"הפקידים מפריעים לנו הפוליטיקאים לעשות את עבודתנו..." (ח"כ יואל חסון)
נמרוד נוי
28/5/2010
ביום רביעי האחרון התקיים במלון דן פנורמה בתל אביב הכנס השנתי של לישכת המבקרים הפנימיים בישראל בהשתתפות מבקר המדינה מר. מיכה לינדנשטראוס, יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת ח"כ יואל חסון, המפקח על הבנקים מר. רוני חזקיהו ואורחים נוספים. לפני כשנה ביקר בארץ נשיא ארגון המבקרים העולמי ובראיון עימו, שפורסם בעיתון גלובס, הוא מדגיש את הצורך של הביקורת המודרנית להתייחס גם לתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בארגונים השונים ולאיכות דרכי הניהול בהם. לדעתו, על הביקורת לא להסתפק בכך שהיא בודקת רק את חוקיותם וכשירותם הרשמית של הדברים.
כמי שבא מן הדיסיפלינה הניהולית ומייצגה אני סבור שזו גישה מתקדמת ביותר והגיע העת שכך תראה ביקורת אמיתית. ההסתפקות בחוקי וברשמי בלבד היא רדוקציה של החיים האמיתיים בחברות הכלכליות ובארגונים השונים. ניהול בלתי מקצועי ובלתי אחראי נזקו רב לחברה ולארגון - על כל בעלי העניין שלהם כולל גם הקהילה והסביבה - מאשר חריגה כזו או אחרת מן החוקי והרשמי בלבד. על הביקורת להקדיש יותר ויותר מאמצים בכיוון זה ולעגון על תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בארגונים. שם טמון הסוד הגדול. כך למשל, גם עבודת הדירקטוריונים של החברות חייבת להיות שקופה לביקורת הפנימית של הארגונים. לא יתכן שהמקום הכי חשוב בחברות, בו מתקבלות ההחלטות הגדולות באמת, יהיה מודר מביקורת.
כשהגיע תורו של ח"כ יואל חסון לשאת את דבריו הוא פתח בדבריי ברכה למשתתפים בכינוס ובכמה משפטים המתארים את חשיבותה של הביקורת בקרבנו ומיד עבר ל'התקפה חזיתית' על הפקידות המקצועית בשירות המדינה שנשמעה פחות או יותר כך: "אתם האזרחים באים אלינו הפוליטיקאים בטענות על התנהלותינו אך למעשה איננו יכולים לעשות דבר, כי אנו תלויים בפקידות המקצועית ולעיתים קרובות אף הזוטרה יותר ולא רק הבכירה. זה מצב לא טוב שאנו שנבחרנו לא יכולים לפעול באופן חופשי בעוד הפקידות שלא נבחרה מכתיבה לנו מה לעשות...".
אני סבור שזו אמירה מאוד לא מוצלחת והיא גם לא מקרית. במאמריי הרבים אני מקדיש מאמץ רב כדי לפענח את חידת חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל. בין יתר הדברים אני מונה אחד לאחד את הנזקים הגדולים הנגרמים למדינה ולחברה בה בגין חולשה זו. בארסנל זה בולטות במיוחד ההתקפות של הפוליטיקאים נגד בית המשפט העליון ונגד הפקידות המקצועית הבכירה בשירות המדינה. במקום להכיר בכך שמוקד הדברים הלא טובים בקרבנו נמצא בחולשתה של המערכת הפוליטית ולהתמודד עימה, הפוליטיקאים מאשימים את כל מי שזז סביבם ועושה היטב וכראוי את מלאכותו.
בישראל לא קיימת חוקה המייצגת את ריבונותו של העם וקובעת סייגים וגבולות המחייבים גם את הפוליטיקאים. אף על פי כן, על הפוליטיקאים לדעת שהם אינם בחזקת כל יכולים. הם אינם מייצגיה הבלבדיים של הריבונות הישראלית. אנו חיים במדינת חוק ומתקיימים בה הסדרים שונים ונורמות המחייבים גם את אותם. המציאות הלא טובה הזו בה הכל כפוף לפוליטיקה היא העומדת לנו לרועץ. לפקידות הבכירה במשרדי הממשלה יש תפקיד מאוד חשוב במערך האיזונים והבלמים שלנו. היא אמונה על תהליכי עבודה מקצועיים וענייניים יותר, היא שומרת על המשכיות ועל יציבות מערכות חיינו, ואם נדמה לפוליטיקאים שהיא חורגת מסמכיותיה זה משום שהפוליטיקאים עצמם אינם עושים את מלאכתם כראוי, וככך היא נדרשת להכנס גם לשטחם. כך גם קורה שבית המשפט העליון נדרש, לעיתים בעל כורחו, להכנס אל כל אותם שטחים מתים בחיינו שהמערכת הפוליטית בחולשתה משאירה אותם להנחות.
כשלא רוצים להתמודד עם שאלות היסוד שלנו, ומטליאים כל העת טלאי על טלאי, ולא מכוננים כאן תשתית ראויה לשמה שתשמש כקרקע פוריה עליה יתנהלו חיינו הציבוריים באורח סדיר ואיכותי, כך אנו נראים. הפוליטיקאים שלנו אינם מתרוממים לגודל העשייה והאחריות הנדרשים מהם ועסוקים כל העת בהשרדות. הם עושים זאת 'מצויין' במסגרת כללי המשחק של הפרדיגמה הפוליטית הקיימת, ובכך הם גורמים נזקים עצומים לכולנו. אחר כך הם באים בטענות אל כולם. יותר מכך הם מסיתים ומדיחים את הציבור במלל תפל ובלתי אחראי בהציגם תמונת עולם כוזבת. מן הראוי היה שיואל חסון בבואו לדבר על חשיבותה של הביקרות בקרבנו, יכין היטב היטב את שיעורי הבית. עליו היה לעגן את דבריו בתובנות משוכלות ומעמיקות של הדברים. יציאה חזיתית שכזו נגד הפקידות בשירות המדינה היא מעשה נוגד ביקורת ואשר ראוי לביקורת נוקבת.
