חברת המידע 

חברת המידע היא חברה בה הכלכלה מראה על צמיחה כתוצאה מהקדמה הטכנולוגית ובשל השפעתה על הכלכלה בטווח הקצר והארוך מייצגת עידן חדש (סולומון, 2003).

קיימת מחלוקת על ההגדרה של המושג חברת המידע. קבוצות חוקרים נוטות להגדיר את חברת המידע ולהציב קריטריונים לבחינתה בהתאם לתפיסת עולמם. ההגדרות הבולטות במחקר כיום הן ההגדרות המציבות קריטריונים ותהליכים טכנולוגיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים (סולומון, 2003).

הגדרות רווחות של חברת המידע:

1. חברה בה קיים שימוש כוללני של מידע, עלות המידע ואחסונו זול יחסית, השימוש הכוללני במידע ונתונים מלווה בחידושים ארגוניים, מסחריים, חברתיים ומשפטיים שמשנים באופן עמוק את חייהם של אנשים הן בעולם העבודה והן בעולם החברתי.

2. חברת המידע מתייחסת למצב שבו טכנולוגיות תקשורת ומידע הופכות למשולבות בייצור התעשייתי ובהפצה של ידע בכל התחומים. טכנולוגיות יוצרות גישה חדשה לייצור, שיווק וצריכה של מידע. בחברת המידע מידע הופך לחומר גלם ליצירת הכנסה, תעסוקה, מצויה בסקטור המידע. מידע הופך למרכזי ביצירת ידע נוסף.

3. חברת המידע היא חברה שעושה שימוש נרחב ברשתות מידע וטכנולוגיות ויוצרת כמויות גדולות של מוצרי מידע תקשורת ושירותים.

4. על פי סולומון (2003) חברת המידע היא חברה המשתמשת בכלים טכנולוגיים על מנת להעביר מידע שיתורגם לידע בין אזרחיה, עסקיה, ממשלתה וארגוניה למטרות כלכליות, חברתיות ופוליטיות מתוך כוונה ליצור ולשמר את החברה כחברתית, יעילה, כלכלית ותחרותית לטובת אזרחיה.

ההגדרות של חברת המידע מסתמכות על הגישות השונות בקרב החוקרים:

1. הגישה הטכנולוגית מדגישה את ההתפתחות הטכנולוגית בחברה נתונה, כמדד מרכזי של חברת המידע. הטכנולוגיה נתפסת כמחוללת שינוי ומשפיעה על החברה וגם נובעת מתוכה – החברה היא שמעצבת את השינויים. אחד הסימנים לחברת המידע היא ההתרחבות השימוש בטכנולוגיות מידע: רשתות של תקשורת מחשבים, טלביזיה דיגיטאלית, תקשורת אלחוטית ולווינית. ההנחה היא שהשילוב ההולך וגובר של טכנולוגיה בתהליכי ייצור, שיווק צריכה ותקשורת טומנים בחובם שינוי חברתי. הגידול בנגישות לאינטרנט הוא מדד מרכזי להשגת פיתוח וצמיחה כלכלית, דמוקרטיזציה של חברות, פיתוח טכנולוגי של חינוך, התרחבות של חילופין גלובליים של מידע בין בנקים תאגידים ממשלות ומוסדות חינוך כלומר חדירת האינטרנט ואימוצו על ידי משתמשים מראה על התבססות של תשתית טכנולוגית המאפשרת תקשורת מיידית.

2. גישה תעסוקתית – גישה זו מקורה  בסוציולוגיה ובעבודתו של דניאל בל על החברה הפוסט-תעשייתית. על פי דבריו המאפיינים של חברת המידע באים לידי ביטוי בשינויים תעסוקתיים. מדובר על ירידה של אחוז המועסקים בייצור ובמקצועות הדורשים כישורים או מיומנויות פיזיות. לעומת זאת מיכון של תהליכי ייצור באמצעות הכנסה של מחשבים  גורמים לירידה בביקוש למקצועות הדורשים כישורים פשוטים לעומת עלייה בביקוש למקצועות הדורשים כישורים השכלתיים גבוהים (גולבלאט, 2005).

3. הגדרה כלכלית – על פי תפיסה זו מדובר במעבר לכלכלה חדשה המבוססת על מוצרים סמליים ומוצרי מידע. שבה חלק ניכר מהפעילויות הכלכליות עוברות מהייצור והפקת מזון כגון חקלאות לכלכלה המבוססת על ניתוח וקבלת מידע בזמן אמיתי.

4. הגדרה מרחבית – המקור של גישה זו היא בגיאוגרפיה בה יש מעבר ממושג של מקום למושג של מרחב. הדגש הוא שרשתות מידע המקשרות בין מקומות שונים משפיעים על הארגון של הזמן ושל המרחב. רשתות המידע הופכים למרכיבים מרכזיים של ארגון חברתי. הן מקשרות  מעבר למרחק בין המשרד לעיר והאזור וכל העולם. החברה מחוברת לרשתות שאין להם גבול ומחוברת לכל אלה שיש להם חיבור לאינטרנט. הקיום של תשתית אלקטרונית שם דגש על זרימת מידע שמביא לשינוי של הקשרים המבוססים על מקום וזמן. הפרט והעסקים יכולים לנהל את ענייניהם ברמה הגלובלית.

5. הגדרה תרבותית – גישה זו מדברת על שינויים וזרימה של מידע לדוגמא החשיפה של החברה לכמות עצומה של תחנות טלביזיה. החברה צורכת מדיה של שידורי טלביזיה ומוזיקה החוצה גבולות ונוטה ליצור זהות בין תרבויות ועמים (הלד, 2005).

לחברת המידע קיימים גם הבטים חברתיים פוליטיים. נקודה חשובה היא השינוי בתפיסה של "רשות הכלל". הקווים המפרידים בין פרטי, ממשלתי, עסקי וציבורי הפכו מטושטשים – הגבולות הורחבו וחלק מהמושגים הללו הוגדרו מחדש בצורה כזו שהם למעשה מרחיבים מאוד את המושג "רשות הכלל". גם ההבנה שהרחבת "רשות הכלל" הינה דבר חיובי התורם גם לחברה וגם לכלכלה. השינויים שחלו בתפיסת "רשות הכלל" מונעים לא רק משינויים טכנולוגיים אלא גם משינויים חברתיים. חלק מהשפעות של תהליך זה הינו פוליטי באופיו. מידע וטכנולוגית המידע מאפשרים השתתפות רחבה יותר של האזרחים בתהליכים הפוליטיים ומאפשרים לאזרח להיות חלק מתהליכי קבלת ההחלטות, אם רצונם בכך, בכך שמידע ממשלתי ומידע מארגונים הפך להיות לציבורי ועבר ל"רשות הכלל" (סולומון, 2003).

אחת הסיבות המרכזיות לריבוי המידע ולהיווצרות חברת המידע היא ההתפתחות המסחררת של טכנולוגיות המידע והתקשורת בעשור האחרון. הטכנולוגיות החדשות פתחו אפשרויות רבות ומגוונות מחד – שימור והעברת מידע מהירים ויעילים, הורדת מחירי השירותים, הקמת קהילות וירטואליות וכל המשמע מכך, ומאידך הבעיות שגם הן חלק מחברת המידע: יצירת פערים בין העשירונים העליונים בעלי המידע לבין אוכלוסיות חלשות, איכות גרועה של חלק מהמידע המצוי באינטרנט, התפוצצות המידע והצפיפות ברשתות התקשורת. חשוב לציין כי ההתקדמות המהירה בטכנולוגיות המחשבים והתקשורת (אינטרנט) היא זו המשמשת זרז עיקרי להמשך התפתחות חברת המידע לצד שינויים נוספים בתחומים כמו המדיה האלקטרונית וכלי התקשורת וכן תופסים מקום חשוב בתהליך זה גם הגדלת המודעות ויכולת השימוש בטכנולוגיות אלה (סולומון, 2003).

שילוב טכנולוגיות המחשבים המידע והתקשורת בין היתר כפי שבא לידי ביטוי במחשב האישי אפשרו הרחבת אופקים של המשתמש. המחשב האישי מחובר לרשתות תקשורת ואלה מאפשרים גישה רחבה למגוון גדול של מקורות מידע וכך נהפכת החברה לחברה אינטראקטיבית (סולומון, 2003).

בעקבות השינויים הטכנולוגיים המצמצמים את מימדי העולם ומקרבים בין האנשים צומחת כלכלה גלובלית: פעילות כלכלית שפרוסה על פני ארצות רבות ללא התחשבות בגבולות לאומיים.

העולם מחולק לאזורים – שכל אזור מתמחה בפעילות כלכלית אחרת. מדינות לאומיות מאבדות יכולת פיקוח על הפעילות הכלכלית המתבצעת בתחומם. החלטות על גיוס עובדים ופטורי עובדים מתקבלים במרכזי החברות שמרוחקות אלפי קילומטרים מהמדינה הנפגעת.

מתרחש ביזור של פעולות כלכליות. מפעלים החלו לצאת ממדינות תעשייתיות בהם העובדים דרשו משכורות גבוהות אל מדינות בפריפריה כגון במזרח הרחוק. הכלכלה הפכה לגלובלית. הדבר מאפשר לחברות להזיז ממקום למקום את הפעילות שלהם. כמו כן יש הפרדה בין מקומות ייצור, פיתוח וניהול, כך שהחלטות לגבי צמצומים בכוח עבודה מתקבלות במדינה אחת ומשפיעות במדינות אחרות.

רשימה ביבליוגרפית

גולדבלאט, ד' (עורך). (2005). מבוא לחשיבה חברתית כרך ה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

הלד, ד' (עורך). (2005). מבוא לחשיבה חברתית כרך ד. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

סולומון, מ' (2003). קווים ייחודיים לחברת המידע באירופה. חיבור לשם קבלת תואר שני, אוניברסיטת בר-אילן.