המושג פסיכותרפיה גופנית מכיל בתוכו דינמיקה בין תחומים מוכרים של טיפול בגוף - רפואה, וטיפול בנפש - פסיכולוגיה, הקיימים בפני עצמם.
המדע הרפואי המסורתי מתייחס לגוף בצורה מסויימת כמכונה ולמגוון תחלואיו בכלים רציונלים ובצורה מדעית, מדידה ומוכחת. כשהטכנולוגיה כיום מאוד מפותחת ומאפשרת שליטה על הגוף (החומר): שינויי פזיולוגי כמו הורדת חום, הוצאת גופים זרים אפילו החלפת חלקים. כשיש בעיה גופנית, הרופא פותר אותה בתרופה או ניתוח והכאב חולף. בצד הנפשי הלא נראה או מדיד התפתחו במשך השנים תאוריות המאפשרות עבודה טיפולית בעלת תוצאות. כשיש בעיה אנו מורגלים לחשוב במושגים של הגדרת סוג הבעיה לתחום הטיפולי.
אך מה קורה לסוג הבעיות האלה שלא נפתרות? כאבים כרוניים, דפוסים או התמכרויות, קיבעונות גופניים או תחושות שלא עוזבות כמו חוסר סיפוק או הצלחה?
פסיכותרפיה גופנית מתייחסת לבעיות, קשיים או אתגרים שהם לא רק גופניים או רק נפשיים אלא תופסים מרחב במספר מימדים. העבודה התרפיוטית היא בין תחומית ורב מימדית. זו שיטת טיפול אינטגרטיבית שמתייחסת לקשר בין גוף, נפש ורוח כמרכיבים של החוויה השלמה - ההוליסטית.
ניתן לדוגמא אדם חש לחץ וכאב עצום באזור הכתפיים והשכמות. הוא ניסה פיזיותרפיה ומספר רופאים אך הכאב לא עבר. בשיטת הטיפול הזו, הכאב יכול להיות מיוחס לביטוי של הקושי הרגשי בלקיחת אחריות כבדה מידי על בעיות של אנשים אחרים. שחרור גופני של המקום הרגשי האותנטי - זה כבד וזה לא שלי ואני כועס על זה שאני צריך להחזיק את זה - כשלב ראשון, ומציאת דרך חדשה להכיל מה שהכתפיים יכולות לנשוא, יוביל לשחרור המתח.
הפילוסופיה שעומדת מאחורי פסיכותרפיה גופנית היא
* בין הגוף לנפש קיים קשר משמעותי
* "רגשות מודחקים מתהווים למתח שרירי בגוף" משפטו של וילאיהם רייך (אבי הפסיכותרפיה הגופנית) והמשכו שנותנים להם מקום וביטוי המתח משתחרר.
* עבודה טיפולית גופנית-נפשית מתייחסת לגוף כאל ביוגרפיה של האדם ויכולה להתייחס ולטפל גם בדברים לא מודעים בזכרון שלנו. גישה לזכרונות אבודים שתופסים מקום בזכרון שלנו ושחרורן יוצרת מקום לדברים חדשים.
איך זה עובד?
החלק האיבחוני של הטיפול משתמש ביכולות של המטפל לראות, לחוות ולהרגיש את ביטויי הנפש דרך הגוף והוא מתרחש כל הזמן. למשל, להתבונן בצורת הנשימה, בקצב שלה ובמיקום שלה בהתאמה למה שהמטופל מספר או לראות את מנחי הגוף וההשתנות שלהם בתגובה לשאלה שהמטפל מעלה. דרך השימוש במשתנים הללו המטפל מרכיב באופן ספציפי טיפול המותאם לצרכים המדוייקים של המטופל. הצרכים יכולים להיות: עיבוד חוויות, איבחון מקומות בגוף של חסך ועומס ויצירת איזון בינהם, או עבודה עם שחרור חסימות ליצירת זרימה.
למטפל בפסיכותרפיה גופנית יש מבחר כלים טיפוליים. חלק מהכלים הם: תרפיה במגע - עיסוי רקמות עמוק לדוגמא או מגע בסיסי, דימיון מודרך, עבודה עם תנועה מונחית או דרך שיחה. מטופל המגיע לטיפול גוף-נפש מתבקש לא רק לספר על עצמו אלא להביא את הנוכחות שלו על כל גווניה וזאת בכדאי לעבור שינוי חוויתי ומשמעותי.
אחד היתרונות הבולטים של תרפיה גופנית היא היצירתיות הטיפולית. הטיפול יכול להתבצע בכל מיני צורות, יכול להיות גם מהנה, מאתגר, בדרך משחק, פותח דלתות לעולמות חדשים, יוצר קתרזיסים, מזרים אנרגיות חדשות (הרבה פעמים בעבודה גופנית משתחררים מתחים בגוף) ומאפשר חוויה גופנית-נפשית טובה יותר.
מטפל בפסיכותרפיה גופנית יכול להיות גם מלווה או מדריך בהתפתחות אישית, רגשית, רוחנית או תודעתית. כשלבד יכול להיות בלתי אפשרי, מסוכן או פשוט פחות קורה. אפשר לראות תחום רחב זה גם כדרך להעצמה אישית והגשמת פוטנציאל.
העולם המודרני-טכנולוגי שבו מרבית מאיתנו חיים יוצר בהרבה מקרים מתכונים מתוחכמים ליצירת חוסר איזון ולצורך באיזון גוף-נפש. דרישות לפרודוקטיביות בכל מחיר בעבודה מהירה ושעות ארוכות. ערכים של הישגיות, תחרותיות וצורך בהצלחה. אחריות אישית על תוצאות העבודה ובכך צורך גדול בעמידות או ב"עור של פיל" כנגד מנגנוני מערכת או הנהלה. הדברים הללו יוצרים הרבה פעמים מבנה אישיות שבו יש פיתוח יתר של הגוף החושב - הראש וניוון או הפחתה של הגוף הריגשי, גם תחושות לחץ תמידי וויתור על איכויות אישיות. הרבה פעמים מתבטא החוסר איזון הזה במערכות יחסים בין אישיות שהופכות להיות רדודות יותר, מכניות יותר ופחות אפשריות. תפקיד האיזון הוא להשלים פערים ולצור הרמוניה וזרימה בחווית האדם.
