כל המידע על הנקת פגים - משימה עדינה ומורכבת הדורשת הכנה, מסירות וידע 

לידת פגים הינה חוויה קשה ומטלטלת עבור ההורים, שבודאי לא ציפו לסיום הריונם בשלב מוקדם כל כך. לידת פג בשבועות מוקדמים במיוחד (לפני שבוע 32) מעמידה את ההורים ואת הצוות הרפואי בפני משימת הטיפול והדאגה לשלומו, שהינה משימה מורכבת ועדינה ביותר.

אחת השאלות המרכזיות העומדות בפני האם הצעירה לאחר לידת פג נוגעת להזנת התינוק, והדרך הנכונה עבורו לבצעה – האם להתעקש על הנקת פגים והזנה באמצעות חלב אם, האם לתגבר במתן תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) ובאיזו כמות, ומהי הדרך הנכונה להאכיל את תינוקה הקטן ?

מהם הקשיים המרכזיים במהלך הנקת פגים ?

מחקרים רבים מראים, כי חלב אם חשוב מאוד להתפתחות תקינה של תינוקות, ללא קשר אם מדובר במקרה של לידת פג אם לאו. יש להבדיל בין לידת תינוקות שנולדו במועד, וההנקה אכן טובה וקלה להם באופן יחסי, לבין הנקת פגים, שטמונים בה קשיים רבים לאם ולתינוק, הנובעים, בין השאר מהנקודות הבאות :

• לידת פג בשבוע מוקדם מאופיינת בחוסר בשלות של מערכת היניקה של התינוק, וחוסר יכולת של גופו לתאם בין בליעה יניקה  לנשימה.
• אירועי השתנקות האופייניים לאחר לידת פג קטן, העלולים להופיע בעת יניקה.
• לאחר לידת פג, גם כאשר מצליח הפג לינוק, פעמים רבות הוא מתקשה לעשות זאת בשל המאמץ הנדרש לו לצורך יניקה, והקושי בתאום בין יניקה, בליעה ונשימה.
• הנקת פגים דורשת סבלנות רבה מצד האם. פעמים רבות הפגים מתעייפים במהירות, ולכן הנקת פגים היא תכופה וקצרה מאוד, וכן לעיתים יש להשלים ההנקה בעזרת חלב אם שנשאב אל בקבוק.

ובכל זאת – מדוע חשובה כל כך הנקת פגים ?

אין עוררין על חשיבותה של הזנת פגים בחלב אם ע"י הנקת פגים, הקריטית להתפתחותם התקינה והבריאה. מחקרים מראים, כי חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק, ותפקידו קריטי בהגנה עליו מפני מחלות קשות העלולות לתקוף אותו. מחקרים מראים גם, כי פגים הניזונים מחלב אם לוקים פחות במחלות המאפיינות ילודים במשקל נמוך, דוגמת זיהומים במערכת הנשימה ובדם, ומחלת מעיים קשה ומסוכנת הקרויה NEC, שהנקה היא הדרך היחידה להימנע מהתפתחותה.

 הנקת פגים היא הדרך היחידה להשלים עבורם את הנוגדנים, שאמורים היו לעבור לגופם במהלך הטרימסטר השלישי של ההריון, ולא הספיקו לעשות כן בשל לידה מוקדמת. הנקת פגים הינה קריטית עבור הפגים גם במישור הרגשי וביצירת החיבור שבין הפג הקטן לבין אימו.

 הנקת פגים כדרך ליצירת חיבור בינם לבין האם

אמהות לאחר לידת פגים מצויות לעיתים קרובות מדי, במצב נפשי קשה. הן חשות כי גופן הוא האשם במצב של לידת פג, בכך שלא הצליח לשמש לו בית חם עד לסוף ההיריון. כתוצאה מכך הן לוקחות אחריות על לידת פג מוקדמת ועל מצבו של התינוק. בעת לידת פגים קשה מאוד להשאיר את הרגשות האלה מאחור. לאור האמור לעיל, חשוב על אחת כמה וכמה להדגיש בפני היולדת את נושא הנקת פגים. גם אם היא מרגישה שהגוף שלה בגד בה וברצונות שלה, וגם אם עברה לידת פג, הרי שכרגע הגוף שלה עסוק בייצור המזון הטוב והמתאים ביותר שתינוקה הקטן יכול לקבל – חלב אם. לאחר לידת פג על היולדת להתמקד בטיוב התנאים לייצור חלב אם, והזנה באמצעות הנקת פגים.

מה בין לידת פגים, חלב אם, הנקת פגים ושיטת הקנגורו?

שיטת הקנגורו היא שיטת טיפול לאחר לידת פגים. היא חשובה ומשמעותית מאוד להתפתחותם, ובה מתקיים מגע ישיר, ללא בגדים, בין עורו של התינוק ועורם של אביו או אימו. בשיטת הקנגורו, מצמידים ההורים אל חזם את תינוקם העירום, ומשתמשים בהלמות ליבם וחום גופם, על מנת לחממו ולהרגיעו.

לשיטה זו לאחר לידת פגים כמה יתרונות גדולים מאוד עבור התינוק ועבור הוריו. שיטת הקנגורו יוצרת קירבה פיזית בין התינוק לבין הוריו, מעודדת מאוד את קצב יצירת החלב אצל האם. חשוב לא פחות – מריחה של חלב אם על הפטמות עשויה לגרות את התינוק לנסות ולינוק או לכל הפחות - להתאמן ביניקה לקראת הנקת פגים בפועל.

חשוב לדעת, שיש מחקרים המעידים על כך, שלאחר לידת פגים, הפגים שטופלו בשיטת הקנגורו  - מצבם הגופני התייצב, הם אכלו טוב יותר, ושוחררו מהר יותר מהפגייה לעומת פגים אחרים.

כיצד מוזן התינוק טרם תחילת היניקה, ומתי הוא מתחיל לינוק בכוחות עצמו ?

עד שפגים לומדים למצוץ ולינוק וניתן לבצע הנקת פגים, הם ניזונים באמצעות זונדה ישירה לקיבתם, העוברת דרך הפה או דרך האף. הנקת פגים מלאה אפשרית, למעשה, רק כשרפלקס ההנקה של התינוק מפותח מספיק בכדי לבצע פעולה זו בהצלחה. הנקת פגים אפשרית לרוב משבוע 34. עם זאת, יש מספר אפשרויות לזרז בצורה משמעותית הנקת פגים לאחר לידת פגים באמצעות שיטת הקנגורו. כמו כן ניתן לזרז הנקת פגים באמצעות מציצת זרת. יש להכניס זרת של אחד ההורים (שטופה וגזוזת ציפורניים כמובן) בעדינות לפיו של התינוק, על מנת שיתאמן במציצה, ובשאר הזמן יש להשתמש במוצץ קטנטן.

הדרך אל הנקת פגים עוברת בשאיבות רבות של חלב אם

שאיבת חלב אם היא פעולה, המהווה קושי משמעותי עבור האם הטריה והדואגת. על מנת לדאוג ליצור מספיק של חלב אם, חייבת האם לשאוב חלב אם כ 6-8 פעמים ביום, אך קשה להתמיד בשאיבות חלב אם כל שעתיים - שלוש. על מנת שתצליח האם המותשת בשאיבת חלב אם, יש ליצור עבורה סביבה תומכת ככל האפשר, ולהזכיר לה שוב ושוב את היעד – תינוק בריא וגדול היונק בשלווה ובבטחון, ומשוחרר בבוא היום לביתו.

במידת האפשר, חשוב לשאוב חלב אם גם בלילה, במרווחים גדולים יותר (כל חמש שעות). שאיבות הלילה יעזרו בהגברת יצור חלב אם, ירגילו את הגוף ליצר חלב אם גם בשעות המנוחה, ויגדילו את מכסת החלב הזמינה לתינוק במהלך שעות היום.

חשיבות ליווי יועצת הנקה בעת הנקת פגים

למרבה הצער, לא כל הצוות בפגיה תומך מעודד ומודע לחשיבות העצומה שיש להנקה, לשאיבות ומתן לחלב אם, והשפעתו על בריאותם וגדילתם של פגים. לכן מומלץ מאוד למצוא גורם בפגיה, שיוכל לתמוך ולעודד את האם בדרך הקשה שהיא עוברת. מומלץ מאוד במידת האפשר, להיוועץ ולהיתמך על ידי יועצת הנקה, שתוכל לכוון את האם והאב לגבי אופן ההזנה המומלץ לתינוק, תסייע בלמידת טכניקת הנקת פגים הדורשת סבלנות רבה כל כך עם התינוק הקטן, ותחזק את האם על החלטתה והתעקשותה להמשיך ולהניק.

מלבד התמיכה בבית החולים לאחר לידת פגים, מומלץ להזמין יועצת הנקה גם במהלך 24 השעות הראשונות לאחר שחרור התינוק הביתה. יועצת הנקה תוכל לסייע ולהרגיע את ההורים המודאגים, תבדוק את תנוחת האם, אופן החזקת התינוק והצמדתו אל השד, תפיסת השד ואופן ההנקה, ותוכל להציע דרכים לייעול ההנקה במידת הצורך וניהול נכון של הנקה פגים ושאיבות חלב אם. יועצת הנקה  תוכל להדריך את האם לגבי זיהוי סימנים להנקה מוצלחת  ועוד.