חוקתי,מינהלי,אחר
בג"ץ 6280/07, פורום משפטי למען ארץ-ישראל ואח' נ' נשיא המדינה מר שמעון פרס ואח'
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט נ' הנדל
14.12.2009
העובדות:
1. בחודש דצמבר 2004 קיבל המשיב תרומות בסך 320,000 דולר מתורמים מחוץ לארץ, מהם אנשי הון שיש להם עסקים בישראל. מועד קבלת התרומות היה בסמוך לפני תחילת "תקופת הבחירות" לראשות מפלגת העבודה. מבקר המדינה בחן נושא זה, ובדין וחשבון שפרסם בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לכנסת ה-17, המליץ למשיב לשקול את השבת התרומות שקיבל. בעקבות דו"ח מבקר המדינה, פנה חה"כ אלדד אל היועץ המשפטי לממשלה וטען כי יש לחייב את המשיב להעביר את התרומות שקיבל לאוצר המדינה.
2. נושא קבלת תרומות בקשר עם הליכי בחירות הוסדר בצורה מפורטת בחוק המפלגות, ואף נקבעו סנקציות פליליות כלפי מי שמפר את הכללים שנקבעו. טוענים העותרים, כי קבלת התרומות על ידי המשיב בתקופה הסמוכה לפני "תקופת בחירות" אמנם אינה מהווה עבירה על חוק המפלגות, אך יש בה משום פגם ציבורי-אתי.
החלטה:
1. מעמדו של נשיא המדינה, והערך הציבורי הרב שבהגנה על מוסד זה מפני פגיעה בלתי ראויה, היוו שיקול מבין שיקוליה של ועדת האתיקה להימנע מבירור הקובלנות שהוגשו מלפניה בענין התרומות שקיבל המשיב בסמוך לפני "תקופת הבחירות". ההגנה על מוסד הנשיאות אינה ערך מוחלט בשיטתנו המשפטית. על איש ציבור בפעילותו במערכת החיים הציבוריים חלות נורמות בשני מישורים: האחד - נורמות שמקורן במשפט; השני - נורמות לבר-משפטיות שמקורן בכללי האתיקה הציבורית.
2. בשנת 2008 תוקן חוק המפלגות ונקבע בו כי "תקופת בחירות" לצורך תחולת ההגבלות על תרומות שמועמד נבחר ציבור רשאי לגייס לבחירות המקדימות תחול מיום החלטת המפלגה על קיום בחירות מקדימות. במועד הרלבנטי לענייננו, נמנע החוק במפורש מהחלת מגבלות על קבלת תרומות במהלך תקופה של שבועיים מהחלטת המפלגה על עריכת הבחירות. אל תוך מירווח זה נכנסו התרומות שנתקבלו על ידי המשיב, אשר התיישבו עם הנורמה החקיקתית ששררה בתקופה הרלבנטית.
3. סוגיית נאותות קבלת התרומות על ידי מועמד נבחר ציבור בשלב של טרום "תקופת הבחירות" היא בעלת אופי ציבורי ואיננה סוגיה משפטית על פי טיבה, כל עוד עמד בתוקפו חוק המפלגות בנוסחו הקודם.
4. בהחלטת ועדת האתיקה בסוגיית התרומות לא נפל פגם מהותי המצדיק התערבות שיפוטית. הוועדה הפעילה שיקול דעת רחב הנתון לה לצורך התייחסות לקובלנות שהונחו בפניה. היא דנה בתוכנן בכובד ראש, ונתנה החלטתה המפורטת והמנומקת מדוע אין היא רואה לדון בהן לגופן. גבולות ההתערבות השיפוטית של בית משפט זה מתוחמים לבחינת חוקיותה המשפטית-נורמטיבית של הפעולה המינהלית-ציבורית העומדת למבחן. במישור המשפט לא נמצאה עילה להתערב בהחלטות היועץ המשפטי וועדת האתיקה.
בג"ץ 6280/07, פורום משפטי למען ארץ-ישראל ואח' נ' נשיא המדינה מר שמעון פרס ואח'
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט נ' הנדל
14.12.2009
העובדות:
1. בחודש דצמבר 2004 קיבל המשיב תרומות בסך 320,000 דולר מתורמים מחוץ לארץ, מהם אנשי הון שיש להם עסקים בישראל. מועד קבלת התרומות היה בסמוך לפני תחילת "תקופת הבחירות" לראשות מפלגת העבודה. מבקר המדינה בחן נושא זה, ובדין וחשבון שפרסם בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לכנסת ה-17, המליץ למשיב לשקול את השבת התרומות שקיבל. בעקבות דו"ח מבקר המדינה, פנה חה"כ אלדד אל היועץ המשפטי לממשלה וטען כי יש לחייב את המשיב להעביר את התרומות שקיבל לאוצר המדינה.
2. נושא קבלת תרומות בקשר עם הליכי בחירות הוסדר בצורה מפורטת בחוק המפלגות, ואף נקבעו סנקציות פליליות כלפי מי שמפר את הכללים שנקבעו. טוענים העותרים, כי קבלת התרומות על ידי המשיב בתקופה הסמוכה לפני "תקופת בחירות" אמנם אינה מהווה עבירה על חוק המפלגות, אך יש בה משום פגם ציבורי-אתי.
החלטה:
1. מעמדו של נשיא המדינה, והערך הציבורי הרב שבהגנה על מוסד זה מפני פגיעה בלתי ראויה, היוו שיקול מבין שיקוליה של ועדת האתיקה להימנע מבירור הקובלנות שהוגשו מלפניה בענין התרומות שקיבל המשיב בסמוך לפני "תקופת הבחירות". ההגנה על מוסד הנשיאות אינה ערך מוחלט בשיטתנו המשפטית. על איש ציבור בפעילותו במערכת החיים הציבוריים חלות נורמות בשני מישורים: האחד - נורמות שמקורן במשפט; השני - נורמות לבר-משפטיות שמקורן בכללי האתיקה הציבורית.
2. בשנת 2008 תוקן חוק המפלגות ונקבע בו כי "תקופת בחירות" לצורך תחולת ההגבלות על תרומות שמועמד נבחר ציבור רשאי לגייס לבחירות המקדימות תחול מיום החלטת המפלגה על קיום בחירות מקדימות. במועד הרלבנטי לענייננו, נמנע החוק במפורש מהחלת מגבלות על קבלת תרומות במהלך תקופה של שבועיים מהחלטת המפלגה על עריכת הבחירות. אל תוך מירווח זה נכנסו התרומות שנתקבלו על ידי המשיב, אשר התיישבו עם הנורמה החקיקתית ששררה בתקופה הרלבנטית.
3. סוגיית נאותות קבלת התרומות על ידי מועמד נבחר ציבור בשלב של טרום "תקופת הבחירות" היא בעלת אופי ציבורי ואיננה סוגיה משפטית על פי טיבה, כל עוד עמד בתוקפו חוק המפלגות בנוסחו הקודם.
4. בהחלטת ועדת האתיקה בסוגיית התרומות לא נפל פגם מהותי המצדיק התערבות שיפוטית. הוועדה הפעילה שיקול דעת רחב הנתון לה לצורך התייחסות לקובלנות שהונחו בפניה. היא דנה בתוכנן בכובד ראש, ונתנה החלטתה המפורטת והמנומקת מדוע אין היא רואה לדון בהן לגופן. גבולות ההתערבות השיפוטית של בית משפט זה מתוחמים לבחינת חוקיותה המשפטית-נורמטיבית של הפעולה המינהלית-ציבורית העומדת למבחן. במישור המשפט לא נמצאה עילה להתערב בהחלטות היועץ המשפטי וועדת האתיקה.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
