הציניות כאלימות- האם גם אתה ציני? 

ציניקן הוא אדם שבכל פעם שעולה באפו ריח פרחים, מסב את ראשו ומחפש ארון מתים  הנרי לואיס מנקן

לא אחת אני שומע אנשים שמגדירים את עצמם כציניים, ואף בסוג מסויים של גאווה. אך האם אותם אנשים מגדירים את הציניות "האמיתית" אליה התכוונו? והאם עליהם באמת להיות גאים על כך?  האם גם אתם מגדירים את עצמכם כציניים מתוך מחשבה שתכונה זו נתפסת בעיני החברה כמשהו חיובי?  האם גם אתם מבלבלים ציניות עם הומור?

אם כן,מהי ציניות?

בימינו, המילה משמשת בדרך כלל לתאר את דעותיהם של אלו שנוטים לפקפק בכנות האנושית, במוסריות ובאלטרואיזם: אלו הטוענים כי רק מניעים אנוכיים מכתיבים את ההתנהגות האנושית. הציניקן המודרני מתייחס בבוז לנורמות חברתיות  ונוטה לבטל חלק ניכר מהאמונות הפופולריות וכללי המוסר המקובלים ולפטור אותם כארכאיים. כמו כן,  ציניות יכולה לעתים להתפס כדרך התנהגות או דרך חשיבה שהיא קרה, תועלתנית ומחושבת. לאדם שאין בו אמונה בטוב לבם של בני אדם אחרים עשויים להיות פחות עכבות בשימוש בגישה מחושבת וחסרת חמלה, אך זה אין בהכרח כך.

למרות הדימוי השלילי של הציניקנים, ניתן לטעון שהם פשוט אינם חוששים משחיטת פרות קדושות. לרוב, ציניקנים נוטים לראות את עצמם ככאלה, ומחשיבים את עצמם כבעלי חשיבה פתוחה ומשוחררת.

הציניות  בשפה העברית קיבלה משמעות שונה ממשמעותה ההסטורית האמיתית ולבשה גוון ומשמעות שונה משייחסו לה הפילוסופים היוונים אשר האסכולה אליה השתייכו נקראה הציניקנים. עיקר משנתה של אסכולה זו היה נטייה לחוסר אמון במניעים הטובים של אנשים ותחושה של עליונות. האם גם אתם, במידה ואתם מגדירים את עצמכם כציניקנים, חשים זאת כלפי סביבתכם? אם כן, פירוש ותפיסת המציאות שלכם ,ובידקו זאת,לוקה בעיוות ויש להניח כי לעיתים אתם נתפסים על ידי סביבתכם כיהירים, כסנובים ,מרוחקים,חשדניים,שיפוטיים, חסרי טאקט לעיתים, אך לאו דווקא כציניים. אז היכן נעוצים ההבדלים? כיצד אנו, כחברה, מפרשים , את המילה ציניות ואת הציניקן העברי המודרני?  

שורש ההבדל נעוץ בפרשנות המילה ציניות בחברה הישראלית המודרנית. אנו, כחברה, לא אימצנו את פירוש המילה ציניות כפי שראו אותה הפילוסופים היוונים או כפי שנתפסת ברחבי העולם המערבי המודרני, אלא בילבלנו והחלפנו  אותה עם פרשנות המילה "סרקזם".

אז מהו "סרקזם"?

פירוש המילה סרקזם הינו אמירת דבר והתכוונות להיפוכו, או בהשאלה- לדבר במרירות. היטיב להגדיר את הסרקזם אוסקר ווילד כאשר אמר- "הצורה הנמוכה ביותר של הומור אך הגבוהה ביותר של שנינות, אולם למעשה נדרש השומע להבין את המשמעות המילולית של הדברים, את הרגשות של הדובר, את הקונוטציה שלו והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא". האם כעת הגדרת הציניות הישראלית נשמעת לכם יותר מוכרת? האם אתם, במידה ואתם ציניים, מכירים את עצמכם מתוך הגדרה זו?

הציניקן הישראלי עשוי להתפס כאדם אשר שכלל את רמת השנינות שלו לדרגה גבוה, השחיז את לשונו כחרב ונדרשת אוזן חדה ורגישה על מנת להבחין מתי הוא מתכוון לדבריו ומתי להיפוכם. עוקצנותו המתדמת מעמידה את סביבתו ובני שיחו בדריכות מתמדת ובתחושת אי-נוחות מסויימת והסקפטיות התמידית שהוא משדר משרה אווירה פאטאלית משהו.

דוגמאות לאמירות ציניות*

•  "שמעתי שכוכבת הטלוויזיה נסעה למזרח הרחוק לסייע לנפגעי הצונאמי. מה שלא עושים בשביל יחסי ציבור..." (דוגמה לחוסר אמון במניעים אלטרואיסטיים).
•  "בשביל מה להצביע בבחירות? ממילא כולם מושחתים ומתעסקים רק בסידור ג'ובים לעצמם ולמשפחה." (דוגמה להשקפה הפטאליסטית לפיה כולם פועלים ממניעים אנוכיים בלבד).
•  "הוא הרוויח מזה שאמו חולת האלצהיימר נפטרה. גם ירושה גדולה וגם לא צריך להמשיך לשבור את הראש איך לטפל בה" (דוגמה לדרך חשיבה תועלתנית, קרה ומחושבת).
•  "בשביל מה צריך לעמוד בצפירה? זה לא יחזיר לחיים אף אחד" (דוגמה להתייחסות בביטול לנורמות חברתיות שאינן "מעשיות").
•  "כשאדם אחד מת זו טרגדיה. כשעשרים מיליון אנשים מתים זו סטטיסטיקה" (דוגמה לאמירה כנה ומחושבת, אך קרה וחסרת רגש). האמירה מיוחסת לסטלין.
•  "הבחור הציע לבקר אותי בעבודה ולהביא קצת טייק-אווי. הוא בטח סתם רוצה לבדוק את הסחורה" (דוגמה לחוסר אמון במחוות רומנטיות אלטרואיסטיות)

אז מהיכן מגיעה הציניות?

הציניות הינה מנגנון הגנה-התקפה יעיל,קשוח ואכזרי במסווה של הומור. התקפה הינו מנגנון ההגנה היעיל ביותר. הציניות מתפתחת בדר"כ מגיל צעיר עקב חוויות דחייה או עקב ארועים אשר גרמו לאדם לפתח תפיסת עולם צינית,קרה ומחושבת אשר נועדה להגן עליו מפני העולם הקר ,האכזר והלא מובן שמקיף אותו. האדם הציני נמצא במצב בו קוצי השנינות שלו שלופים תמיד והוא למעשה בלתי נגיש משום שמי שמתקרב נפגע מחיציו,הוא תמיד דרוך ונכון לקרב. אין לבלבל בין הומור לבין שנינות לרגע. הומור מטרתו לשעשע ולהצחיק. הומור הינה גם דרך חיים ונקודת השקפה כוללת על המתרחש ועל קבלתם של אירועים. שנינות היא צורת ביטוי אינטיליגנטית המכסה ונולדת לרוב מכאב. הציניות,ברמתה הגבוהה, הינה למעשה אלימות מילולית קשה,פוגענית ומשפילה כאשר הינה מופנית כלפי אנשים. מדובר בצורת התבטאות ששוכללה לרמת אלימות גבוה שההגנה נגדה הינה כמעט חסרת תועלת היות והמותקף לרוב נטול את הכלים הוורבאליים להתמודד כנגד הציניקן התוקפני. הציניקן,לעיתים,פיתח את כישוריו המילוליים עקב כישורים אחרים נחותים יותר אשר אילצו אותו לחפות על כך באמצעים אחרים כמו השנינות והציניות.

אז מה עושים?

צורת התבטאות צינית הינה למעשה תוצר של צורת חשיבה ומגננה שנולדו כתוצאה מארועי עבר ואמונות שהשתרשו בתודעתו של האדם. בהנחייה נכונה, תוך שחרור האמונות שגורמות לאדם להיות במצב תמידי של מגננה-התקפה, יצירת צורת חשיבה חדשה, נטולת מנגנוני הגנה מזוייפים ומיותרים והיישרת מבט אל המציאות הנוכחית ולא אל העבר שיצר את הקבעונות והדפוסים הציניים. המסע לשם הוא מרתק. והוא שווה כל רגע.

רוצים להתחיל את השינוי שלכם? התקשרו עכשיו ל- 0524888621

© כל הזכויות שמורות: אורי שקד- מנחה ויועץ רב-תחומי

*(מתוך ויקיפדיה)