קוו וואדיס - אולמרט 

פרשת "הולילנד" - מצטרפת לפרשיות ראשון טורס, טלנסקי ואחרות שעל חלקן א.א. עומד לדין ועל חלקן החקירה בעיצומה.

אולמרט חקירות בע"מ - מערכה שנייה. שוחד במיליונים, פרוייקט מגלומני, מכוער, אבל רווחי מאד ומשתלם.

לאן מועדות פני המדינה? כאשר חלק מקברנטיה, שריה, פקידה הבכירים, מובלים לבתי הסוהר. מה בין "הולילנד" - להולי-שיט.

* מאת עו"ד אברהם פכטר

תראו תמונת מצב עדכנית:

א. נשיא המדינה (לשעבר משה קצב) מחכה לפסק דין.

ב. ראש ממשלה עומד לדין ומתנהלת חקירה בפרשית שוחד רבת היקף ורבת משתתפים, מתקופת אותו ראש עיריית ירושלים.

ג. שר האוצר, לשעבר, ממפלגתו וחברו האישי של אולמרט, ממפלגת קדימה, כבר נמצא בבית סוהר על עבירות, גניבת כספי ציבור, הפרת אמונים ועוד.

ד. ראש עיריית ירושלים, לשעבר אורי לופוליאנסקי שהיה גם סגנו של אולמרט כראש עיריית ירושלים, עצור, נחקר בפרשיות השוחד של הולילנד - ביחד עם שורה ארוכה של יזמים, מאכרים, קבלנים, מהנדס עיריית ירושלים ובעלי קרקעות.

ה. ח"כ צחי הנגבי - יו"ר וועדת חוץ וביטחון, חבר מפלגת קדימה - תיק החקירה והמשפט עדיין לא סגורים.

ו. גב' שולה זקן - ראש לשכתו של אולמרט, גם כראש עיריית ירושלים וגם כראש ממשלה, עומדת לדין יחד איתו ועכשיו גם נחקרת בפרשיות הולילנד.

ז. ראש אגף המכס - עומד לדין - שקשור לשולה זקן ועסקים ומינויים מפוקפקים.

אם עוברים על הרשימה הנ"ל - מצטיירת תמונה לא מחמיאה למדינת ישראל, לחברה כולה, לשלטונה, מעמדה ותדמיתה כלפי פנים וכלפי חוץ.

צריך לזכור, כאשר אדם חולה במחלה ממארת ומגלים זאת בהקדם - ניתן לטפל, לרפא אותו ואפילו להציל אותו. אותו עקרון חל גם על מדינה וחולייה. מאחר ועושה רושם - שאכן הגילויים בשנים האחרונות, הם סממנים של מחלה ממארת, לאמור שחיתות ציבורית מוסדית שניתן לרפא את המדינה, עם ממשל תקיף יועץ משפטי אמיץ ובלתי מתפשר וציבור גדול ורחב התומך ברפורמות ובחקירות אובייקטיביות לרבות פעילותו הברוכה של מבקר המדינה.

יחד עם זאת, אסור להכנס לפאניקה ציבורית ובוודאי לא משפטית או הצהרות גורפות על הממשל וראשיו כולל אלה המואשמים והנחקרים - בטרם אמר בית המשפט את דברו בעניינם. בטרם שמענו את פסקי הדין וההרשעות. תהיה זו שגיאה חמורה - להרשיע בטרם עת ולפגוע בעקרון החשוב של "חזקת החפות" הפועל לטובת כולנו.

יש הבדל מהותי בין חשדות או האשמות לכאורה פליליות - לבין התנהלות או תפקוד ציבורי. יש הבדל עקרוני בין הרשעה פלילית להרשעה ציבורית, (ראה מאמרי בנושא באתר זה).

על פי הדין הקיים - שר, ראש ממשלה, הנחשד נחקר בפלילים - ואפילו שיש הוכחות לכאורה אינו חייב להשעות את עצמו או להתפטר עד להגשת כתב אישום. אבל על פי כללי המנהל התקין והחובה הציבורית, יש מקום לשיקולים נוספים לא רק משפטיים.

להזכיר, ראש ממשלה, שר - איננו פקיד ממשלתי רם דרג מסוג של מנכ"ל או ח"כ, ולכן החובה כלפי הציבור שבחר בו - מחייבת אותו במקרים של האשמות פליליות גם כשהן לכאוריות - להשעות את עצמו או להתפטר עד שיעבור זעם או עד סגירת התיק ו/או זיכוי מלא.

איש ציבור, נבחר ציבור, חייב בדיווח לציבור על התנהגותו, התנהלותו - וחייב לתת הסבר למשטרה על חשדות המועלות נגדו, הן במישור הפוליטי מפלגתי והן במישור האישי הפלילי. יש גם הבדל בין שוחד פוליטי לבין שוחד אישי. יש שוני במטרות בין כספים לצרכי מטרות פוליטיות, כמו בחירות לראשות עיר, כנסת או ראשות ממשלה. אבל בשני המקרים - אין שוני מבחינה משפטית.

לאמור: שוחד למטרות אישיות או שוחד למטרות פוליטיות - המלוות בטובות הנאה ישירות, עקיפות, עתידניות או מה שקרוי "שלח לחמך על פני המים", הן עבירות פליליות.

החקירה החדשה - שנעשתה בזהירות ובמהירות מרמזת על אלה:

א. חומר ראייתי חדש, חזק, ממקור מהימן.

ב. המהירות נדרשת - כדי למנוע הדלפות, למנוע תיאום גרסאות והשמצת ראיות.

ג. קבלת גרסאות ותגובות ראשוניות, תוך הצגת חומר מרשיע חדש - יש בו פוטנציאל ראייתי ואפשרות לפריצת דרך חקירתית.

ד. יתכן ויש למשטרה לא רק עדויות בכתב אלא גם "עדי-מדינה" או עד איכותי שיכול להטיל אור על פרשה או פרשיות סבוכות הקשורות לאולמרט.

ה. פרקליט המדינה - משה לדור, שהוא איש זהיר, לא היה מסתכן, באישור חקירתי מזורז של ראש ממשלה, לאור "הפשלות" בתיק הנשיא קצב - אם לא היה מחזיק בידיו "חומר-נפץ" - ראייתי.

צדק המפכ"ל - כאשר הצהיר במסיבת עיתונאים ובכנס הפיקוד הבכיר של המשטרה לרגל יום העצמאות - עוד בשנת 2009 כי זכות הציבור לדעת - היא זכות חשובה, אבל יש והיא נסוגה בפני חשיבות החקירה.

איכות החקירה - גוברת על זכות הציבור לדעת, זאת גישה עקרונית נכונה, אך יש להשתמש בה בזהירות בתבונה ובמשורה.

כאשר המשטרה מתחילה להשתמש ב"חיסיון" בצורה גורפת, גם במקרים שהדבר לא מחייב זאת מבחינה ציבורית וחקירתית, רק כדי להתחמק מלתת תשובות לתקשורת ולציבור - זה חמור.

כאשר המשטרה משתמשת בכלי "החיסיון" - כי אין לה תשובות מקצועיות לפיתרון פשעים חמורים, כמו מספר מקרי רצח, שנשארו תעלומה משך תקופה ארוכה, זה לא מקצועי ולא רציני.

נכון, שהחיסיון נותן למשטרה שקט יחסי ומנערת ממנה את התקשורת על שאלותיה המציקות, אבל הדרך הזאת פסולה ופגומה ויש לשנותה, ובשלב זה יש לבתי המשפט תפקיד חשוב ועקרוני לסנן ולהגביל את הבקשות.

האם אולמרט ישרוד את החקירה החדשה? קשה להשיב בצורה מוחלטת שהרי אולמרט הוכיח עצמו עד עכשיו כ"שורד" מקצועי משך שנים רבות, כשלצידו צוות פרקליטים מוכשר.

האווירה שיצרה המשטרה עם צווי החיסיון, לא מעט בשל הניסיון הנואל והמגוחך להסתיר את האישיות הבכירה ואת האישיות הבכירה מאד, גם תחת שם הקוד הקשה לפיצוח א.א. לא הוסיפה כבוד ובריאות לאולמרט - שלא מרצונו:

התקשורת שיחקה עם החיסיון והשם שלא ניתן לפרסום וירצה את הרושם, כאילו אולמרט ברח מהארץ, מסרב לחזור, מפחד לחזור מתחמק ומעדיף את הכדור-רגל הספרדי והסופר קלאסיקו - על חזרתו והתייצבותו לחקירה. גם ההשערות, האם יחכו לו עם אזיקים ליד המטוס - היו מיותרים ומעצבנים.

אולמרט - לא ברח, לא היתה סכנה שייעצר, הוא יצא את הארץ כדין וברשות וצוות פרקליטיו עמד איתו בקשר רציף והמשטרה לא ביקשה או דרשה שיזדרז לחזור. בכל זאת אסור לשכוח, בלהט היצרים והמלחמה בשחיתות שמדובר בראש ממשלה לשעבר - שנחקר בכל עת שנתבקש.

על פי ההתרשמות, מהפרסומים וההדלפות "פרשת הולילנד" - חמורה, עמוקה ורבת זרועות שחיתות יותר מהפרשיות עליהן עומד אולמרט לדין ומעניין יהיה לראות איך ישרוד את הפרשיות האלו.

מה שברור, שמבחינה משפטית, לא ניתן יהיה לצרף את תיק הולילנד, אם יבשיל לכדי כתב אישום, לתיקים שכבר נמצאים בדיון - בשל המורכבות שבהם ומספר הנאשמים הרב.

כלומר: עו"ד אהוד אולמרט (א.א. - המסתורי) - יבלה עוד הרבה זמן בבתי משפט.

והערה לסיום:

עם קריאת מאמרי זה אולי, ניתן יהיה להבין ולהבדיל איך הולי-לנד הפכה להולי-שיט.

חבל שהגענו עד הלום.  
 

הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.