פרשת קרח בראשיתה- מספרת על מחלוקת קרח ועדתו, קרח אוסף מאתיים חמישים איש ודורש כהונה ממשה ואהרון.
המחלוקת נובעת בעיקר משלושה טעמים: קנאה, כבוד, תאווה.
וכך מתארת התורה את המחלוקת:"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?
מתעוררות כאן כמה שאלות:
א] מה היו התלונות העיקריות של קרח ועדתו?
ב] מדוע מוזכרים דווקא מתוך המאתיים חמישים איש- דתן ואבירם?
ג]האם כל המורדים נענשו באותו עונש?
ד] מדוע במסכת אבות נאמר: מחלוקת קרח ועדתו:"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים: ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים,..ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח ועדתו"
[מסכת אבות ה,י"ז] הרי היה מן הראוי לציין: מחלוקת קורח ומשה?
ישנה תשובה אחת לכל השאלות:
מתברר, למרות שכולם נקראו בשם עדת קורח, הם לא היו מאוחדים בדעותיהם, אלא , נחלקו לשלוש קבוצות ולכל קבוצה טענה משלה.
קרח ומשפחתו מרדו מפני:"שנתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" כוונתו הייתה למרוד במנהיגות- היינו במשה ואהרון כמו שנאמר:
"ומדוע תתנשאו על קהל ה' "? [במדבר ט"ז,ג]
מאתיים וחמישים ראשי הסנהדראות- לא מרדו בהנהגה כלל, אלא
התנגדותם הייתה על סוג השלטון- בו לא היה להם בתור ראשי סנהדראות - כוח של מנהיגות והשפעה על העם.
השלטון הזה היה בעיניהם דיקטטורי , והם כנציגי העם היו סבורים כי גם להם הזכות להיות מנהיגים משפיעים.
לעומתם: דתן ואבירם התנגדו לכל שלטון- מכל סוג שהוא, הם שאפו למצב של אנרכיה- לחופש מוחלט- איש הישר בעיניו יעשה.אין דין ואין דיין.
מכוון שכל קבוצה נלחמה כנגד משהו אחר, לכן גם העונשים היו שונים מקבוצה לקבוצה- כפי שמסבירה זאת הגמרא: סנהדרין [ק י]
הגמרא מדייקת בלשון התורה ומסיקה מהנאמר בפסוק:"ואת כל האדם אשר לקרח"
אומר על כך רבי יוחנן:"קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופים[ אלא, במגפה מת] שהרי לא נאמר בפירוש שקורח נבלע באדמה,
וגם לא היה מן השרופין שהרי כתוב:"באכול האש את חמישים ומאתיים וגו' [במדבר כ"ו]- ולא קורח"
מכאן המסקנה שהיו שלוש סוגי מיתות:
א]מוות במגפה- קורח ומשפחתו.
ב] מוות שנבלעו באדמה-אלו דתן ואבירם.
ג[ מוות בשרפה- אלו מאתיים וחמישים סנהדראות.
כעת נבין מדוע הוזכרו דווקא :"דתן ואבירם" מתוך כל העדה- באופן מיוחד.
לגבי "דתן ואבירם" מבאר ר' אברהם מנחם רופא בפירושו:"מנחה בלולה": דתן ואבירם לא היו שייכים לשבט לוי ולכן לא הייתה להם סיבה להשתתף עם קורח יחדיו באותה טענה, אלא , מטרתם הייתה רק לעורר מדנים- להרבות מחלוקת והפקרות בתוך עם ישראל.
מסיבה זו ,התורה מציינת אותם לגנאי כמו שכתוב:""הוא דתן ואבירם, קרואי העדה, אשר היצו על משה ואהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" [במדבר כ"ו,ט]
מכאן ניתן ללמוד- מה סופה של מחלוקת שלא לשם שמים, היא יכולה להתחיל עם משהו מוצדק - כמו שטען קורח על נישיאותו של אליצפן בן עוזיאל, אך עד מהרה המחלוקת מגיעה למימדים איומים- כדוגמת מחלוקת:"דתן ואבירם"- מחלוקת של הפקרות.
לכן נאמר: מחלוקת קורח ועדתו- במסכת אבות ולא נאמר מחלוקת קורח ומשה.
יהי רצון שלא יהיו עוד מחלוקות שלא לשם שמים- אלא עם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כדוגמת מעמדם בקבלת התורה בהר סיני.
אהובה קליין
אומנית המציירת ציורי תנ"ך
עוסקת בכתיבה יצירתית.
