כל אחד והגורל שלו, ולמרות שאין לי שורשים פולניים ובלבי נחמצה התקווה, היום הגיע תור ה"הייתי מצפה מכם ליותר...." למשפחתי ולחבריי.
לא מספיק נפלה עלינו (ילידי סוף אוגוסט) צרה אחת כבדה, אז מתברר שבני מזל בתולה ניחנו בתכונה ייחודית של "תשומת לב לפרטים הקטנים". חשבתם פעם מה זה אומר? רוחניקים ושכמותם אולי מתקנאים בנו, אבל אני סוחבת את העסק הזה כבר די הרבה שנים, ומניסיון זה לא כזה שוס.
מכל התכונות בעולם? רק 12 מזלות, וזה מה שנשאר לנו? לא יכלו להמציא לנו תכונה יותר אקזוטית? יותר אטרקטיבית? יותר רומנטית?
איך באה לידי ביטוי תכונת ה"תשומת לב לפרטים"?
אני מודה, יש לי אלרגיה... לא אלרגיה לפריחת האביב, אלא לסימני פיסוק משובשים. אני רוצה לספר לכם על מחלה, שאינה מסוכנת אבל מעצבנת, וחולים בה בעיקר גברים - מחלת "הפיסוק המשובש". אותי לימדו שבכתיבת טקסט הפסיק צריך להיצמד למילה הקודמת ורק אחר כך רווח, והמשך המשפט. מי שלוקה במחלת "הפיסוק המשובש" ממקם את הפסיק ככה: מילה ,מילה (כלומר: מילה-רווח-פסיק-המילה הבאה צמודה לפסיק). שיבוש כזה מטריף אותי.
כאשר עבדתי כמרצה במכללה, סטודנטים נהגו לשלוח לי מסמכים במייל לקבלת הערות והנחיות. אתם כבר מנחשים מה גנב לי את העין והוציא אותי מריכוז? ולמה לקח לי זמן רב להגיב? (אחרי שערכתי הגהה לשונית וכללית על כל העבודה).
מאז שיש בעולם כל כך הרבה מאמנים אישיים לכל סיטואציה בחיים, מצאתי את עצמי שומעת משפטים, שאני קוראת להם "משפטי מאמנים". אחד מהם תפס אותי במיוחד, קבלו ציטוט: "להפוך לימון ללימונדה". כמה חוכמת חיים במשפט קטן אחד. סבתי רוזה (ז"ל) נהגה להפוך לימון ללימונדה (סחטה לימון, חיממה וערבבה עם סוכר, ויצאה לה לימונדה מעולה), למרות שלא למדה בקורס אימון אישי, אפילו 12 שנ"ל בטח לא סיימה.
להפוך לימון ללימונדה משמעותו ל"מנף חיסרון ליתרון".... ואני אשמח לספר לכם איזה לימונדה אני הכנתי עם התכונה האומללה שקיבלתי כבת מזל בתולה, תכונת ה"תשומת לב לפרטים הקטנים".
מי שרוצה לקבל רושם מוקדם מוזמן לקרוא בבלוג שלי "לחקור את העסק זה פשוט". הרשמה לסדרת שיעורים בנושא טופס משוב לעסק בתחתית הבלוג.
המאמר הזה מוקדש בהערכה ושותפות גורל לכל חבריי הקרובים והרחוקים, ילידי השבוע האחרון של אוגוסט (לא חשוב באיזה שנה).
