ישראלית (לא עברית) הינה שפה מדויקת ופרקטית בהשוואה לשפות מבוססות לטינית (כמו אנגלית, צרפתית, ספרדית), זה עניין תרבותי / תודעתי יותר משזה עניין לשוני. בפועל, זה אומר שאנחנו מדברים לעניין, ולרוב, שואפים להשתמש במושג המדויק ולא להסתבך בתיאורים מצוירים. זה הטבע שלנו. כאלה אנחנו כעם.
מה קורה כשאנחנו מדברים באנגלית?
אם אנחנו לא שולטים באנגלית באופן אינסטינקטיבי, כלומר, עלינו לחשוב על מה שיוצא לנו מהפה אז יש לנו בעיה מובנת. גם אם אוצר המילים שלנו הינו טוב, לא תמיד קל לנו לזכור את המונח המדויק באנגלית תוך כדי דיבור ואז, על פי התודעה הישראלית שלנו, אנחנו מדברים לא לעניין ואז אנחנו נתקעים.
מה עושים?
א. לזכור שאנגלית זה לא עברית ושהמערב זה לא ישראל…יש להם יותר סבלנות. לזכור שזה בסדר גמור לדבר קצת סביב העניין, כלומר להגדיר את המונח שאנחנו רוצים אם הוא לא בהישג יד. לדוגמא: אם אני לא זוכר ש "פחת" זה Depreciation, אז זה בסדר להגיד Reduction of value.
ב. לתרגל דיבור שוטף. אם נתקעים ולא זוכרים מילים, אז לתאר אותם, להסביר אותם. זה בונה ביטחון, רצף ומשפר אוצר מילים.
גיא דסאו
