בעברי הייתי מפקח ברה"צ (בריאות הצבא) בבסיסי צה"ל השונים. תפקידי היה בעצם לבדוק האם ההתנהלות מבחינת שמירה על הבריאות בבסיס מבחינת מטבחים ומבנים עומד בתקנים עליהם מקפיד הצבא. לא פעם ולא פעמיים הייתי מגלה ג'וקים במטבח בגלל שהטבחים לא שמרו על חבילות אטומות וסגורות או איזה חדרי קירור שלא תוחזקו כמו שצריך וגרמו לבשר ולגבינה המאופסנת בהם להתקלקל.
כיום אני עושה מידי פעם מילואים. עדיין באותו תפקיד. לתדהמתי אני נדהם לגלות ששום דבר באמת לא השתנה. איחסון האוכל והמוצרים בתנאי קירור המתאימים לא תמיד תואמים. דברים כאלו לפני הכול הם סכנה לכל דבר. מספיק שבסיס שלם חוטף שלשולים וקלקול קיבה ויחידות שלמות, לפעמים יחידות שתופסות כוננות טרור או תפקידים מבצעיים אחרים יכולות למצוא את עצמם מושבתות בגלל חוסר אחריות של טבחים לא מקצועיים שלא לוקחים את העבודה שלהם ברצינות.
עניין שימור האוכל שמצריך קירור בטמפרטורות הנכונות בחדרי קירור מצריך תחזוקה שוטפת. אם חדרי קירור אלו מתקלקלים יש לתקנם במיידית לא משנה העלויות. אחרי הכול הצבא צועד על קיבתו. בביקורת האחרונה נדהמתי לגלות שיש מקררים כאלו שכבר לא תקינים או ישנים שלא עברו ביקורת או שום שדרוג כלשהו. מתוקף תפקידי סגרתי את המטבח והחיילים אכלו מנות קרב כל השבוע.
אני לא מאשים את הטבחים בסופו של דבר. אני מאשים את הצבא שלא מחוויר תקציבים לתחזוקת חדרי קירור אלו במטבח הצבאי. לעניות דעתי, יש לעשות מכרז בין החברות שמתמחות בהתקנת מערכות קירור וחדרי קירור ולתת להם לבצע שדרוג ואם צריך תחלופה של כל מכולות הקירור יש לשקול זאת בכובד ראש, בסופו של דבר מדובר בחיים של אנשים. כיום יש חברות שיכולות לספק מערכות קירור בכמות ובגודל התעשייתי שדורש הצבא. לא צריך יותר להסתפק באלתורים. חדרי קירור תקולים הפכו להיות תופעה של ממש שיש למגר ולהוקיע, ממש כמו שאנו מנסים להוקיע את הטרור מארצנו. המלחמה האמיתית מתחילה כמו תמיד – בבית.
