עו"ד שון בן יצחק, יקנעם עילית
מהי הסכמה מדעת, עד כמה החולה צריך לדעת על מצבו הרפואי, על מהלך הטיפול הרפואי בו- בהווה ובעתיד, על הסיכויים להחלמתו, על טיפולים רפואיים אחרים במחלתו במקומות אחרים מהמקום בו הוא מטופל או עתיד לקבל את הטיפול הרפואי, מהן האלטרנטיבות לטיפול המוצע? ועוד שאלות שלא תמיד יש להן תשובות ברורות.
נושא זה עולה יום יום ושעה שעה בפני רופאים, חולים ובני משפחותיהם. על נושא זה כתוב בחוקים שונים ובהם חוק זכויות החולה ובפסיקה של בתי המשפט בשנים האחרונות.
הסכמה מדעת:
ככלל מערכת זו נשלטת ע"י ענפי משפט שונים, כשהדומיננטי ביניהם הוא ענף דיני החוזים, ניתן לדבר על שתי מערכות:
1. מערכת יחסים חוזית
ההנחה היא כי במערכת יחסים בין רופא לחולה והפוך, היא מערכת יחסים חוזית, "המודל החוזי" הזה מניח כי החולה ובעיקר הוא יכולתו של האדם לקבל החלטות ללא אילוץ חיצוני לגבי דילמות מוסריות להחליט אם להסכים או לסרב לטיפול הרפואי,. במרכז המודל החוזי וביסודו- האדם החולה, אדם זה איננו רק אובייקט, אלא החולה הוא מערכת הכובד במערכת יחסים זו, הוא בעל זכויות שוות לרופא ולכן המודל החוזי מונח על תשתית של דיני החוזים, ומשכך הן לרופא והן לחולה שמורים חופש החוזים. חופש החוזים יכול להינתן אך ורק במסגרת חוק החוזים, ולכן חופש החוזים כפוף למגבלות שכתובות בחוק זה, אלא שחופש החוזים יכול להתקיים רק בין אנשים שאין מגבלה חוקית המונעת מהם להתקשר בחוזה, חופש החוזים יכול להתקיים רק אם אין חוק המחייב את הצדדים להתקשר בחוזה, כך למשל אם החוק מונע מאחד הצדדים להתקשר בחוזה, החוזה לא תקף כמו בחוסה ,קטין וכדומה.
במודל החוזי ברור שלהסכמה או סירוב לטיפול רפואי- יש רק משמעות חוזית. מכל מקום ברור שלחוזה יש תוקף. והשאלה היא האם די בהסכמת החולה לבצע טיפול? שאלה זו מתעוררת עקב אי שוויון ומשום שחייבים לזכור שהמפגש שבין החולה לרופא הוא מפגש שלא בין שווים, ולכן קשה לקבוע שיש קשר חוזי, אך מצד שני אין ספק שכל אדם זכאי לפרטיות סודיות ואחריות לגורלו, כלומר אין ספק שלאדם יש זכות לקבל החלטות ללא אילוץ חיצוני לגבי דילמות מוסריות.
15(2) ו- 15(3) לחוק זכויות החולה,
חוק זכויות החולה תשנ"ו 1996
(2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש
לתיתו בנסיבות העניין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
(א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
(ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו
למפרע.
(3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא
הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.
מאפשרים לרופאים לטפל בחולה ללא הסכמתו ואפילו בניגוד לרצונו, בתנאים ובמגבלות הסעיף.
כלומר, גם המחוקק עצמו שמניח את קיומה של יכולתו של האדם לקבל החלטות ללא אילוץ חיצוני לגבי דילמות מוסריות, מודע לכך שיש צורך להגביל את חופש החולה להחליט.
ס'- 3 לחוק זכויות החולה- קובע
--------------------------------------------------------------------------------
3. הזכות לטיפול רפואי
(א) כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים
הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל.
(ב) במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה.
הזכות לטיפול ובריאות איננה נגזרת לא מגילו של החולה ולא מכשירותו המשפטית, לאמור שגם החולה הקטין ופסול הדין זכאים לקבל טיפול רפואי לא פחות טוב מאדם כשיר וצלול. ולפיכך יוצא שגם לחולה הקטין או פסול הדין יש זכות לאוטונומיה וזו זכות שמוצעת ע"י האפוטרופוס שלו, ובד"כ כאשר חולה בגיר אומר לרופא שהוא מסרב לקבל טיפול, הרופא מכבד זאת, אולם כאשר חולה קטין באמצעות אפוטרופוס אומר שאינו רוצה טיפול, ברוב המקרים הרופא לא מסתפק בתשובת האפוטרופוס, אלא מבקש צו באמצעות היועץ המשפטי, במקרה כזה הצו ינתן מכוח ס'- 68 לחוק הכשרות המשפטית:
חוק ה כשרות המשפטית והאפוטרופסות] תשכ"ב 1962
------------------------------------------------------------------
68. סמכות כללית לאמצעי שמירה (תיקון: תש"ל, תשמ"ג)
(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או לבקשת
צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת
עניניו של קטין, של פסול דין ושל חסוי, אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או
אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול
הדין או החסוי פנה אליו בעצמו.
(ב) היתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא
יורה על כך בית המשפט, אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים
האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי.
המאפשר לבי"מ להתערב לשמירת בריאותו של החולה הקטין. המחוקק ובי"מ די מצמצמים את היקף האוטונומיה.
2. המודל הפטרנליסטי
המודל מניח כמה הנחות, הוא מניח שהרופא יודע יותר טוב מהחולה מה טוב לו. הוא בעל השכלה, ידע כישורים ומיומנות, ואילו החולה לא, החולה במצוקה ולכן הוא שומע לרופא שהוא הפוסק האחרון, וכל זה בהנחה שהרופא אכן איננו מונע משיקולים זרים, כוונתו טהורה והוא אכן רוצה אך ורק את טובת החולה, המודל הזה איננו מאפשר חופש חוזים משום שהמודל הזה בנוי על כך שעל הרופא מוטלת החובה לרפא. לחולה אין זכות אם ללכת לרופא או לא, אלא לחפש את העזרה הרפואית ולכן אין חופש חוזים. כלומר- מי ששולט על מ"ע היחסים שבין החולה לרופא במודל זה הוא הדין, החוק. ואם על פי דין יש חובה להציל חיים, אז לא משנה מה החולה חושב ומה הרופא חושב, הוא מתבקש לתת עזרה והוא חייב לתת אותה, לכן אם יבקש החולה לבצע פרוצדורה והחולה יסכים לזה וזה נוגד את החוק שהמודל מתייחס אליו, אז אין כל משמעות והמעשה הוא אסור, ולכן החוזה או ההסכמה אינם תקפים.
ההתמקדות היא לפי ס'- 13 לחוק זכויות החולה- "במודל החוזי"
--------------------------------------------------------------------------------
13. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי
הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח
סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי",
לרבות - (1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של
המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן
שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
ס'- 4 לחוק מדבר על הפליה בגזע , מין וכדומה.
--------------------------------------------------------------------------------
4. איסור הפליה
מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ
מוצא או מטעם אחר כיוצא באלה.
ס'- 13 הסכמה מדעת- 2- רכיבים:
הסכמה- שנותן ההסכמה יתן את הסכמתו באופן חופשי ורצוני ללא השפעה, כפייה, אונס, או כל שיקול אחר.
מידע- וכדי שהסכמתו תהיה חופשית ורצונית, החולה צריך לקבל מידע בכדי שנדע שהוא מקבל את המידע בצורה הנכונה.
סעיפים מרכזיים בחוק זכויות החולה- ס'- 13 עד 15:
סעיפים אלה מסדירים את סוגיית ההסכמה מדעת, שיש לה שני רכיבים- "הסכמה" ו"מדעת".
הסכמה:
כלומר החולה נותן רשות/מסכים את הסיכון שנתון בהסכמתו, ההסכמה צריכה להיות חופשית ורצונית ללא השפעה, כפייה או לחץ וכדומה, אך כדי שאדם יתן הסכמה חופשית ורצונית, הוא צריך לבחור במבחר אפשרויות, החלטה אוטונומית של אדם מטבעה היא החלטה שניתנת לאחר שמקבל ההחלטה קיבל מידע, הפנים אותו ועיבד אותו, והיו לפניו אפשרויות שונות והוא מאמין שההחלטה שהוא מקבל היא מוסרית ולא מונעת משיקולים זרים, כלומר- כדי שההסכמה תהיה כזו- החולה צריך לקבל מידע. אין אפשרות של בחירה לקבל מידע כאשר יש לחץ על אדם.
כאשר מדברים על הסכמה מדעת מתכוונים להסכמת אדם כשיר, בגיר וצלול ליתן הסכמה לאחר קבלת המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה.
ס'- 13:
13. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי
הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח
סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי",
לרבות - (1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של
המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן
שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
מדעת:
מדעת היא חובת הגילוי, ס'- 13(א)- המחוקק לא מבדיל בין טיפול פולשני לטיפול חיצוני , ולכן צריך הסכמה מודעת בכדי לקבל טיפול.
חוק זכויות החולה לא נותן מעמד לבן משפחה אם הוא צלול , בגיר וכשיר משפטית, כלומר- אם יבקש בן משפחה אינפורמציה מהרופא או שלא יספר למטופל על הטיפול, אם החולה הוא כשיר- לבן משפחה אין כל מעמד.
ס'- 13(ב)- "ימסור המטפל למטופל?" זרימת אינפורמציה היא מהרופא לחולה, והיוזם הוא הרופא.
"הדרוש לו?" שהחולה מסכים, כלומר- על הרופא לספק לחולה כל מידע הדרוש לו בכדי לאפשר לו להחליט (ההחלטה היא בידי החולה).
"באורח סביר?" הרופא חב חובת גילוי לחולה והחובה היא באורח סביר, מהו באורח סביר?
ההלכה בארץ: בפסיקה הישראלית- פס"ד ע"א 3108/91 רייבי נ' וייגל שניתן לפני חוק זכויות החולה ?1996 נקבע מפי הנשיא שמגר- המבחן לבדוק האם הרופא עמד בחובת הגילוי או לא הוא מבחן החולה הסביר.
"לעניין מידע רפואי לרבות?" מכאן שחמשת רכיבי המידע שהמחוקק מונה בסעיף, שעל הרופא למסור לחולה בכדי לעמוד בחובת הגילוי, הרשימה איננה סגורה.
ס'- 13(ב)(1) שהרופא צריך למסור את האבחנה והסכות (הטיפול לעתיד) של מצבו של המטופל.
נקבע בפסיקה שהיוזמה צריכה להיות של הרופא בקביעת האבחנה. ולכן כדי להגיע לאבחנה הנכונה- הרופא צריך מידע רב יותר מהחולה.
ס'- 13(ב)(2) תאור המהות?- הרופא צריך להסביר לחולה מה עומד לקרות איתו בזמן הטיפול במשך ההחלמה ואחרי הטיפול עצמו.
ס'- 13(ב)(3) הסיכונים?- כל חולה צריך לקבל כל מידע לשם החלטתו, ומדובר בכל סיכון שיש ביכולתו להשפיע על החלטת החולה. יחד עם זאת סיכון נדיר אין צורך לחשוף אותו, מה שניתן לצפות יש לגלות. חובת הגילוי היא לפני התערבות רפואית.
יש קושי היות והשאלה היא מהו סיכון נדיר?
"כאב ואי נוחות" מושגים סובייקטיביים לא בהכרח דומים אחד לשני.
ס'- 14(ב)(4) "סיכויים?" הדרישה היא לספק מידע לחולה לא רק על הטיפול המוצע לו, אלא גם על טיפולים חלופיים, כלומר- הרופא צריך לידע את החולה על כך שיש טיפול חלופי ושהטיפול הזה הוא שווה ערך או לא, לטיפול שהוא מציע, אלא שבנסיבות שהמערכת שלנו פועלת, האם הרופא צריך לידע אותו שהטיפול החלופי איננו ניתן בסל הבריאות, ושיש אולי טיפול רפואי חלופי בבית חולים אחר? התשובה היא כנראה - כן.
לא מספיק להגיד שאין טיפול חלופי אלא שאין טיפול אחר, ועל הרופא גם להגיד שאם החולה לא יעשה את הטיפול התוצאה תהיה כך וכך.
הדרישה היא הן לטיפול חלופי והן להעדר טיפול.
ס'- 13(ב)(5) טיפול בעל אופי חדשני- יש לספק לחולה את הטיפול הדרוש לו גם אם הוא חדשני.
ס'- 13(ג) מסירת מידע בשלב מוקדם ככל האפשר, פס"ד דאקה- ברגע הבדיקה לא נגרם לה נזק, אך מידע מוקדם לא התקבל והיתה פגיעה באוטונומית החולה.
ס'- 13(ד) סעיף זה הוא הסממן הראשון של הפטרנליזם, המחוקק מאפשר למטפל לא למסור למטופל מידע מלא עובר לטיפול ובלבד שועדת האתיקה אישרה כי מסירתה יכולה לעשות נזק נפשי או נזק חמור לבריאותו.
ס'- 14 אופן מתן ההסכמה:
------------------------------------------------------------------
(א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.
(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית
ההסבר שניתן למטופל.
(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת
בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב
סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
ס'- 14(א) ההסכמה יכולה להיות בכמה דרכים - בע"פ, בכתב?
ס'- 14(ב) יש שישה טיפולים חודרניים (בתוספת) שיש בהסכמה בכתב.
ס'- 14(ג) ההסכמה תעשה בפני שני עדים (לא ברור מי יכול) בכתב.
ס'- 14(ד) במצב חירום- יכול שינתן בע"פ ויתועד בסמוך לפעולה, הכוונה כשיש סכנה מיידית לחייו
--------------------------------------------------------------------------------
15. טיפול רפואי ללא הסכמה
על אף הוראות סעיף 13 -
(1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:
(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;
(ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;
(ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
(2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש
לתיתו בנסיבות העניין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
(א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
(ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו
למפרע.
(3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא
הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.
ס'- 15 טיפול רפואי ללא הסכמה- מעיד על פטרנליזם, המחוקק מכיר לתת טיפול ללא הסכמה בשני מצבים, או שהחולה לא כשיר לתת הסכמה או מכיוון שהחולה מתנגד.
ס'- 15(1) יש תנאים מצטברים בסעיף, בד"כ אין בעיה עם ההיגיון והדעת.
ס'- 15(2) "סכנה חמורה"- לא סכנת חיים מיידית ויש התנגדות של המטופל לטיפול הרפואי, וגם כאן יש את הסכמת ועדת האתיקה. אם הועדה אישרה את הטיפול עפ"י התנאים המצטברים, אז המטפל יכול לתתו.
24. ועדות אתיקה
(א) המנהל הכללי ימנה ועדות אתיקה; כל ועדה תהיה בת חמישה חברים וזה הרכבה:
(1) אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי מתוך רשימה שערך שר המשפטים, והוא
יהיה היושב ראש;
(2) שני רופאים מומחים, כל אחד מתחום התמחות אחר;
(3) פסיכולוג או עובד סוציאלי;
(4) נציג ציבור או איש דת.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהשגות לפי סעיף 23 תדון הועדה בהרכב של
שלושה חברים, שהם יושב ראש הועדה ושני הרופאים המומחים.
(ג) התעורר מקרה שיש בו צורך בהכרעה דחופה של ועדת האתיקה ולא ניתן לכנסה
בדחיפות הנדרשת מסיבה כלשהי, יוקנו לבית המשפט המחוזי סמכויותיה של ועדת
האתיקה.
(ד) השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי מינוים של חברי ועדת האתיקה, תקופת
כהונתה וסדרי עבודתה של הועדה.
ס'- 24 ועדת אתיקה- יש כאן גוף סטטוטורי בעל סמכות ששוקלת ובוחנת כל בעיה שמתעוררת בנוגע להסכמה מנקודות מבט שונות. הנחת המחוקק היא שמכיוון שמדובר בהכרעות מוסריות ערכיות קשות ביותר, התוקף המוסרי של ההחלטה הוא גדול, חזק ואמין יותר, מפני שההחלטה התקבלה בעקבות דיון של חברי ועדה מדסיפלינות שונות. תוקף המוסרי של ועדת האתיקה יכול להיות משכנע יותר היות והם משקפים את הבעיה.
ס'- 15(3) במצב חירום רפואי- יש אישור לטיפול דחוף גם ללא הסכמה מדעת אם יש שלושה רופאים שנותנים את ההסכמה, אלא אם אין את זה.
ס'- 16 מינוי ב.כ. למטופל, מינוי אפוטרופוס.
16. מינוי בא כוח למטופל
(א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי;
בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח לפי סעיף זה.
הערה: טיפול רפואי שניתן לחולה ללא הסכמה מדעת כדין, עולה כדי רשלנות רפואית.
במסגרת יחסי חולה תביעת רשלנות רפואית יכולה להיות כמה עילות חלופיות:
א. עילת התקיפה- בניגוד לס'- 23 לפקודת הנזיקין וס'- 378 לחוק העונשין (תקיפה).
ב. עילת הרשלנות- ס'- 35-36 לפקנ"ז וס'- 338 בחוק העונשין.
ג. הפרת חובה חקוקה.
ד. עילה חוזית.
תביעה ברשלנות רפואית בגין תקיפה, בעילת תקיפה אין צורך להוכיח נזק, די בפגיעה גופנית ללא הסכמה, כלומר גם אם אין נזק אך יש תקיפה זה מספיק. אך אם יש נזק אז כל שכן ס'- 35 לפקנ"ז, כדי לצאת לידי חובה בשניהם בפס"ד דאקה- מדובר על פגיעה באוטונומיה.
בתקיפה אין אובדן ואין חסר, פגיעה באוטונומיה זה חסר.
יש לבדוק בעילת תביעה האם היתה הסכמה מדעת, וכך יש עילת תביעה.
מגישים עילות תביעה חלופיות בכדי שאם אחת תיפסל, השניה תדון בכדי שלא יוצר מצב שלא הועלתה העילה.
עילת חובה חקוקה- על פניו חוק זכויות החולה- הוא חוק שעומד בקריטריונים של ס'- 36 לפקנ"ז עילה חוזית- יש בין הרופא לחולה בכתב או בעל פה.
הסכמה מדעת של קטין:
ס'- 68 לחוק הכשרות המשפטית - מאפשר לבי"מ ליתן את ההסכמה בשם הקטין רק לאחר שהשתכנע שההתערבות הרפואית היא לטובת הקטין ולבריאותו.
הערה: מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי בשום מקרה, אינו מהווה חוות דעת משפטית או המלצה מכל סוג שהוא ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום זה.
הכותב הינו עורך הדין שון בן יצחק, בעל משרד לעריכת דין ביקנעם עילית, העוסק בייצוג בדיני הנזיקין, דיני עבודה, דיני המוסד לביטוח לאומי, דיני מקרקעין ומשפחה.
