שלום בנים. אני חי. שבת. לא קידשנו אתמול, לא הדלקנו נרות כמו שאימא תכננה עוד מהבית, לא התפללתי שחרית בבוקר וכמעט נפלתי לים של "ונציה". חבל. גם זה קורה.
אנחנו ב"פירנצה". את היום התחלנו במרכז העיר העתיקה. בעזרתה של המדריכה שלנו, "מרקו", חלפנו על פני העומדים בתור המזדנב בכניסה למוזיאון "מדיצ'י", אחד מחמשת "מחסני האומנות הגדולים".
מחסנים כתבתי. ציטוט מדויק של גוסטב. כמות אוצרות האומנות שניתן למצוא באיטליה הם כה רבים שהשאלה איננה מה להציג לקהל אלא איכן לאחסן את השפע, ומה להעדיף.
חלק ממה שראינו אנחנו תצטרכו לראות בעצמכם ובינתיים, צפו בסרט הווידאו שצילמתי .
שפע. שפע של ציורים ויצירות אומנות ופסלים ומבנים ושערים וקירות ותבליטים מתקופות שונות ומסגנונות שונים של טובי היוצרים שפעלו במשך מאות בשנים.
שערי גן העדן". עבודת ברונזה, שנדרשו למעלה מ 100 שנה מחייו של היוצר, כדי להשלים את אחד המוצגים המרשימים ביותר. אחד מתוך אוסף עצום של מוצגים מפורסמים שראינו במו עינינו וגם מיששנו. ובמקום שלא נגענו הרי כי לא נגענו משום הנימוס והאיפוק המתחייב.
כל כך הרבה עד כי עייפנו. עייפנו מלעקוב אחרי הפרטים, השמות והאגדות. למי שעיסוקיו הרגילים בדברים אחרים ומתעניין בדברים מתוך סקרנות אינטלקטואלית כללית, הגודש הוא לרועץ. מבקשים לראות ולדעת אבל מתעייפים מלעקוב אחרי הפרטים והתאריכים. הסבריו העסיסיים של גוסטב הצילו את המצב והצילו את העירנות. דרך הצגת הדברים, תוך השוואה, אפשרו לנו להתרשם התרשמות אמיתית יותר ועניינית יותר מכל הסבר אחר.
גם אם לא אזכור את כל הפרטים הכי הכי........ אני חוזר מהטיול הזה עם רשמים עזים של אדם, אשר מצד אחד התמזל מזלו ונגע בדברים שבעבר הלא רחוק, נראו כשיכים "לרומו של עולם", ומצד שני, נחשף לפרקי היסטוריה אשר מאמתים ומאפשרים התייחסות לדברים שמתרחשים בימינו אלה. אולי בעצמה אחרת. תוך שימוש מתוחכם יותר שהטכניקה המודרנית מעמידה לרשות "השחקנים" - קרי: הפוליטיקאים שבראש השלטון.
נוספו לנו הסבריו המקצועיים והמעלפים של "קול אורן" למאזיניו. הביקור במוזיאון אפשר להבין דברים שהוסברו בנושאי צבע, שיחזור ושימור אתרים. ולאברהם תודה.
כאן המקום, מבחינתי, לשבח את התנהגותם של כל חברי הקבוצה. אחרי הכל, הדייקנות השתלמה לנו. שמרנו על רוח חברית, על התמדה, על התחשבות. והיו גם ?לחשושים" שתרמו כמו "פלפל חריף" לתבשיל. והכל במסגרת הסביר.
ולכן תחושתי שכולם נהנים.
גם מזג האוויר אתנו. כמו שאומרים: "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו". טפטוף קל הקביל את פנינו בבוקר. גשם של ממש לא ירד. העננות שמרה על מזג אוויר נוח יחסית ועד שעות אחר הצהרים כאשר התפנינו למלון למנוחה קצרה, הכל היה בגדר סביר פלוס.
עוד סיבוב בעיר. ומבט מלמעלה מתצפית "מיכאל אנג' לו", וצילום קבוצתי של כל בעלי המצלמות, ועוד צילומים אחרונים של העיר ממרומי הרחבה............. ונוסעים.
ב ערב התייצבנו כולנו לעוד סיבוב של דמדומים. ה "דומה" נראתה באור השמש השוקעת והזרקורים הנדלקים, עוד יותר יפה אפילו.
אבל הינו עייפים. יש לי ההרגשה שתמיד, יש חמש מדרגות יותר מדי וחצי שעה של מנוחה פחות מדי.
ובכן בנים. - תתחילו לתכנן את קבלת הפנים. את הכלים מהמסיבה שעשיתם בביתנו, באחריותכם לנקות ולסדר. בבקשה לפנות את הפירורים מהמיטה שלנו. ביקשנו שלא תכרסמו חטיפים על המיטה שלנו. יכולתם לצפות בטלוויזיה בסלון.
את העציץ המת אפשר לפנות. לא צריכים הוכחות. מאמינים לכם. את שתי הכוסות ששברתם נוריד לכם מהירושה.
דאגו לפרודוקטים עבור עוגות שאתם אמורים להכין לכבודנו.
הוראות אחרונות, מחר.
באי........... מאתנו.
