טכנולוגיה מודרנית - לטובת הילדים? 

לפני חמישים שנה, סבתא נעמי היתה בת 34. היא עדיין זוכרת את הפעם הראשונה ששטפה את הרצפה במגב, שאך זה הומצא, ואת ההתרגשות שחשה נוכח האפשרות לשפוך מים על הרצפה ולייבשה ללא צורך לרדת על הברכיים.

השינויים תכפו במשך 50 שנה. מהמגב למכשירים חשמליים, טלפונים, טלפונים סלולרים, אי-פודים, מחשבים, טלפוני 'בלקברי' ואינטרנט. לאמיתו של דבר, שדרוג הטכונולוגיה כה מהיר עד כי מערכות חדשות מתוכננות לפני שהספקנו להשתלט על השימוש בגרסות הישנות יותר.

להורים, אין אלו בהכרח חדשות טובות. 'טכנולוגיית ההיקשרות' היא רבת-עוצמה. היא נועדה במקורה לשימוש בעולם העסקים, אבל לאחרונה היא נפלה בידי הצעירים, וכיום מתבגרים וילדים יותר צעירים בקיאים מהוריהם בטלפונים סלולרים, אי-פודים, מסרונים (אס-אם-אסים) ותוכנות מסרים מידיים. מדוע היא נקראת 'טכולוגיית היקשרות' ומדוע היא מקור דאגה להורים ומורים?

יותר מכל דבר אחר, ילדים זקוקים להיקשרות. ככל שההיקשרות איתנה יותר, יכול הילד להישען עליה יותר ולהיות חופשי להגדיר את היחודיות שלו-עצמו ולבטא אותה. רק יחסים איתנים עם בן משפחה מבוגר או עם מורה יכולים לספק זאת. אולם כיום יותר ויותר ילדים ומתבגרים ממלאים את צורכי ההיקשרות שלהם באמצעות יחסים עם ילדים או מתבגרים אחרים. הבעיה היא שילדים ומתבגרים עדיין אינם בשלים דיים לקיום יחסים אמיתיים, עמוקים, ולפיכך נדיר מאוד שיחסים אלה איתנים. ידידויות נוצרות ומתפרקות בנקל, חברים מציקים זה לזה, מדברים מאחורי גבם של חבריהם וחושפים זה את סודותיו של זה. אין מימוש אמיתי של יחסים כאלה. הם רדודים ויוצרים אנרגיה עזה, שמניעה את הילד לאי-שקט, קבלת מוסכמות והתעסקות רבה באיך להיות מקובל ולהשתלב בקבוצה. כתוצאה מכך, נפגעות היחודיות, היצירתיות והמקוריות של הילד.

אילו השתמשו ילדים ומתבגרים בטלפונים הסלולרים ובמחשבים שלהם כדי לשמור על קשר עם הוריהם, סביהם, דודותיהם ודודיהם, לא היתה לנו כל בעיה. אבל הם משתמשים בהם כדי לשמור על קשר אלה עם אלה. וגרוע אף יותר, הם נגררים יותר ויותר עמוק לתוך תרבות נוער מלאכותית, שלא היתה קיימת כלל בעבר ושאינה מציעה להם דבר כלשהו בעל ערך אמיתי ומאריך ימים. ככל שהקשרים עם הורים, בני משפחה ומורים נחלשים, מתעצמת ההתקוממות נגד המשפחה ובית-הספר, ותהליכי ההבשלה וההתבגרות 'נתקעים' יותר ויותר, דבר שיוצר תוקפנות ובעיות חברתיות אחרות.

המבוגרים נדרשים היום ליצור תרבות, כללים והרגלים של שימוש בטכולוגיית ההיקשרות. פעם, כשכל מה שהיה לנו היה הטלפון, ידענו היכן הילדים כשהשתמשו בו. ידענו עם מי הם מדברים ועל מה הם מדברים. המשפחה כולה חלקה טלפון אחד, ומספר השיחות היה מוגבל. הטלפונים הסלולריים שינו כל אלה. הורים בבית ומורים בבית-הספר חייבים ליצור כללים והליכים פורמליים חדשים על-מנת להגן על ילדים ומתבגרים מפני ההתמכרות שהכלים החדשים מובילים אליה. וחשוב אף יותר שנחזק את ההיקשרויות שלנו עם ילדינו ותלמידינו, כך שלא יהיו חייבים להמשיך בחיפושיהם העקרים אחר סיפוק הרעב שלהם בדרכים שעלולות לפגוע בהם.