ההשקעה הסולידית ביותר בעולם - אגח של ממשלת ארהב - אלה אלקלעי 

על פי נתוני משרד האוצר האמריקני, אחזקותיה של סין באג"ח ממשלתיות של ארה"ב עמדו על 727.4 מיליארד דולר בסוף דצמבר. בחודש ינואר הגדילה סין את אחזקותיה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-739.6 מיליארד דולר. בחודש פברואר על פי פרסום בגלובס, ציטט המגזין "Chinese weekly" הצעה של שלושה קציני צבא בכירים, למכור את איגרות החוב של ארה"ב כחלק ממהלך הנקמה בארה"ב על מכירת נשק לטייוואן.

אפילו אם ההצעה איננה רצינית, מחזיקי האג"ח האחרים צריכים לתת משקל לסיכון הגלום בפוטנציאל הלחץ הפוליטי הטמון בבעל החוב העיקרי.

העיתוי של הסיפור הזה הוא חשוב.

מדינות  - כמו חברות - צריכות לגלגל את החוב

חלק ניכר מהחוב האמריקאי שהונפק לציבור (בעיקר הסיני) נלקח כחוב לטווח קצר ולכן עומד למחזור כבר השנה. כמו בכל גיוס חוב עלות הגיוס היא קריטית. מישהו ב- NYTimes חישב ומצא שעלייה של אחוז אחד בריבית משמעה העלאת תשלומי הריבית המשולמת על החוב ביותר כסף מאשר מהווה תקציב משרד החינוך, הביטחון והמלחמות בעיראק ואפגניסטן ביחד (לא, לא בדקתי את נכונות הנתון). אם אובמה רוצה למחזר את החוב מבלי להעלות את ההוצאות השוטפות שלו באופן דרמטי הוא צריך לשכנע את ציבור המשקיעים שכלכלת ארה"ב מתאוששת, שהמכשיר הפיננסי בטוח מאוד ולכן פרמיית הסיכון הנדרשת עליו (גם כשמח"מ  האיגרת מתארך) יכולה להישאר נמוכה. הבעיה היא  שאובמה לא יכול לתת את הרושם שהתאוששות דרמטית נמצאת מעבר לפינה. למה?  ראשית, כיוון שזה כנראה לא נכון ושנית כי התאוששות מהירה מדי תוביל הן ליצירת בועה חדשה בשווקים הפיננסים והן לצורך להקדים את מועד העלאת הריבית מה ששוב ייקר את עלות הגיוס מבחינת הממשל.

עיתוי בשווקים זה הכל

במרץ השנה מסתיים אחד התמריצים החשובים שלקח על עצמו הממשל להזרים למשק האמריקאי והוא רכישת משכנתאות מאוגחות, קרי – הממשל לוקח הלוואה מהציבור (העולמי) על מנת לממן לציבור האמריקאי דיור. 1.25 טרליון $ הוקצבו להזרמת חמצן לשוק הנדל"ן האמריקאי. אחד החששות הגדולים הוא  שהפסקת זרם החמצן הזה יהיה הטריגר ל- W של רוביני, כלומר הגורם להתדרדרות נוספת במצב הכלכלה האמריקאית אבל כיוון שגם הפסימיים בינינו הם כנראה אופטימיים בהסוואה אזי עלינו לזכור כי האות היא W דהיינו, מיד אחרי ההתדרדרות הבאה  תגיע ההתאוששות הבאה. העברת המסר למשקיעים, למעסיקים, לצרכנים לסוגיהם שהכלכלה בהתאוששות, שהתרופה פעלה ושהחולה יכול להמשיך בתהליך ההחלמה בלי תרופות נוספות הוא חשוב מאין כמותו. המסר הזה יקבע במידה רבה את מחיר הגיוס הצפוי. יחד עם זאת כמו שחשוב להעביר לחולה שהוא כבר לא צריך תרופות, דהיינו שהממשל יכול להקטין את מערבותו בשווקים ובכלכלה. הרי חשוב גם להזכיר לחולה שההתאוששות הולכת להיות איטית שהוא צריך לעשות דיאטה וספורט, להקטין בהדרגה את היקף הצריכה ולהגדיל את ההשקעות. התלות החיצונית בסינים כמקור הון עיקרי ומוביל היא ללא ספק בעייתית מאוד בייחוד על רקע הקונפליקט המובנה שהסינים צריכים שהצרכן האמריקאי יצרוך יותר על מנת שהיצוא הסיני יגדל, בעוד שהאמריקאים צריכים שהצרכן האמריקאי יצרוך קצת פחות על מנת שהחוב לסין יקטן.

בשורה התחתונה המסר למשקיע הישראלי המסתכל על אג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים כמדד לריבית חסרת סיכון הוא שאולי אין חיה כזו "ריבית חסרת סיכון".