רוצה לגבש אסטרטגיה? עשה זאת בעצמך (עם קצת עזרה) 

מנהלים רבים נרתעים מהסתייעות בגורמים חיצוניים בהתמודדות עם דילמות אסטרטגיות ומעלים שורה של נימוקים:

1.      יועץ חיצוני לעולם לא יכיר את השוק כמונו

2.      היועץ רק משקף את מה שאנחנו אומרים לו, והוא לא יוכל לחדש לנו דבר

3.      ההמלצות של היועץ לא יהיו אופרטיביות ולכן לא ייושמו

4.      גם כאשר ההמלצות יהיו ישימות, מאחר שהן "מונחתות" מבחוץ - הן לא ייושמו על ידי כל הדרגים בארגון

5.      ועבור כל זה אנחנו אמורים להיפרד מכמה מאות אלפי שקלים

מן העבר השני, ישנה הבנה כי ישנם יתרונות בעירוב גורם חיצוני בתהליך ייעוץ אסטרטגי:

1.      בעולמו של המנהל, הדחוף לעולם דוחק את החשוב; לכן ישיבה פנימית בענייני אסטרטגיה תמיד תידחה לטובת טיפול בבעיה בוערת

2.      גם כאשר מתפנה הזמן לגיבוש אסטרטגיה, המסגרת הפנים-ארגונית והמחויבות למשימות היומיומיות מביאות לעיגול פינות בתהליך: החל בעבודת הכנה בלתי מספקת, עבור בהיעדר מיקוד וכלה באי תרגום המסקנות לתוכנית עבודה המציבה יעדים, מקצה משאבים ומחלקת משימות לגורמים השונים.

3.      המסגרת הפנים-ארגונית גוררת עמה חולשה נוספת: מאחר שכל עובד ומנהל מעוניין לרצות את הממונה עליו, רבים חוששים לחלוק על המנכ"ל והחשיבה העצמאית של כל אחד מהמשתתפים לא תמיד באה לידי ביטוי.

4.      גם מי שאינם חוששים להביע את דעתם, לא בהכרח ימצו את פוטנציאל התרומה שלהם, ולו רק משום שהם חסרי ניסיון בתהליך האסטרטגי: עבור רבים מהם תהא זו הפעם הראשונה או השנייה שהם משתתפים בתהליך מסוג זה, וכיוון שכך הם לא יכירו רבות מהמסגרות המתודולוגיות שיכולות היו לשמש אותם.

5.      לבסוף, גם אם הארגון חסין בפני כל אלה, הרי שברוב המכריע של המקרים ?  תהליך פנימי יותיר אותו בשבלונות המוכרות שלו: מאוד לא סביר שהמנהלים שהובילו את הארגון בדרך מסוימת יגיעו למסקנה כי היא שגויה וכי יש לסטות ממנה. 

יש מידה רבה של אמת בכל אחד מהנימוקים שפורטו לעיל - בעד ונגד עירוב ייעוץ חיצוני בתהליך האסטרטגי. הניסיון שלי בגיבוש אסטרטגיה הוביל אותי במשך השנים למסקנה, שבארגונים בעלי אפיונים מסוימים, הדרך הטובה ביותר לאזן בין היתרונות והחסרונות הנ"ל הוא ללכת בדרך האמצע - גיבוש אסטרטגיה בידי הנהלת החברה וצוותי עבודה פנימיים, שמונחים ומובלים על ידי גוף חיצוני בעל ניסיון. תהליך שכזה הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר להביא גיבוש אסטרטגיה מוצלחת, שתיושם הלכה למעשה ותביא את השינוי הרצוי. יש לכך מספר סיבות:

·         התהליך מובל על-ידי אדם בעל ניסיון בתהליכים שכאלה, שיכול לזהות מראש אבני נגף פוטנציאלים, לכוון את התהליך למקומות הנכונים ולוודא שנלקחים בחשבון כל הפרמטרים הרלוונטיים.

·         שיתוף העובדים בתהליך מעלה בצורה משמעותית את הסבירות שהאסטרטגיה שתגובש תהיה מקובלת עליהם ובסופו של דבר תיושם.

·         התהליך השיתופי מבטיח מיקסום של משאבי הידע הקיימים בארגון וכך את יעילות התהליך (לא צריך לחכות חודשיים עד שחברת הייעוץ תלמד את מה שאתה כבר יודע).

·         המתודות של היועצים יעודדו (או לפחות אמורים לעודד) חשיבה "מחוץ לקופסא" ומגבירים את האפשרות שיועלו דרכי פעולה יוצאות דופן ומקוריות

·         השימוש ביועצים חיצוניים ייצור מחויבות אצל ההנהלה לבצע את התהליך האסטרטגי וימנע דחיות, "מריחה" או תהליך מרושל

בנוסף ליתרונות האלה, העלות של התהליך כזה תהיה, מן הסתם, גבוהה פחות מאשר פרויקט אסטרטגי סטנדרטי של חברת ייעוץ.

לאיזה ארגונים מתאים תהליך שכזה? להערכתי מדובר בארגונים שעומדים במספר תנאים:

·         יש צורך בגיבוש אסטרטגיה, או מתן מענה לדילמה אסטרטגית, בלוח זמנים קצר יחסית ובתקציב מוגבל

·         בקרב הנהלת החברה יש ידע רב ומעמיק אודות השווקים הרלוונטיים ופעילות החברה

·         קיימת נכונות להשקיע משאבי זמן של חברי ההנהלה ועובדים נוספים לטובת העניין

·         קיימת מחויבות גבוהה של חברי ההנהלה ועובדיה לארגון, ונכונות של אלה להיות שותפים בתהליך שכזה.