הליך גירושין וטענת אי נאמנות: איך משפיעה בגידה על חלוקת הרכוש? (מתוך הבלוג של אירית רייכמן) 

הצד שלו

בסמוך ללידת אופיר, בתם השלישית של משה וטליה, התחיל משה לדאוג. הוא חש שאישתו מרוחקת ממנו ולא הבין מה קרה. הוא סבר שאולי זהו דיכאון שאחר לידה, אך הרופאים קבעו שהוא טועה.

הצד שלה

טליה, ראתה איך חלומה הולך ומתגשם- בית בכפר, שלושה ילדים וכלב, אך בעלה, הפך קר ומנוכר. היא הרגישה שהוא השתנה וכבר אינו אכפתי כמו פעם. לעומתו, אלעד, השכן שלהם החל למשוך אותה יותר ויותר. הם בילו יחד הרבה בכל השעות שהיא היתה בודדה בבית עם התינוקת החדשה, היא ראתה בו חבר אמת אך גם מצאה בו את החום והאכפתיות שאבדו למשה. טליה שעבדה עד כה בעסק המשפחתי של בעלה, לקחה בעידודו חופשת לידה ארוכה יותר, מה שאפשר לה לבלות שעות רבות יותר במחיצתו של אלעד. משה ידע על הקשר ביניהם ושמח על כך, הוא לא האמין שהגרוש הכרסתן עשוי באיזו שהיא מידה למשוך את טליה ולהרוס את נישואיהם. בחלוף שנתיים, התוודתה טליה בפני משה על הקשר שהיא מנהלת עם אלעד. משה הנדהם והזועם עזב את הבית והודיע לה שהוא רוצה להתגרש.

(עוד על הכותבת: אירית רייכמן)

לאחר ייעוץ משפטי, הודיע משה לטליה ש"את לא תראי שקל מהגירושין האלה. מה את חושבת? הרצחת וגם ירשת? את יכולה לשכוח מכל מה שאבא שלי נתן לנו- הדירה, הרכב, הכל!"

טליה המבוהלת הגיעה למשרדי לייעוץ.

למאמרים נוספים של הכותבת: אירית רייכמן

לכל ערכאה משפטית גישה שונה

הסברתי לה ראשית שיש הבדל גדול מאוד בין המשמעות המיוחסת לבגידה בערכאות השיפוטיות השונות. בתי המשפט למשפחה,קבעו כי   בן זוג לא נאמן לא מאבד עקב כך את הזכויות והנכסים שנצברו במשך הנישואין. יתרה מזאת, ביהמ"ש קבע כי גם אם הבגידה היא העילה המרכזית או היחידה לסיום הקשר, אין נענשים עליה בדיעבד ע"י לקיחת הרכוש המשותף. ביהמ"ש רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולחלק את הרכוש המשותף לבני הזוג באופן לא שווה אך ברוב רובם של המקרים, חוסר נאמנות אינו עילה מספקת לכך.

בתי הדין הרבניים, פוסקים לפי הדין העברי המבחין בין הנכסים לפי רישומם. נכסים השייכים לאישה- כלומר רשומים על שמה או לא רשומים על שמה אך מגיעים לה לפי הלכת השיתוף או נרכשו על ידה בעמל משותף עם בעלה- הינם נכסים שלה ואין להענישה על ידי פגיעה בהם לאור המשפט "אם היא זינתה, נכסיה לא זינו". לעומת זאת, בנכסים אשר ניתנו לאישה במתנה ע"י הבעל או הרשומים רק על שמו- ישנה משמעות כבדה לשאלת הנאמנות. הדין העברי רואה כמעט כל מתנה הניתנת ע"י הבעל לאישה כמתנה על תנאי- כלומר בתנאי שלא תבגוד בו. כשהאישה בוגד, היא מאבדת את זכותה למתנות מהבעל ואת חלקה ברכושו.

על כן, המלצתי לטליה, ראשית לפתוח בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ולעשות זאת טרם יפתח בעלה הליכים בביה"ד הרבני.

הערה: אין האמור בכתבה מהווה תחליף ליעוץ משפטי .

המאמר התפרסם לראשונה בבלוג של עו"ד אירית רייכמן