מסנני קרינה 

הסטוריה : כבר בעידן העתיק ידע האדם כי לשמש השפעה מזיקה על העור. בעידן המודרני הדעה הרווחת בארופה, בעיקר בקרב השכבה האריסטוקרטית היתה כי חשיפת יתר לשמש איננה בריאה. מגמה זו הגיעה לשיאה בימי המהפכה התעשייתית.

היה זה בשנת 1890 עת חוקר אנגלי בשם פאלם ? Palm שהבחין כי בעוד שבאנגליה הילדים מפתחים רככת - מחלה שנגרמת כתוצאה מחסר ויטמין D במהלך הילדות. ילדים שחיו בתנאים דומים בהודו אינם מפתחים מחלה זו.

תצפית זו הובילה אותו למסקנה כי רככת קשורה למחסור בחשיפה לשמש - הילדים באנגליה לא נחשפו לשמש במידה מספקת ולפיכך לקו בחסר ויטמין D ,ובמחלת הרככת.

בעקבות המחקר הנ"ל ונוספים חל שינוי ביחס לקרינת השמש - וזו נתפסה כעת כבריאה.

הרפואה החלה להשתמש בקרינת השמש כטיפול במחלות עור שונות. וברור מעל לכל ספק כי לקרני השמש באורכי גל שונים אפקט טיפולי משמעותי ביותר במחלות שונות כדוגמת מחלת הספחת (פסוריאזיס) ומחלות נוספות.

מגמות רפואיות אלו  הביאו מעצבי אופנה שונים - ביניהם המעצב הצרפתי הנודע קוקו שאנל - להציג את מראה העור השזוף בצורה אסטתית ומושכת. קונצפט זה מלווה אותנו עד היום.

ואולם, להבדיל מהמגמות הרפואיות והאסטטיות הנ"ל הלכו והתבררו נזקיה של קרינת השמש על העור!

התבררר כי קרני ה- UV-B ו UV-C מעודדים מוטציות ב חומר ה-DNA שינויים אלו עומדים בבסיס השינויים ההרסנים של קרינת השמש בעור.

בהמשך התברר לחוקרים כי גם לקרניים בעלי אורך הגל הארוך יותר, ה- UV-A יש אפקט מזיק ביותר.

למרות פעילות הסברתית עניפה בנוגע לנזקי הקרינה על העור, עדיין ישנה בציבור הרחב נטיה  לחשיפה רבה מדי לשמש וזאת בעיקר בקרב אנשים צעירים יחסית אשר שמים לנגד עיניהם את עור השזוף כמטרה אסטתית.  

  מסנני קרינה:

קרני ה-UV עלולים לשנות המבנה והתפקוד של מולקולות שונות בעור.תופעה זו מכונה שינוי פוטו-ביולוגי.  מקצת השינויים הנ"ל עלולים להביא להתפתחות ממאירות והזדקנות העור.

מטרתם של מסנני הקרינה למנוע מהקרינה מלהגיע לאותם מולקולות.

המסננים הראשונים הומצאו בשנות ה20 של המאה ה20 אבל נכנסו לשימוש מהותי רק במלחמת העולם ה-2 בעת הצבא האמריקאי שלח חיילים רבים לאזורים עם שמש קופחת.

מסנני הקרינה הראשונים שהומצאו היו מהסוג של מסננים החוסמים פיזית. הם הורכבו מחלקיקים גדולים המפוזרים בתכשיר כשמטרתם פיזור הקרינה. תכשירים הראשונים אלו לא היו נוחים לשימוש כי לא היו נעימים קוסמטית ולפיכך הקהל כלל לא התלהב מהשימוש בהם.

במקביל החל פיתוח של תכשירים שעובדים במנגנון אחר - תכשירים עם מולקולות אורגניות שמסוגלות לקלוט את הקרינה תוך כדי שחרור קרינה בתדרים לא מסוכנים - ובכך למנוע מהקרינה בטווח המסוכן להגיע לעור. התכשיר הראשון מהסוג הזה היה מבוסס על מולקולת ה- PABA.

ואולם גם הפיתוחים הנ"ל לא היו פופולרים בקרב האוכלוסיה לפחות עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20.

לאחרונה נכנסו שידרוגים רבים למסנני הקרינה :

בעזרת תהליכי מזעור הקטינו משמעותית את גודל החלקייקים הפיזים שאמורים לדחות את הקרינה וכך הפכו תכשירים אלו לידידותיים יותר למשתמש.

פותחו או התגלו חומרים כימיים חדשים בעלי יכולת ספיגת קרניים בטווח רחב יותר הכוללת גם את טווח ה UV-A בחלקו או ברובו. חידוש משמעותי נוסף שחל לאחרונה היה הוספת מסנני הקרינה לתוך תכשירים קוסמטיים שונים, קרם לחות למיניהם, שפתונים ועוד.

התכשירים המודרנים נשארים פעילים ע"פ העור תקופה ממושכת יותר.

  מדד ה-SPF:

יעילות התכשיר נמדדת מספרית בעזרת מדד ה SPF - sunburn protection factor.

מה משמעות המספרSPF  שיש על כל תכשיר הגנה מפני השמש - נעזר בדוגמא הבאה על מנת להבין:

אם לאדם מסויים לוקח 5 דקות להאדים בתנאים מסוימיים, הרי שלאחר מריחת תכשיר מסנן קרינה עםSPF-15 אזי על מנת להאדים לאותה דרגת אדמומיות, יצטרך אותו אדם לשהות באתם ותנאים צריך לשהות פי 15 דהיינו 75 דקות.

חשוב להבין כי אין קשר בין מדד הSPF לבין ההגנה מפני קרני ה UV-A. קרניים אלו אינן גורמות להופעת אדמומיות על פני העור (לתופעה הנ"ל אחראיות קרני ה UV-B). ישנן דרכים אחרות למדידת היעילות מפני UV-A אך הן אינן מבוטאות ב ערך ה SPF .  

מרכיבים עיקריים במסנני הקרינה:

1. המסננים הכימים האורגנים כוללים מספר מרכיבים וביניהם :             א. PABA - אחד מסופגי UVB הנפוצים ביותר. ה PABA עצמו מכתים בגדים וע"כ נמצא בשימוש פחות היום. אך נגזרותיו מאד נפוצות. אחד מהחומרים הנפוצים ממשפחה זו - Padimate O.

            ב. חומצות קינמון - Cinnamates - סופגי UVB יעילים למדי אם כי פחות מ נגזרות PABA. דוגמא - Octyl Methoxycinnamate.

            ג. סליצילטים - חוסמי UVB חלשים אך יש יתרון בהכנסתם ליצב חומרים מסננים אחרים ולפיכך להאריך משך פעולת התכשיר ע"פ העור. דוגמאות לתכשירים אלו Octisalate, Homosalate.

            ד. בנזו-פנונים - סופגי UVA טובים. אם כי טווח הפעולה שלהם אינו כולל את כל טווח ה UVAבד"כ (אלא בעיקר את UVA2 - הקרניים הקצרות יותר). דוגמא לחומר שכיח במסנני הקרינה -Oxybenzone - שיש לו יכולת ספיגה גם בטווח ה UVB  וגם בטווח UVA.

            ה.  חומרים סופגים נוספים : Octocrylene, Ensulizole, Avobenzone, Meradimate, Mexoryl, Tinosorb. 2. חומרים לא אורגנים בעלי יכולת חסימה פיזית: שני החומרים העיקריים בקבוצה זו - titanium oxide ו zinc oxide.

יתכן שניתן למצוא חוסמי קרינה בשוק שמורכבים רק מחומרים אלו- אולם בד"כ - התכשירים הקיימים מורכבים משילוב של תכשירים החוסמים פיזית ותכשירים הסופגים כימית.

התכשירים שהיו בשוק בשנות ה70 היו מבוססים על חלקיקים גדולים אשר הציעו הגנה מצוינת - גם כנגד קרני ה UVA ואפילו כנגד אורכי גל ארוכים יותר (האור הנראה).אך למרות יעילותם הרבה, תכשירים אלו לא היו נוחים לשימוש ולפיכך הוחלפו בתכשירים המודרנים שהם מבוססי חלקיקים זעירים הרבה יותר - שלהם הגנה חלקית בלבד , בטווחי ה UVA.

נזקי השמש :

קרני הUVB ? גורמים להתפתחות של כוייות מהשמש, התפתחות סרטני עור שאינם מלנומה, דיכוי תהליכים אימונולוגים עוריים (עובדה שמנוצלת בשימוש רפואי במכוני הפוטוטרפיה השונים), ותהליכי הזדקנות שונים.

לגבי רב התהליכים המצויינים לעיל, - קרוב לודאי שגם קרני UVA תורמים להתפתחותם וזאת עקב יכולתם לחדור עמוק יותר לתוך העור.

לגבי התפתחות מלנומה - קיימים רמזים רבים שקרני ה UVB מעודדים התפתחות של מלנומה. יתכן כי מחקרים המתנהלים כעת יוכלו לשפוך אור נרחב יותר בנושא בשנים הקרובות .

אמנם האפקט של UVA בגרימת אפקט כלשהו בעור הוא אמנם קטן יותר מזה של ה UVB, אך יש לזכור עם זאת כי כמות קרני הUVA באור השמש - היא פי 20 מכמות קרינת ה UVB. כמות ה UVA אליה האדם נחשף אף יתכן ועולה במידה והוא לובש מסנן קרינה יעיל המונע ממנו כוויה ולכן מאפשר לו חשיפה ממושכת יותר לשמש - במצב זה הוא יחשף לכמויות לא מבוטלות של UVA.

מכאן ברורה חשיבות יעילות מסנני הקרינה לחסום גם קרניים בטווח ה UVA.

אופן השימוש:

למרות שהיעילות של מסנני קרינת השמש הודגמה פעמים רבות מבחינת יכולתם למנוע הווצרות כוויות שמש ע"פ העור, רבים מאנשים שמשתמשים בהם ועדיין חוטפים כויות ומדוע ?

מחקרים הוכיחו כי רב האנשים משתמשים בכמות קרם ההגנה שאיננה מספיקה. ברור שבמקרה כזה הם אינם מוגנים בהתאם למספר ה SPF ועלולים ללקות בכוויה.

במילים אחרות אם מישהו שם רבע מהכמות הנדרשת של מסנן הקרינה שהSPF שלו 20 הוא יקבל הגנה כאילו מרח תכשיר שה- SPF שלו הוא 5 (רבע מ-20).

מהי הכמות הנדרשת לכיסוי שטח הגוף של אדם מבוגר ממוצע ?  כ-שתי כפות גדושות של החומר.

כמובן יש למרוח על כל האזורים החשופים.

תופעות לוואי הנובעות משימוש במסנני קרינה :

א. איריטציה - תופעת לוואי שכיחה.

ב. דלקת אלרגית למגע - תופעת לוואי נדירה יותר.

ג. ירידה ברמות ויטמין D

לגבי תופעת הלוואי האחרונה הנ"ל של ירידה בכמות ויטמין D:

הכמות המומלצת המינמלית לאדם בוגר של ויטמין D שאותו יש לצרוך הינה כ-500 יחידות ליום

רב הויטמין D בדיאטה המערבית מגיע ממוצרי החלב שהינם בד"כ מועשרים בויטמין D.  מקור טוב מאד נוסף לויטמין D בתזונה הינו דגים ובעיקר שמן דגים.

יש לציין כי אין הסכמה גורפת בנוגע לרמות ויטמין D תקינות בדם האדם.  אם בדקתם בקופת חולים את רמות ויטמין ה-D שלכם והערך בטווח התקין, אך הנמוך - יתכן כי בעתיד יתברר לכולנו כי רמה זו היא נמוכה מהרצוי.

חשיבותו של ויטמין הינה רבה ומשמעותית בהגנה מפני הדלדלות העצם, אוסטאופורוזיס, מניעת סרטן (כולל מלנומה) וסרטנים נוספים כמו גם מניעת מחלות אוטואימוניות.

לסיכום - אמנם מן ראוי להדגיש חשיבות המנעות מחשיפה מוגברת לשמש ,וכן חשיבות שימוש נכון וכן השימוש המספק במסנני הקרינה אך במקביל , יש להדגיש ואין לשכוח את הצורך של צריכה מספקת של ויטמין D - דרך המזון ודרך תוספי מזון.

  להלן סיכום הנקודות העיקריות שהודגשו במאמר הנ"ל :

1. מסנני הקרינה המודרניים פותחו בתחילת שנות ה40 של המאה הקודמת במטרה למנוע כויית שמש.

 כיום מסנני קרינה משמשים גם כדי למנוע נזקים אחרים הנגרמים מהשמש - למשל הנטיה המוגברת לפתח ממאירות וכן הזדקנות העור .

2. המרכיבים הפעילים במסנני הקרינה כוללים מרכיבים לא אורגנים שחוסמים פיזית את קרני ה UV וכן מרכיבים אורגנים שסופגים את קרני השמש  - במילים אחרות ישנם שני סוגים של מסנני קרינה

            א. חוסמים פיזית

            ב. קולטים כימית

3. היכולת של מסנני הקרינה למנוע סרטן עור מסוג קרצינומה של תאי הקשקש squamous cell carcinoma הוכחה במחקרים רבים. לגבי יכולתם של המסננים למנוע סרטני עור אחרים - אמנם אין הוכחות חד משמעיות לכך- אך יש עדויות רבות עקיפות, כי הם יעילים בהקשר זה גם כן.

4. לעיתים האדם המורח מסנני קרינה יחווה תופעות לוואי -למשל גירוי העור באזור המריחה.

לעיתים נדירות יותר, ישנה אלרגיה למגע באזורי החשיפה של מסנן הקרינה.

5. ירידה ברמות ויטמין D נצפתה בחלק מהאנשים הנמנעים מחשיפה לשמש או משתמשים במסנני קרינה באופן מתמשך. עם זאת, ניתן (וצריך!) להשיג רמות ויטמין D אופטימליות באמצעות דיאטה בריאה ו /או תוספי ויטמינים.