כל המצוות בתורה בנויות בצורה של השפעה חיובית, או מניעת השליליות מהעולם אני אסביר.
לפני הבריאה היה רק השם אחד ושמו אחד. אחרי הבריאה פתאום אנחנו פה למטה בעולם הזה, קטנים מצומצמים ומורכבים להפליא. הקבלה מסבירה איך שהוא צימצם אותנו ועשה הסתרות יש כמה עולמות והשתלשלות מפליאה.
השם הוא מושלם לא חסר לו כלום, הוא טוב ומטיב וטבע הטוב להיטיב, אז ברא נבראים עם חיסרון תמידי שיוכל להשפיע להם, על פי הרצונות ויכולת קיבול שהוא הכלי שלהם- שהם החסרונות שלהם שלתקן ולשנות ולהרחיב אותם זה עבודה של הנבראים.
בעיה שהאדם מטבעו רואה רק את עצמו ואת החסרונות שלו בלבד. אז תמיד עסוק ברצונות אגואיסטיים
ולא מפותחים במיוחד.התורה שהיא הפך טבעו הבהמי של האדם, באה ומלמדת אותנו חוק חדש איך לרכוש טבע שני טבע עוצמתי ובריא טבע אלוקי.. ומהו? כן כןן ..תכונת ההשפעה לשם שמיים בלבד..
מה זאת אומרת?
כל המצוות של בין אדם לחברו בנויות בצורה של תשמור עליו ועל כבודו, תדאג לו תתן לו ותשלים לו, תאהב אותו, תחזיר לו את החמור אם נאבד לו, ממונו משפחתו זו תכונת השפעה, טבע שני ואם אתה לא יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך, אז לפחות אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.. אלו מצוות של בין אדם לחברו.
כל מצוות של בין אדם לאלוקיו הרי הוא מושלם. הוא לא צריך מאיתנו שום דבר אנחנו משפיעים רק על עצמינו לטובה או לרעה ואם אנחנו מקיימים (ראו לשם יחוד של האר"י ז"ל) אז "לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי". אנחנו משפיעים לו נחת רוח.
בעצם נוצר מצב של השתוות הצורה ליוצרה כי אם הוא ברא רצון לקבל אגואיסטי ואנחנו שוברים אותו בתורה על ידי תיקון הרצונות והמידות שלנו הרי נוצר טבע של רצון לקבל על מנת להשפיע, שנותן את הראיית עולם של הבורא שזו ההשפעה. תכונת ההשפעה מעלה את דרגת הרוחנית של האדם. בדיוק בדרך שהוא ירד לעולם כך היא מעלה את דרגתו השפלה בחזרה בדרך למעלה. כי כל השינוי צורה של הבריאה מהבורא הוא שינוי הצורה מרצון להשפיע לרצון לקבל אגואיסטי. חז"ל אמרו הרוצה להידבק בו הידבק במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון שוב תכונת ההשפעה. וההידבקות הזאת היא פנימית ולא גופנית הרי אש אוכלה הוא.
המקובלים והצדיקים כוחותיהם באים להם משום אותה השתוות הצורה (האר"י- האלוקי רבי יצחק)
הם יושבים ימים ולילות לשם שמיים איך לתקן עולם במלכות ה' יתברך אז הם מגיעים למה שמגיעים אבל כל אחד כפי כוחו.
ראינו אנשים משפיעים בעולם למה הם לא אלוקים קטנים? כי הם לא עושים את זה לשם שמיים- כי זה מה שה' רוצה, אני אוהב אותו וירא ממנו, מה יאמרו עליי בשמיים כשאגיע?, אני רוצה להתחבר אליו אני רוצה להרגיש את המציאות שלו ולהדבק בו להיות עבד נאמן שלו שויתי ה' לנגדי תמיד, לבקש ממנו אור רוחני שעוזר ומתקן וכו'.
כאשר אדם ככה ומכוון עצמו על השפעה בכל מה שעושה בחייו, כל חייו הם מצווה מתמשכת. ואז זה לא משנה מה הוא עושה אפילו דברי החול כשהם לשם שמיים כדי לתקן את העולם בחברות ואהבת הבריות הופך להיות דברי תורה, ששכרה עצום ואין סופי.
ואז האדם ירגיש את ההתחזקות והתעלות הרוח "עולמו יראה בחייו", ויבקש חיבור לנשמה ועזרה ושה' ימלא אותו בכל מה שחסר, שמלכתחילה כל מה שחסר לאדם זה רק מה שמילא אותו לפני שהוא נברא כחיסרון, וזה ה' יתברך בעצמו. תפילה זה חיסרון והיא נפשו של אדם ככה רש"י אומר, ותפילה זה כלי שנכנס מלא לתוך החיסרון של הנפש למלא אותו במה שה' השפיע בפנים. והדבר היחיד שימלא את האדם זה בקשה על רוחניות וחיבור גילוי ואמונה אחרת זה נקרא תאווה... נראה שממלא ונעלם ויוצר תסכולים. אורות ה' יצליחו לנו שנתקדש ונאהב אחד את השני, ניצור שלום. נאמר שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מכיל ברכה אלא השלום והברכה זה הוא שנאמר ברוך אתה ה', וזה אומר שהוא בעצמו נכנס בתוך החיבור של האנשים ועל זה אומרים לתקן עולם במלכות שדי ואהבת לרעך כמוך אמן.
http://www.kab.co.il/ קבלה לעם
אם אין אני לי מי לי ואין עוד מלבדוועם שני אלה לפעולואהבך לרעך כמוך- ואהבת את ה` אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך=ה` אחד ושמו אחד לתקן עולם במלכותו יתברך
ואהבת לרעך כמוך-הצד העמוק שבו
כל המצוות בתורה בנויות בצורה של השפעה חיובית, או מניעת השליליות מהעולם אני אסביר.
לפני הבריאה היה רק השם אחד ושמו אחד. אחרי הבריאה פתאום אנחנו פה למטה בעולם הזה, קטנים מצומצמים ומורכבים להפליא. הקבלה מסבירה איך שהוא צימצם אותנו ועשה הסתרות יש כמה עולמות והשתלשלות מפליאה.
השם הוא מושלם לא חסר לו כלום, הוא טוב ומטיב וטבע הטוב להיטיב, אז ברא נבראים עם חיסרון תמידי שיוכל להשפיע להם, על פי הרצונות ויכולת קיבול שהוא הכלי שלהם- שהם החסרונות שלהם שלתקן ולשנות ולהרחיב אותם זה עבודה של הנבראים.
בעיה שהאדם מטבעו רואה רק את עצמו ואת החסרונות שלו בלבד. אז תמיד עסוק ברצונות אגואיסטיים
ולא מפותחים במיוחד.התורה שהיא הפך טבעו הבהמי של האדם, באה ומלמדת אותנו חוק חדש איך לרכוש טבע שני טבע עוצמתי ובריא טבע אלוקי.. ומהו? כן כןן ..תכונת ההשפעה לשם שמיים בלבד..
מה זאת אומרת?
כל המצוות של בין אדם לחברו בנויות בצורה של תשמור עליו ועל כבודו, תדאג לו תתן לו ותשלים לו, תאהב אותו, תחזיר לו את החמור אם נאבד לו, ממונו משפחתו זו תכונת השפעה, טבע שני ואם אתה לא יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך, אז לפחות אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.. אלו מצוות של בין אדם לחברו.
כל מצוות של בין אדם לאלוקיו הרי הוא מושלם. הוא לא צריך מאיתנו שום דבר אנחנו משפיעים רק על עצמינו לטובה או לרעה ואם אנחנו מקיימים (ראו לשם יחוד של האר"י ז"ל) אז "לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי". אנחנו משפיעים לו נחת רוח.
בעצם נוצר מצב של השתוות הצורה ליוצרה כי אם הוא ברא רצון לקבל אגואיסטי ואנחנו שוברים אותו בתורה על ידי תיקון הרצונות והמידות שלנו הרי נוצר טבע של רצון לקבל על מנת להשפיע, שנותן את הראיית עולם של הבורא שזו ההשפעה. תכונת ההשפעה מעלה את דרגת הרוחנית של האדם. בדיוק בדרך שהוא ירד לעולם כך היא מעלה את דרגתו השפלה בחזרה בדרך למעלה. כי כל השינוי צורה של הבריאה מהבורא הוא שינוי הצורה מרצון להשפיע לרצון לקבל אגואיסטי. חז"ל אמרו הרוצה להידבק בו הידבק במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון שוב תכונת ההשפעה. וההידבקות הזאת היא פנימית ולא גופנית הרי אש אוכלה הוא.
המקובלים והצדיקים כוחותיהם באים להם משום אותה השתוות הצורה (האר"י- האלוקי רבי יצחק)
הם יושבים ימים ולילות לשם שמיים איך לתקן עולם במלכות ה' יתברך אז הם מגיעים למה שמגיעים אבל כל אחד כפי כוחו.
ראינו אנשים משפיעים בעולם למה הם לא אלוקים קטנים? כי הם לא עושים את זה לשם שמיים- כי זה מה שה' רוצה, אני אוהב אותו וירא ממנו, מה יאמרו עליי בשמיים כשאגיע?, אני רוצה להתחבר אליו אני רוצה להרגיש את המציאות שלו ולהדבק בו להיות עבד נאמן שלו שויתי ה' לנגדי תמיד, לבקש ממנו אור רוחני שעוזר ומתקן וכו'.
כאשר אדם ככה ומכוון עצמו על השפעה בכל מה שעושה בחייו, כל חייו הם מצווה מתמשכת. ואז זה לא משנה מה הוא עושה אפילו דברי החול כשהם לשם שמיים כדי לתקן את העולם בחברות ואהבת הבריות הופך להיות דברי תורה, ששכרה עצום ואין סופי.
ואז האדם ירגיש את ההתחזקות והתעלות הרוח "עולמו יראה בחייו", ויבקש חיבור לנשמה ועזרה ושה' ימלא אותו בכל מה שחסר, שמלכתחילה כל מה שחסר לאדם זה רק מה שמילא אותו לפני שהוא נברא כחיסרון, וזה ה' יתברך בעצמו. תפילה זה חיסרון והיא נפשו של אדם ככה רש"י אומר, ותפילה זה כלי שנכנס מלא לתוך החיסרון של הנפש למלא אותו במה שה' השפיע בפנים. והדבר היחיד שימלא את האדם זה בקשה על רוחניות וחיבור גילוי ואמונה אחרת זה נקרא תאווה... נראה שממלא ונעלם ויוצר תסכולים. אורות ה' יצליחו לנו שנתקדש ונאהב אחד את השני, ניצור שלום. נאמר שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מכיל ברכה אלא השלום והברכה זה הוא שנאמר ברוך אתה ה', וזה אומר שהוא בעצמו נכנס בתוך החיבור של האנשים ועל זה אומרים לתקן עולם במלכות שדי ואהבת לרעך כמוך אמן.
http://www.kab.co.il/ קבלה לעם
