צמיחה רוחנית. מה זה? 

איך אפשר להגדיר, או להסביר את המושג הזה, שהפך להיות כה מדובר, בו משתמשים אפילו על ימין ועל שמאל, והוא כיום מהווה חלק  מכל דיבור, הרצאה או סדנה על נושאים כמו רוחניות, התפתחות, הארה ועוד כהנה וכהנה דברים יפים.
אם נתחיל מהתחלה, המילה צמיחה מרמזת על כך שיש משהו שכבר ישנו, ושממנו צומח משהו.

מהו הדבר שממנו צומח מה?

כשהנושא הוא התפתחות האדם, יש כאן משמעות של צמיחה לכיוון פנימה, כלומר מחיצוני לפנימי, מנמוך לגבוה, משטחי לעמוק, ממצומצם לרחב, מגלוי לנסתר. 
הצמיחה היא מתוך פנימיותו של האדם, ממצב הוויה מסוים למצב הוויה אחר. ממודעות חיצונית או שטחית למודעות פנימית או עמוקה. לעיתים מכנים זאת מודעות גבוהה.
צמיחה רוחנית היא התהליך בו מודעותו של האדם הולכת ומתרחבת, הולכת ומתעמקת, בעיקר למה שהוא איננו, ושטבעו האמיתי, מהותו האמיתית הם לא מה שהוא חשב שהוא.
זהו תהליך שמתרחש בשני קווים עיקריים ומקבילים,ולעבר אותו כיוון:

1)הבנה והכרה שזהותו האמיתית אינה כפי שהוא האמין וידע שהיא.
הוא מרגיש, לאט ובהדרגה, שהוא הרבה יותר רחב וגדול ממה שהוא חשב על עצמו, ושהתמונה וההגדרות שיש לו על עצמו אינן יציבות, ומשתנות ללא הרף. הוא מגלה בהדרגה, בדרך כלל דרך כאב ואי נוחות, שהוא משועבד לדפוסים ומנגנוניים רגשיים ומחשבתיים אשר מקורם בעברו, ושהם גם תוצר של דעות והשפעות חיצוניות לו. 
מנגנונים אלה למעשה שולטים בו וגורמים לו להגיב לחייו לפי התנהגויות מכניות, כמו של מכונה. 
הבנה והכרה שקיימת מציאות  עמוקה, רחבה ואין סופית, שלמרות שהיא בלתי נראית, הוא יודע ומרגיש שהיא קיימת, והיא זו שמפעילה אותו ואת החייו. 
הידיעה הזו דוחפת אותו לחפש את האמת שבתוכו וומחוצה לו. 
בעצם, צמיחה רוחנית היא התרחבות  מודעותו של האדם, שמפסיקה בהדרגה להזדהות עם האני הקטן שלו שהוא סך הכל הזכרונות שלו מהעבר והאמונה שהוא ישות נפרדת בפני עצמה ולא מוגנת מפגעי החיים והמוות. 
המודעות נעשית מודעת לעצמה, ושלמעשה החיים מתרחשים אך ורק במודעות, כל השאר הוא תפאורה המאפשרת לסרט האישי להתרחש. 
תודעתו של האדם מפסיקה להזדהות עם הסיפור או הסרט האישי שלו, ומתחילה לראות שהיא חלק מהתודעה האינסופית האוניברסלית והנצחית. 
האדם מרגיש, רואה ומבין שהוא חלק מהמקור, של חייו ושל החיים, וההזדהות עם הזהות של גוף-נפש עבר- עתיד הולכת ופוחתת לטובת הזדהות עם מקור החיים. 
מצב זה משחרר את האדם מפחד כולל פחד ממוות, אשמה ורגשות נמוכים נוספים, בעיקר מאגוצנטריות, אנוכיות ורצון לקבל רק לעצמו, ומחבר אותו לשמחה שלא תלויה בדבר, לשלווה פנימית ולאהבה לעצמו ולכל דבר חי בעולם. 
הוא מבין שהוא רק צינור, דרכו פועל כוח הרבה יותר גדול וחכם ממנו , ושהוא יכול רק לשרת אותו.

2) התהליך המתואר מעלה אינו יכול להתרחש ללא הבנה  לכך שהמנגנונים והדפוסים המכניים שהוזכרו לעיל חייבים לעלות למודעות, כדי שאפשר יהיה לראות, להבין בבהירות איך הם מפעילים את האדם, שולטים בו ומשמרים את ההזדהות עם זהות בדויה ושקרית. 
יש צורך לוותר, בהדרגה, על חלקים רבים של האישיות, האמונות, הסיפורים, הכאבים, לוותר על כל המרקם שגרם לנו להאמין שהוא הוא אנחנו.
וכאן נכנס תפקידה של הפסיכולוגיה, שמטיבה להבין ולהכיר איך כל זה פועל בנפש האדם. 
תהליך זה יכול להיות עבודה לחיים שלמים, מפני שאם הוא יסודי, הוא ארוך מאד, תלוי ברמה הרוחנית אליה האדם הגיע. רמה רוחנית גבוהה מותנת גם ברמה ערכית, רגשית ופסיכולוגית גבוהה, כי כדי להבריא מהאגו, יש קודם כל להבריא אותו. 
כך שעבודה פסיכולוגית הינה חלק אינטגרלי מצמיחה רוחנית.

תהליך זה עשוי להיות גם קשה מאד וכואב, כי הוא כרוך בפרידות מדברים רבים. 
כרוך גם בהרחבת היכולת הפנימית להכיל את כל הרגשות, מחשבות ותחושות, יהיו אשר יהיו, שעולות על פני השטח ומתגלות. 
הדבר המופלא הוא שכל התכונות האנושיות שלנו, מהאפלות והנמוכות ביותר, ועד לנאורות ולגבוהות ביותר, הן מתנות , שערים דרכם התודעה החובקת כל מבטאה את עצמה ומחפשת, דרך כל אדם ואדם, להיות מודעת לעצמה. ולכן הסבל הוא היהלום דרכו התודעה חווה את העושר האין סופי שלה, הגוף והנפש שלנו הם כלי יקר ביותר, המאפשר לאדם לזכך תכונות ורגשות אנושיים לאיכויות הוויה, שהן איכויות של התודעה, ולהתמזג איתה. 
כל תכונה אנושית מקורה בתודעה, כל תכונה ה"נראית לעין" מקורה בעולם הבלתי נראה, לכן יש להתייחס לרגשות ולתחושות ברצינות, קבלה ואהבה, כי הן השערים שלנו לאין סוף, בתנאי שנדע איך לעבוד איתן ולהתייחס אליהן.

לסיכום, צמיחה רוחנית היא התרחבות והעמקת המודעות, על חשבון האני הקטן או אגו, שהולך ונחלש, לטובת תודעה שהולכת ומתחזקת, הולכת  ונעשית בהירה, חכמה ומודעת לעצמה.
זה מה שנקרא להסיר את הקליפות, מאגו מנופח עלי ידי הזדהויותיו ועמדותיו השקריות, לאגו שקוף,שקט, נקי ו"רזה" מהשומנים שהעכירו אותו, דרכו התודעה יכולה סוף סוף להשתקף ולראות את עצמה. 
החשיבות העצומה של צמיחה רוחנית היא בכך שהיא אין סופית, ושהיא ממשיכה להתרחש "מגלגול חיים" למשנהו, מנשמה שעוזבת גוף וממשיכה דרך גוף חדש. 
בתוך בתודעה, שהיא מקור  החיים, יש שרשרת אין סופית של מות ולידה. 
צמיחה רוחנית אינה מסתיימת עם מותו של אדם זה או אחר, היא ממשיכה מרמת המודעות אליה הגיע אדם מסוים, ומעבירה את הלפיד לגוף חדש שנולד, ועל האדם להמשיך לעשות את העבודה, וכך כל אחד שעובר צמיחה רוחנית משתתף בתהליך האיבולוציוני של התודעה.
אלה החדשות הנהדרות...