הרעה מוחשית בתנאי עבודה
בדרך-כלל, יחסי עובד-מעביד באים אל קיצם מרצונם של העובד או המעביד. לעיתים, יחסים אלו מסתיימים בטונים לא נעימים, עקב חוסר שביעות רצון מצד העובד. כידוע, במקרה של פיטורים מגיע לעובד פיצויי פיטורים, ואם העובד התפטר מרצונו לא מגיעים לו פיצויים אלה.
אך ישנם מקרים בהם העובד מתפטר ובכל-זאת, עקב הנסיבות המיוחדות, נחשב הדבר כאילו הוא פוטר, על כל המשתמע מכך. כך למשל קורה אם עובד התפטר עקב "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו.
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 קובע בס' 11 כך:
"11(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים."
השאלה הנשאלת היא: אלו נסיבות יחשבו "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה ?
מספר פסקי-דין בבתי-הדין לעבודה עסקו בענין בזמן האחרון. שם הוזכרו פסקי-דין עקרוניים של בית-הדין הארצי לעבודה בענין, כמו אלה שלפנינו:
בע"ע 127/00 אמ"י מתו"ם-אדריכלים בע"מ נ. חיים אברהם נקבע כך: "שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה, בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על עובד בודד, אי קיום הוראות חוקי המגן, צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים, פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו, וכיוצאים באלה עניינים מהותיים המהווים צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פיצויי פיטורים."
בדב"ע לד/ 3-49 יצחק אהרונוב נ. עבד אל קאדר וותד נקבע כי: "אמירת מלים מעליבות, הפוגעות לא רק בעובד כפרט, אלא בעובד כבן לאום מסוים או דת מסוימת, יכול ותיכנס למסגרת סעיף 11(א) סיפא לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, ויראו בנסיבות שנוצרו בעקבותיהן נסיבות ביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד המסוים כי ימשיך בעבודתו. מעשה פסול, כולל דיבור פסול, אף אם באים בעידנא דריתחא, דברים פסולים הם, וצריך לשקול אותם כנסיבות לעניין סעיף 11(א) סיפא לחוק פיצויי פיטורים."
לסיכום, כל הנסיבות האמורות, מכנה משותף אחד להם – בהתקיימם, לא ניתן לצפות מהעובד להמשיך ולהישאר במשרתו, וטבעי הדבר שירצה להתפטר. אך יש לזכור כי צריך שההרעה בתנאי העבודה תהיה מוחשית, ולכן לא כל הרעה בתנאי העבודה תצדיק התפטרות. מעבר למבחנים שנקבעו ע"י בתי-הדין לעבודה, כמו אלה שהזכרנו לעיל, ההרעה צריכה להיבחן אם היא מוחשית בכל מקרה ומקרה.
רק הרעה מוחשית, כזו היורדת לחייו של העובד או השוללת ממנו זכויות באופן מהותי, יחשבו כהרעה מוחשית המצדיקה התפטרות מצידו, אשר תצדיק את זכותו לפיצויי פיטורין. המבחן לקביעה האם ישנה הרעה מוחשית דורשת בחינת כל עובדות מקרה ומקרה במלואן תוך בחינתן במסגרת התמונה הכללית , ולא ניתן יהיה לקבוע שנעשתה הרעה מוחשית עקב עובדה אחת במנותק ממכלול הנסיבות.
יובל גרשוני, עו"ד
המידע ניתן כשירות לציבור ו אין לראותו כעצה משפטית מוסמכת
