דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


סוביקטיביות 

מאת    [ 20/12/2006 ]

מילים במאמר: 779   [ נצפה 5959 פעמים ]

סוביקטיביות 

נסו להיתבונן סביבכם מהנקודה בה אתם נימצאים ברגע זה ממש. רישמו לפניכם מה בדיוק אתם רואים. עכשיו עיברו לכסא הבא או לנקודה אחרת באותו מרחב. מה אתם רואים עכשיו? מה בעצם השתנה? הרי אף אחד לא הזיז שום חפץ ועדין התמונה שהיתקבלה היא שונה.

למה זה נראה שונה? מכירים את התמונה של הזקנה והצעירה? פעם קופץ למול עיינינו הזקנה ופעם הצעירה. ישנן גם כל התמונות של התלת מימד - תמונה מסתתרת בתוך תמונה. רק מי שנותן לעייניו לגלוש מאט מריכוז רגיל נגלה לפניו התמונה הסמויה.

לכל אדם עבר משלו. כל אדם עובר חוויות במשך חייו אשר משפיעות על התחושות שלו, הרגשות שלו, עולם הערכים שלו, יכולת ההתמודדות עם מצבים שונים והיכולת לקחת החלטה לגבי כל דבר שהוא עושה במשך חייו. כל אדם מגבש את השקפת עולמו מתוך מכלול חויות אלו, והוא יגש אל החלטה מסויימת עם הכלים שהחיים הקנו לו.

לכן לכל סיטואציה ולכל שאלה תהיה מספר רב של אפשרויות פתרון. תלוי בפותר. זוהי סובייקטיביות.

הסוביקטיביות היא פרוש אישי למציאות מסויימת. כל רעש שנשמע ולא נדע בודאות מה גרם לרעש - יפרש כל אדם את הצליל על פי עולם המושגים שלו. אם זה רעש של קוף נדיר מאפריקה הרי שהישראלי לא ידע להגיד בודאות מה זה וישלוף מתוך עולם המושגים שלו - כמו מה זה נישמע לו. לעומת האפריקאי שיזהה את הקול. כך כל אירוע בחיינו.

כל אדם הנוהג ברכב בארץ יודע שהוא צודק ולו יש זכות קדימה והדברים באמת קרו בדיוק כפי שהוא תאר. לכן לשופטים ככל קשה להכריע בבית משפט. הרי כל אחד מהצדדים באמת היה נוכח באירוע אז כיצד יכול להיות שכל אחד ראה משהו אחר? התשובה היא כמובן הסובייקטיביות. באמת כל אחד מהצדדים היה נוכח אך הוא עמד במקום שונה מחברו ולכן ראה הכל מזוית שונה לחלוטין. הוא יפרש את האירוע על פי עולם המושגים שלו והרי לכם שני סיפורים שונים לגמרי מאותו אירוע. ושניהם כנראה צודקים.

מה עלינו ללמוד מכך? שלילדינו עולם מושגים משל עצמם. ולא כל דבר שלהורה ניראה ברור ונכון גם ברור ונכון לילד. הרבה אי הבנות בין הורים וילדים (גם בין בני זוג) נגרמות בגלל הראיה הסוביקטיבית של כל אחד מהצדדים.

אז מה עושים? קודם כל להבין שזה קיים. אחר כך לקחת את הסוביקטיביות בחשבון ולהתחיל לתרגל - בירור מדויק של פירטי האירוע והרגשות המתלוות לכך. לכל אירוע שקורה לילדינו מתלווים רגשות רבות והם אלה שמעניינים אותנו. כי יכול להיות ילד שמחקה כל חייו שהמורה יקרא לו ללוח לפטור בעיה בחשבון וכשזה יקרה הוא ישמח מאוד, לעומת הילד שזה הדבר האחרון שהוא רוצה שיקרה - שהמורה תקרא לו ללוח. אותו אירוע - לעלות ללוח - פרוש אחר ורגש אחר ולכן ההתיחסות שלנו ההורים צריכה להיות אחרת.

דיברנו בכתבות הקודמות על ההקשבה שהיא כמובן ניכנסת לפעולה כאן והתוספת היא ברור מה הילד מרגיש לגבי אירוע מסוים. לא מספיק שהוא מספר להורה מה היה היום בגן או בכיתה אלא לנסות ולברר מהם התחושות שהתלוו אל אותו אירוע, כי אם לא הרי אנחנו עלולים לפספס בהתיחסות שלנו וניתן התיחסות על פי עולם המושגים הפרטי שלנו. הילד ישאר מתוסכל ויגיד " אמא/אבא! אתם לא מבינים כלום" ואז גם ההורה יהיה מתוסכל.

יש לתרגל הבנת הדברים הנאמרים ע"י שאלת שאלות או חזרה על הנאמר במילים דומות ולברר מה הרגש הנובע מהדברים.

שאלת שאלות בנושא רגשות - יש לשאול "האם יכול להיות שאתה כועס? עצוב?" וכ"ו, כך לומד הילד להביע את ריגשותיו ויבין שיש עם מי לדבר ויש מי שמבין אל ליבו.כאשר אנו מבינים סוביקטיביות קל לנו יותר לקבל את התנהגות הילד. אנו מבינים שלמרות שהסברנו א' הילד פירש והבין ב' ולא בגלל שהוא עושה לנו דוקא. גם יותר קל לקבל את הבחירות שילדים עושים על אף שאנחנו היינו עושים אחרת.

במצבים של היתנהגות מפריעה בבית, כאשר הילד עושה משהו שתמיד מצליח להוציא את ההורה מכליו וההורה תמיד מגיב באותה צורה - כעס, עונש וכ"ו. על מנת לשנות אצל הילד משהו - התנהגות מפריעה - יש קודם כל לשנות משהו אצל ההורה. אנחנו קוראים לזה אפר"ת = אירוע, פרוש, רגש, תוצאה. דוגמה האירוע - הילד נכנס הביתה ולא מוריד נעליים ומלכלך את הריצפה. פרוש - זילזול בהורה. רגש - עלבון וכעס. תוצאה - כועס על הילד בהרמת קול.....

כיצד נשנה את התנהגות הילד? ע"י שינוי באפר"ת. אין להורה שליטה באירוע. אך הוא יכול לשנות את הפרוש שהוא נותן לאירוע. במקום זלזול אולי הילד לא שם לב. אולי הוא ממהר. אולי לא נעים לו להוריד נעליים... ואז הרגש מן הסתם גם ישתנה - במקום כעס ועלבון ירצה ההורה להבין מה עובר על הילד. והתוצאה תהיה גם כן שונה - ברור ענייני עם הילד למה הוא אינו מוריד נעליים. אם אין סיבה מיוחדת ישתף ההורה את הילד ויסביר לו שזה מפריע לו וכך הילד ילמד התחשבות וימנעו כל הכעסים, העלבונות ועם הזמן הילד יפסיק את ההתנהגות הזאת.

אנו רואים שהדברים הם בעייני המסתכל. הסמלים זהים - אובייקטיבי - אך הפרוש והמשמעות שונה - סוביקטיביות וכל אחד יבחר על פי עולם המושגים שלו כיצד לנהוג במצב דומה.  
נורית כהן

מנחה קבוצות הורים- של מכון אדלר
בוגרת MEd במנהל חינוכי
מטפלת מוסמכת בווטסו, הידרותרפיה
ומדריכת שחיה לפעוטות - דולפינוק
http://www.dolfinuk.com





מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב