תביעה ייצוגית היא תביעה אותה מגישים יחיד או יחידים, כנציגיה של קבוצת אנשים, בעניין המשותף לכלל חברי הקבוצה. עילות התביעה הייצוגית הן עילות אשר יהיה קשה, בלתי אפשרי או לא יעיל לנהל אותן באופן פרטני - בד"כ מכיוון שהנזק או הפיצוי ליחיד הוא נמוך, ואינו מצדיק את השקעת המשאבים בניהול הליך משפטי יחידני. מכשיר התובענה הייצוגית מאפשר לתובע הייצוגי לתבוע בשם קבוצת התובעים הפוטנציאלים בגין שאלות של עובדה או משפט המשותפות לכלל יחידי הקבוצה, ולכן, בדרך כלל, סכום התובענה יהיה מורכב מן הפיצוי המוערך עבור היחיד, כפול מספר חברי הקבוצה המוערך.
התובענה הייצוגית מאזנת את הפער שבין היחידים שנפגעו, לבין גופים עוצמתיים אשר לרשותם עומדים משאבים לניהול תביעות. מדובר בפער אשר במקרים רבים עשוי למנוע הגשת תביעות. תובענה ייצוגית היא מכשיר המספק למעשה תמריץ ליחיד לשמש כתובע ייצוגי וליזום תביעת ענק בשם הקבוצה המיוצגת, שכן במידה שהתביעה היא מוצדקת יהיה זכאי התובע הייצוגי לקבלת תגמול בגין טרחתו. תגמול זה אמור לבטא גם את הסיכון אשר אותו תובע ייצוגי נוטל על עצמו, שהרי במידה והתביעה נדחית, עשוי אותו תובע ייצוגי להיות מחויב בהוצאות. תובענות ייצוגיות מבטיחות גם גמול לעורך הדין אשר מייצג את התובעים, דבר אשר כמובן מקל על תובעים להגישן.
כיצד מוגשת תובענה ייצוגית?
לפני שבית המשפט דן בתובענה ייצוגית לגופה, עליו לאשר כי הדיון בה יתקיים באופן ייצוגי. לפיכך, יחד עם הגשת כתב התביעה, יש להגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית. בבואו לאשר את הבקשה יבחן בית המשפט את קיומם של מספר תנאים, אותם קובע חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006:
1. קיומה של עילת תביעה אישית לתובע הנציג (אך גם רשות ציבורית או ארגון יכולים לתבוע בשם קבוצה, אם הסוגיה נוגעת לתחום עיסוקם).
2. לכאורה יש לקבוצת התובעים הפוטנציאלים סיכוי לזכות בתובענה.
3. עילת התובענה משותפת לכל הקבוצה.
4. התובע הנציג הינו תובע הולם.
5. הסעד המבוקש משותף לכל הקבוצה, הן מהותית והן כמותית.
6. האם התובענה מוגשת בתום לב.
כל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נרשמת בפנקס התובענות הייצוגיות, על ידי מנהל בתי המשפט. לפיכך, בטרם מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יש לבחון אם כבר הוגשה תובענה באותו העניין.
מי נכלל בקבוצה ומהן ההשלכות לכך?
כאשר בית המשפט מאשר דיון בתובענה כבתובענה ייצוגית, עליו להגדיר את קבוצת התובעים אשר לגביהם יתנהל הדיון. יחידי הקבוצה אינם צריכים לקחת חלק פעיל בהליך המתנהל בבית המשפט, אולם הם אלו שייהנו מן הסעד שייפסק בה. עם אישור הבקשה דורש בית המשפט מן הצדדים לפרסם את דבר קיומה של התובענה הייצוגית בעיתונות. חשוב לציין כי כל מי שעונה על הגדרת הקבוצה התובעת, רואים אותו כתובע אף אם לא הביע את רצונו לכך, אולם תובע שאינו מעוניין לקחת חלק בתובענה נדרש להודיע ביוזמתו לבית המשפט כי הוא מסרב להשתתף בתובענה.
תביעה ייצוגית, כמו כל תביעה אחרת, לא ניתן להגיש פעמיים. אם נדחית התביעה או מתקבלת, לא ניתן להגיש תביעה יחידנית נוספת באותה העילה. מסיבה זו, על כל אדם המשתייך לקבוצה לשקול אם הוא רוצה להיכלל בקבוצה, ויהיו מי שיעדיפו לנהל תובענה אישית נפרדת ולא לקחת חלק בתובענה הייצוגית.
סעדים בתובענה ייצוגית
התובע הייצוגי יכול לבקש כל סעד שנראה לו, לרבות צו מניעה ופיצוי כספי, כל עוד הסעד המבוקש זהה ביחס לכל חברי הקבוצה. כאשר קובע בית המשפט בפסק דין כי על הנתבע לפצות את הקבוצה, עליו לקבוע גם את המנגנון להעברת הפיצוי לכל אחד מחבריה. מנגנון זה יקוים תחת פיקוחו של בית המשפט או התובע הנציג.
מספר דוגמאות
להלן דוגמאות לסוגים שונים של תובענות ייצוגיות:
הדוגמה הראשונה - תובענה המוגשת כנגד ספק שירותי טלפוניה בגין גביית אגורה מעבר לתעריף אליו התחייב הספק עבור דקת שיחה. הגשת תביעות פרטניות תהיה מאוד לא יעילה בנסיבות אלה, מכמה סיבות: ראשית, מרבית המנויים לא יפנו לבית המשפט כלל, כי נזקו של כל אחד מהם קטן משכר הטרחה אותו ישלמו לעורך דין ואין תמריץ כלכלי להשקיע בדבר זמן ומאמץ. התוצאה תהיה שאותו ספק ירוויח ממעשיו הפסולים, שכן רק חלק קטן מן הלקוחות ידרוש את כספו חזרה. שנית, אם בכל זאת יוגשו תביעות רבות בנפרד כנגד אותו ספק, בזבוז המשאבים ליחיד ובזבוז זמנו של בית המשפט יהיו עצומים.
דוגמה לתובענה מסוג אחר היא תביעה ייצוגית כנגד חברת תרופות, בגין נזק גופני שנגרם לצרכנים עקב נטילת תרופה פגומה. במקרה זה אמנם הפיצוי עשוי להיות משמעותי - באופן שיצדיק פנייה יחידנית, אולם מאחר שבכל הליך משפטי ידונו באותן העובדות, יותר יעיל יהיה לדון בשאלות המשותפות באופן ייצוגי. בשלב מאוחר יותר, לאחר שבית המשפט יקבע שהנתבע הוא אכן אחראי לנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה (בהנחה שהנזקים הם אחידים), יוסדר המנגנון לפיו יועבר הפיצוי לחברי הקבוצה.
דוגמה נוספת לתביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת בבית הדין לעבודה, כנגד מעסיקים אשר אינם ממלאים את חובותיהם על פי דין, כמו לדוגמה - תשלום שעות נוספות עבור עבודה בחגים או תשלום מלוא רכיבי הפנסיה המגיעים לעובד. במקרה זה מדובר בקבוצה מוגדרת וידועה, שהרי העובדים כולם רשומים אצל המעסיק. עובדה זו אינה מונעת מבתי המשפט לאשר תביעות ייצוגיות, גם אם אפשר לברר אותן עבור כל עובד בנפרד. הרציונאל הוא שסביר להניח שעובדים לא יגישו באופן יחידני תביעות כנגד המעסיק - הן מאחר שהמשאבים הדרושים לכך עולים בדרך כלל על הסעד הנתבע, והן מאחר שקיומם של יחסי עובד-מעביד מונע זאת, שכן איש אינו מעוניין להסתכסך באופן ישיר עם מעסיקו. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה היא הדרך היעילה ביותר למנוע מן המעסיק להתעשר על חשבון עובדיו, וכשמדובר במעסיקי ענק כמו רשתות הלבשה לדוגמה, מדובר בכספים רבים, גם אם עבור כל עובד הנזק הוא מועט, שכן ברור שאלמלא תאושר התביעה הייצוגית לא תהיה כל דרך לאכוף את החזר הכספים לכלל העובדים במלואם.
פורטל תביעות ייצוגיות מעניק שירותי מידע, הכוונה וייעוץ בנושא תביעות ייצוגיות במדינת ישראל. הפורטל מהווה מקור מידע ראשון במעלה בכל הקשור לתביעות ייצוגיות, מחדשות חמות בנושאי תביעות חשובות, ועד מידע כללי בנושא תובענות ייצוגיות וטורי דעה של עורכי דין מהמובילים בתחום.
מאמר זה הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
