אריה קומיי מתרגם, מילונאי ומשורר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אריה קומיי מתרגם, מילונאי ומשורר 

מאת    [ 17/02/2010 ]
מילים במאמר: 1479   [ נצפה 3623 פעמים ]

 
 

אריה קומיי יוצר ומשורר ומתרגם – ובקונגרסים ספרותיים בינלאומיים הוא נחשב כאישיות מיוחדת. קומיי זכה למוניטין כמילונאי רב- מכר ( "אגרון" ומילונים לספרדית) אבל קומיי הוא קודם כל איש ספר ואיש ספרות: יוצר, מתרגם, כותב שירה אישית ולאומית ומעל לכל - ציוני בכל רמ"ח אבריו: פרופיל של סופר עברי שלא נח לרגע 
 

הרצל חקק 
 

אריה קומיי ידוע בעיקר כמתרגם בחסד, כמילונאי בעל שם – ומעבר לכך הוא משורר רגיש המתאר מצבים אנושיים עדינים. קומיי כתב את "האגרון", מילון ראשון למלים נרדפות בעברית- ותמיד טרח לומר שהוא ממשיכו של רבי סעדיה גאון, שהיה מחבר האגרון הראשון. קומיי חתום על מילון עברי- ספרדי ומילון ספרדי- עברי ואת הקשר שלו לשתי השפות, עברית וספרדית, הפך לשליחות. הוא חש כשגריר של קרבה בין התרבויות, ועושה רבות למען הנחלת הספרות העברית לקוראי הספרדית.

אריה קומיי עלה לארץ כשהוא בן עשרים, בשנת 1950, אך הפעילות שלו בארצות דרום אמריקה לא פסקה לרגע. בשנת 1984 מונה לחבר עמית לאקדמיה ללשון ספרדית של צ'ילה.

המולדת הראשונה שלו היא פולין, שם נולד בשנת 1929, היגר לצ'ילה בשנת 1934, ועלה לארץ בשנת 1950. את התואר האקדמי עשה בצ'ילה ובארץ, באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר שעלה ארצה היה במשך שנים חבר בקיבוץ כיסופים בנגב. את שנות החלוציות לא שכח – אך במשך כל חייו בארץ ראה עצמו שליח של הספרות העברית : את פעילותו הספרותית עשה לאורך שנים בשתי השפות -  וכבר שנת 1982 ראתה אור האנתולוגיה של השירה העברית בספרדית. לאחר מכן שקד על פרסום שיריו בשתי השפות: ספר שירים ראשון בעברית: "בכורים מאוחרים" ובשנת 1988 – יבול ראשון של יוצר - ספר שירים ראשון בספרדית:

"Primicias Tardías" - ומיד לאחר מכן ספר נוסף בעברית: "קציר בעיתו" .

שלוש שנים מאוחר פרסם תרגום של רומן ידוע לעברית ופרסם  את הספר "María" של חורחה יסאקס, קולומביה. מיד לאחר מכן הכין החלק הספרדי של המילון:   "Password - English Dictionary for Spanish Speakers"

ושנה לאחר מכן תרגם אנתולוגיה של השירה הארגנטינאית: " 100  שנות שירה" והוציא לאור ספר שירים שני בספרדית : " Fruta Madura" .

פעילותו הספרותית הענפה כובשת לו מעמד בארצות דרום אמריקה – והדים לפעילותו הוא מקבל גם בקרב חוגי הספרות בארץ: בשנת 1995 זכה קומיי לקבל את הפרס היוקרתי - "גבריאלה מיסטרל" - ממשרד החינוך של צ'ילה, בשנת היובל לקבלת פרס נובל ע"י המשוררת, ובכל כתבי העת הספרותיים של צ'ילה סוקר הדבר בהבלטה, והפרס צוין כהוקרה על עבודתו הספרותית.

  כל שיחה עם קומיי חושפת אדם צנוע שאינו מתהדר בתארים או בפרסים – וזאת כאשר הרקורד שלו משופע בפרסים ספרותיים והזמנות לקונגרסים בינלאומיים. שנתיים לאחר הפרס בצ'ילה - זכה אריה קומיי לפרס גם על עבודתו המילונאית: באותה שנה פרסם קומיי מילון עברי אנגלי - אנגלי עברי,

קובץ שזכה להדים והודפס ופורסם גם בארה"ב. גזירי הביקורות רבים ומדהימים:  המבקרים ציינו לשבח בסופרלטיבים מרשימים את העובדה המושקעת והמוקפדת של קומיי: "המילון הטוב ביותר שפורסם ב-40 שנים האחרונות".


    •  

        גם כיום קומיי אינו רואה עצמו כגמלאי: הוא עסוק עד מעל לראש בפעילות


    •  

      רב תרבותית ובכנסים הן בארצות דרום אמריקה והן הספרות במדינת ישראל


    •  

      וכבר בשנת 1998 הוא קוצר את פירות השקעתו: קומיי זוכה לאהדה בקרב


    •  

      הממסד הספרותי והוא מתקבל בזרועות פתוחות כחבר אגודת הסופרים


    •  

      העברים במדינת ישראל . ובד בבד ממשיך קומיי גם בפעילות מעבר לים, והוא


    •  

      מרבה בפעילות מבורכת גם באגודות דוברות ספרדית. חשוב לו להמשיך


    •  

      לשמור על קשר ובעיקר להיות ציר מקשר בין ארץ הקודש לארצות מעבר


    •  

      לים.


    •  

      בשנת 2002 הוא נבחר לסגן יו"ר אגודת הסופרים בספרדית בישראל –


    •  

      AIELC". קומיי הוא פצצת אנרגיה תרבותית ומעבר לכל הקונגרסים,


    •  

      התרגומים והמילונים הוא מתמסר לכתיבה בשפה העברית ובשנת 2003


    •  

      רואה אור ספר שיריו "דודים לאהובתי" ושנה לאחר מכן פירסם קובץ ספורים


    •  

      בספרדית  "Búsquedas y Encuentros" . 


    •  

      אריה קומיי מתרגם ומגשר בין תרבויות 
       


    •  

      שנה לאחר מכן בשנת 2004 התפרסם ספר שירים נוסף שלו בעברית :"דמעות


    •  

      גיל ועמידה" – ועתה הוא שוקד במסירות על קובץ מיוחד - אנתולוגיה של


    •  

      שירה של צ'ילה: "100 שנות שירה".


    •  

      התרגומים שלו מספרדית קנו לו שם ומוניטין, וכדוגמה לתרגומיו אני מביא בזה


    •  

      את התרגום שלו לשיר המפורסם של פבלו נרודה: 

פאבלו  נרודה 

מת באיטיות 
 

מת באטיות.

מי שלא זז ממקומו

מי שלא מתענין. 

מת באטיות

מי שפוגע בכבודו העצמי

מי שלא נותן שיעזרו לו. 

מת באטיות.

מי שהיה שבוי בהרגליו

וחוזר יום יום לאותן המסכמות.

שלא מחליף מותג

שלא מעז לשנות גוני לבושו

שלא משוחח עם מי שאינו מכיר. 

מת באטיות מי שמונע מעצמו תשוקות

ומערבולות הרגשות שהם יוצרים, דוקא אלה

מחזירים ניצוצות לעינים ומשיבים לחיים

לבבות שבורים. 

מת באטיות

מי שלא משנה כוון כשהוא מרגיש

אמלל במקום עבודתו, או עם אהובתו,

מי שלא מרענן הידוע והבלתי ידוע

כדי להתעלות בחלומותיו,

מי שלא מרשה לעצמו, ולו פעם אחת בחיים

להתרחק מעצות נבונות. 

תחיה היום,

סכן היום

עשה זאת עכשו. 

אל תתן לעצמך למות באטיות.

אל תמנע מהאשר. 
 
 


    •  

      אריה קומיי אינו תולה את הנעליים וממשיך  בפעילותו. בשנים האחרונות


    •  

      ניכרת תרומתו העשירה לקשרים של אגודת הסופרים העברים עם


    •  

      מכון סרוונטס והוא מסייע רבות ליצירת קשרים עם סופרים דוברי ספרדית.


    •  

      במשך שנים היה קומיי איש משרד החוץ ובין תפקידיו לאורך השנים עשה


    •  

      בשדה הפעילות הציבורית.

מעבר לספרי השירה שלו הליריים, הוא מפרסם בשנים האחרונות שירים המתארים בעט מעמיק ורגיש את לבטי הגיל השלישי, את התובנות של מי שפסע דרך ארוכה:

קומיי הוא אמן הכתיבה על מצבים אנושיים עדינים, וכדוגמה הנה שיר שכתב לאחרונה:

ציפייה- שיר מאת אריה קומיי 
 
 

כמו תמיד

לחכות

בשקט ובשלוה

לצפות

למה שיבוא.

ויושבים

ועושים זמן.

מסתכלים ימינה ושמאלה

ולא בא כלום.

לא לטוב

ולא לרע.

ובכל אפן

אתה יודע

כי אין לך בררה.

וכך אתה מעביר חלק

של הזמן שלך

וכפי שהדגשנו.

אין לך בררה:

לחכות. 
 
 

כשגריר של תרבויות שונות מהווים תרגומיו של קומיי אבני דרך בקשר שבין קוראי העברית לספרות הספרדית. 
 

קומיי שר על הנעורים ועל הימים שחלפו 

אנו מסיימים את השיחה וקומיי מציג בפניי שיר שכתב בימים האחרונים, ובין השיטין של השיר אנו מגלים געגועים לעולם שאבד, געגועים לערכים שחלפו ולזמן שזוהרו הועם:

"כי אמת אחרת מלבד זאת שלנו/ אין/ והיום/ נידלדלו מחלפות ראשינו/ והחיוך המר והמאוכזב והזיכרונות/ מחזירים אותנו/ לימי נעורינו המאושרים/ אך, איך לחוש שהזמן/ התיר את מחויבותנו?/ הכוחות של אז עזבו אותנו/ הרעיונות היפים נשארו בפינה/ ובכל שולט ה"אני"/ במקום ה"אנחנו"/ ולמרות זאת/ ממשיכים להאמין אנחנו/ בעתיד טוב שיבוא".

יש לו תחושה שבאמצעות השירה ניתן להשפיע על קוראים, לעדן את החיים שלנו, להוסיף גוון של תרבות לשגרה המקיפה אותנו. כדוגמה לכך, קורא קומיי שיר חדש שכתב – על אות אחת המפרידה בין שתי תופעות אנושיות שונות

והמבין יבין. זה שירו של אריה קומיי, "אות אחת"

אות אחת 
 

מענין.

תוספת של אות אחת

מרחיקה כל כך

את פרוש המלה.

מוסיפים רק אות, רק ו'

ומיד

הסבלנות

נהפכת לסובלנות.

כלומר:

לא רק לשמע אותך

בסבלנות

אלא

שתהיה לי גם

הסובלנות להבין אותך. 

שיחה עם אריה קומיי: 
 

לסיום כמה שאלות ששאלנו וכמה תשובות ממצות:

כיצד אתה מביט על כלל יצירתך מפרספקטיבה של יוצר שהגיע לגבורות? 

בעיניי הכל עוד לפניי, עליי להמשיך להביט קדימה. אני חש שכוחות היצירה עודם בוערים בי, ואני ממשיך ליצור, מרגיש שאני חלק מן היצירתיות שבעולם, חלק חי ובונה.  
 

   כמי שיש לו שתי מולדות, כיצד הצלחת לנטוע שורשים במציאות הישראלית? כיצד אתה שומר על קשר עם הקהילה הספרותית בארצות דרום אמריקה? 

   למרות שגדלתי בארץ אחרת, איני מדבר על כמה מולדות. המולדת היחידה שלי היא ארץ ישראל. זו הארץ האמיתית שלי, היא זו שהעניקה לי משמעות לחיים, העניקה לי מכל טוב, ותמיד היא זו שמזכירה לי כי אני זר בכל ארץ אחרת. ישראל היא מולדתי היחידה, ורק אליה אני שייך. הגעתי לכאן, אחים יקרים בשנת 1950 ו...שכחתי לברוח.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב