זוכרים את הנחמד שלי..זה שאני עוזרת לו ללמוד לנהל בית ולבשל? 

אספר לכם עכשיו לפי בקשת הרבה חברים את המשך החוויות שיש לי איתו. אספר לכם כיצד אותו איש מיוחד עם הרצון הגדול לדאוג לבד לעצמו...ולהצליח..מה עובר עליו? איך אנו ממשיכים? אז לפני כמה ימים התקשר אלי אותו איש נחמד (וזה היה כבר אחרי שקבענו מתי אני מגיעה אליו שוב) ומספר לי שגבו תפוס..ויש לו כאב ברגל..והוא חושש שלא נוכל לקיים את ה"שיעור". באותו רגע עניתי לו ---החלמה מהירה,שמור על עצמך,והיה בקשר לאחר שתחלים. אחרי סגירת הטלפון ישבתי וחשבתי לעצמי.הרי הוא זקוק לאוכל בייתי..סידור הבית כרגע היה שולי.אך לאכול צריך. אותו איש נחמד לא בקו הבריאות,ולכן הועלה בכלל נושא לימוד הבישול. ואז חזרתי אליו עם הצעה. יש כיסאות גבוהים של בר עם גלגלים.ואפשר לנוע איתם במטבח ללא מאמץ. אפשר לנוע איתם מהכיור למקרר ולגז. אם יש באפשרותך להשיג כסא כזה..אתה לא תצטרך לעמוד על הרגליים כמה שעות ב"קורס הבישול" שלנו. אלא תהייה נייד על הכסא..כמובן עם כל ההדרכה שלי. היתה כנראה התלבטות..לא ידע אם לקנות כסא או לנסות להשיג מהיכן שהוא. ואחרי יומיים אני מקבלת ממנו הודעת אס.אם.אס..הגיעי..השגתי כסא. אך להגיעי היו הפעם גם בקשות. בפעם הקודמת שהייתי אצלו לפני הגיעי אליו ניפגשנו בסופר ולימדתי אותו היכן נמצא כל פריט..איך לקנות בשר.. וכל מה שצריך עבור בישול. הפעם עקב היותו מוגבל בבריאות ביקש ממני לעשות את הקניות...דבר שאני לא עושה במסגרת השירותים שאני נותנת ללקוחותי. כמובן שהיסכמתי..קבענו שאני עושה את הקניות ולוקחת מונית לביתו. חייבת לציין כאן שהאיש הנחמד משלם לי עבור כל רגע מהרגע שאני מגיעה לסופר ועד שעוזבת אותו.כך שאני לא מרגישה מנוצלת . החלטנו על תפריט..תפריט קל לגבי המוגבלות שלא יצטרך הרבה להתאמץ התפריט היה---קציצות מטוגנות מרק אפונה עם גזר אורז לבן עם שקדים וצימוקים ביום שקבענו גמרתי את הקניות והיגעתי לביתו. האיש ישב על הכסא וחיכה לי ועל השולחן היו מלא ברושורים עם תמונות של כל מיני כלים לבית .כלים לשימוש במטבח..מוצרי חשמל למינהם. שתינו קפה יחד..והימלצתי לו מה לקנות ומה לא. הרי לאיש הנחמד עד שהיגעתי אליו לא היה לו כלום במיטבח שאפשר בכלל להתחיל בישול. היו שם דברים שכמובן אמרתי לו שבשלב יותר מאוחר (כשילמד להכין תבשילים יותר מסובכים)יצטרך אותם... שוב כרגע אין אני רוצה שיכנס להוצאות מיותרות. והתחלנו ב"קורס". התחלנו במרק האפונה.ידעתי שאין לו בלנדר..אז כמובן שהבאתי את שלי מהבית..כי ידעתי מראש שהוא רוצה את המרק כקרם. לימדתי אותו לשטוף היטב את האפונה היבשה..לטגן את הבצל והשום.לא זכר כיצד מקלפים את הבצל..שוב הראיתי לו..לשים מים בתוך הסיר..את התבלון..וכמה זמן לבשל. מרק אפונה זה תבשיל קל מאד להכנה אך למי שלומד זה נראה כמו תורה מסיני. בזמן שהמרק היה על הגז ..לימדתי אותו כיצד לבשל אורז שיצא "אחד אחד"...וכיצד מגיעים הצימוקים והשקדים הלבנים החצויים אליו... לימדתי אותו כיצד לעשות את הקציצות שזה היה החלק הקשה ב"שיעור". כאן רציתי ללמדו ששמים גם בתערובת ירקות מרוסקים..כמו בצל יבש קישוא ותפוח אדמה מגורדים.. האיש הנחמד לא כל כך רצה..היזהרתי אותו שהקציצות יצאו קצת יבשות..ולא שמע ..ועשה כמו שהוא רצה. נתתי לו ללמוד בדרך הקשה. וזה היה. למחרת כשרצה לאכול היו הקציצות קשות ויבשות..והוא צלצל אלי להתנצל..אמרתי לו שכך לומדים..ואז אמר לי שגם אימו היתה עושה כמוני..אך לא חשב שזה חשוב לטעם ולאיכות התערובת. לגבי האורז...כאשר לימדתי אותו אמרתי לו שאורז לא עוזבים לבד..צריך לפנק אותו בזה שעומדים על ידו ודואגים שהמים לא יתנדפו..ולערבב כל הזמן שלא ידבק...ברגע האמת האיש היה צריך לשירותים..וכאן הייתי קצת קשה..ואמרתי לו חכה רגע..קודם סיים את האורז..שוב התעקש והלך לשירותים..אני החלטתי שלא עושה כלום אלא מחכה לו..וכשהיגיע בחזרה..כל האורז היה כגוש אחד בסיר..קשה היה מאד מאד להחזירו למוטב.. הצלחנו בערך.מבחינת התיבול היה ככה ככה..היה חסר מלח. אך לא זה מה שחשוב כאן..חשוב שהאיש הנחמד בתת הכרתו קשה לו עם זה שהוא לא יודע לבשל..ולכן מראה עקשנות כאילו יצליח לו גם אם לא יקשיב לי. היגענו למרק האפונה..כאן כבר לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלרסק היטב עד למצב קרם. אך מראש אמרתי לו שמרק אפונה..ולמעשה כל מרק מקטניות יש לו תכונה לאחר לילה במקרר להתקשות. ולכן כשרוצים לחמם..מעבירים את הכמות הרצוייה מהסיר הגדול לסיר קטן ומוסיפים מים רותחים מהקומקום..לא הרבה..כדי שלא יהיה מיימי..ומערבבים היטב.ואז מחממים על הגז.לא מים קרים מהברז. האיש הנחמד לא עשה למחרת כדברי..ואויי!! מה שיצא לו לא... אכתוב כאן.. אך הוא צלצל אלי למחרת..אם קול נוגה ואמר לי בטלפון...חירבשתי הכל..לא שמעתי לך וכלום לא הצליח לי...אך הוסיף ואמר..פעם מצליח ופעם לא..למדתי מזה. ואני שידעתי שהזמין את ילדיו לשבת לאכול קצת דאגתי.הרי רצה כל כך להתגאות שהוא הכין את הכל לבד.. אך לשימחתי כתב לי היום מייל.. שבו כתוב היה שבעצמו הוסיף קצת מזה וקצת מזה באוכל שהכין וילדיו מאד החמיאו לו . סוף טוב הכל טוב..... ועד הפעם הבאה..אני בטוחה שהוא יותר יקשיב ויבין שגם את רומא לא בנו ביום אחד. צריך הרבה זמן וסבלנות ללמוד לבשל..ולנהל בית במיוחד בגילו שהוא כבר לא צעיר. שיהיה שבוע ניפלא לכולם איריס הסופרוומן שבדרך אליכם והחיים שלכם מסודרים 0525903953 www.iris-superwomen.co.il