מה אתה עושה לנו, חיים הכט? 

חיים הכט, עיתונאי ותיק שחדר לראשונה לתודעה הציבורית עם התכנית זוכת השבחים "יצאת צדיק" בשנת 2004. כבר אז הצליח הכט לרתק אותנו למסך עם תכנית שהציבה לעצמה מטרה "לשרוף" את כל בעלי המקצוע ה'חאפרים' ולשווק את אלו שטרם גילו את סוד ההתעשרות: "עבודה בעיניים". לאחר מכן המשיך הכט עם תכנית נוספת "רישיון להרוג" שבה רצה הכט להגיד לנו, הישראלים: "סנשיין, אני ישראלי כאוב. הקטל בדרכים משגע לי את השכל, בוא נציג לעם את מה שהוא רוצה ונאשים כל אדם שעולה על ההגה כרוצח עם כוונה תחילה". קיבלנו את שהציג לנו הכט, אף על פי שמאז שידור התכנית בשנת 2006 דבר לא השתנה. חיים הכט לא עצר והמשיך בעוד סידרה של תוכניות: "לתקן את ישראל" בה רצה הכט להגיד לנו, בני עמו "תראו את הסינגפורים, למה אנחנו לא כאלה?". למעשה, הצליח הכט להשפיע עלינו בעזרת תכניות הטלוויזיה מוצצות הרייטינג אותן הנחה. לדוגמא, מבלי לגרום למעשנים שבנינו לפתח רצונות התנקשות במר הכט, חוק איסור העישון במקומות ציבוריים שחוקק לפני כשנה, הוצג לראשונה בתכנית "לתקן את ישראל" כחוק שקיים כבר זמן רב בסינגפור.

אך בואו נשכח מאשר היה. כעת, לאחר חופשה לא קצרה, חזר אלינו הכט עם תכניתו החדשה: "מה אתם הייתם עושים?". לא מפתיע שגם תכנית זו מטרתה היא לגרום לישראלים להסתכל במראה. "מה הייתם עושים?" משודרת בכל שבת בערוץ 2 במשך שעה שבה מוצגים שניים-שלושה מצבים מציאותיים ע"י שחקנים ונבחנים בה תגובתם של עוברי אורח תמימים. במילים אחרות, סצנה הלקוחה מהתכנית "פיספוסים" אבל בצורה דרמטית.

אני לא יכול להכחיש שאני כחובב מכשיר הטמבלוויזיה, מעולם לא הושפעתי מתמונה הנראית על המרקע כפי שקורה כאשר אני צופה ב"מה הייתם עושים?". צמרמורות לא מעטות עוברות בגופי, רגשי פחד, הזדהות, זעזוע, הלם וכו' שוטפים את גופי. כמותי כך אנשים רבים ששוחחתי עמם. חיים הכט גרם לכולנו להיות יותר ערניים, לשים לב לסיטואציות שקורות סביבנו. כבר לא פשוט ללכת ברחוב כשאתה רואה ילד בן 6 מסתובב לבדו והמחשבה הראשונה שקופצת לך לראש זה "בוודאי חיים הכט יפתיע אותי מתוך השיחים הקרובים אז למה שלא נעזור לילד (או לא)?". למעשה, חיים הכט גורם לנו הישראלים לרצות לעשות דבר טוב כי אולי נופיע בטלוויזיה כאנשים טובים. לדעתי אין פסול בכך- אינך יכול לחנך את הזולת אבל אתה יכול להציב לה אתגר. מצד שני, מועבר גם מסר של "בפעם הבאה שתלך ברחוב ותראה ילד רעב, זכור את אותו ילד שראית בערוץ 2 ואת אותו אדם טוב שעזר לו וריגש אותנו כל כך".

אך לא מעט אווילות יש ברצף המצבים האלו: לפני כמספר שבועות הוצגה לנו סיטואציה של ויכוח בין חיל לאביו בנושא השירות הצבאי שבמהלכה משוחח החיל בטלפון עם חברו ומאיים בסוג של טון מליצי כי "ידפוק לעצמו כדור בראש". חיים הכט ומפיקי התכנית ציפו מהנבחנים התמימים בבית הקפה להתערב ולכאורה למנוע את הידיעה בעיתון של היום למחרת על "עוד חייל ששם קץ לחייו". כשצפיתי בסיטואציה, נזעמי כעסתי ורתחתי- לא על אותם נבחנים שהתעלמו, אלא על חיים הכט שבסוג של נאיביות הביע את זעמו על הישראלים המתעלמים. כיצד הכט מצפה מעמנו להתערב במצב כזה? ובכלל, כיצד הוא מצפה שנתייחס לאיום שכזה במלוא הרצינות?, הרי כל אחד מאיתנו ברגע של זעם מפיץ לאוויר איום חסר משמעות על "השמת קץ לחיים" ללא שום כל כוונה. כך גם נראית סיטואציה זו מן הצד.

בזמן אחר ובמקום אחר היו נשמעות ביקורות בהיקף נרחב יותר על כך שהתכנית היא "משחק באנשים", "חוסר התחשבות" או השוואה לסיטואציה בה "החדיר חיים הכט את ראשו של תינוק לתוך אגזוז של סמי טריילר" בניסיון לבדוק מי יתערב ומי יתעלם. אכן, הרעיון של לבחון אותנו ללא ידיעתנו וללא אישורנו הוא חדירה לפרטיות שאין לתת לה במה במדינה דמוקרטית. למעשה, מוטב כי מר הכט היה מציב מצלמות נסתרות במסדרונות ובמשרדי הכנסת ומציג את התנהלותם של חברי הכנסת. הרי, מטרתה של התקשורת היא בראש ובראשונה לבקר ולרסן את השלטון, אם היה הכט מציג לנו את "מה אתם הייתם עושים במקום חברי הכנסת המוצגים לפניכם" היינו משיגים השפעה ציבורית ופוליטית בעלת שינוי.

נכון, מצער לומר שאנו הישראלים אדישים למציאות, שכל אחד מאיתנו חי בתוך בועתו שלו ודואג רק לאחוריו בלבד. לכן למרות כל הפקטורים הפסולים שיש בשידור תכנית כ"מה אתם הייתם עושים?", השפעתה היא חיובית ומשמעותית הרבה יותר מאשר שידור 24/7  של שישה עשר דיירים המתגוררים שלושה חודשים בבית סגור, מנותקים מהעולם. אין ספק שעדיף כי ילדינו יצפו בחיים הכט מטיף לנו מוסר, מאשר בסער פיינשטיין ואיילה רשף מקיימים אהבה או תוקפים זה את זה בניבולי פה מגונים. נקווה כי מטרתה הסופית של "מה אתם הייתם עושים" תושג וכי בסופו של דבר כל אחד מאיתנו יסייע לאדם במצוקה בכל מקום ובכל זמן, אם זה מתוך הבנה והפנמה שצריך כאן שינוי משמעותי בכל אחד מאיתנו כדי למנוע את ההידרדרות הלאומית שלנו, או אם מתוך המחשבה שחיים הכט יצוץ מעבר לפינה.