הרס עצמי
הרס עצמי קיים ברובנו, אם זה כלפי האחר או כלפי העצמי, במידה רבה ובמידה קטנה
הרס עצמי כלפי האחר – רצח, שוד, אונס, מכות, בגידה, שקר, קללה וכד
הרס עצמי כלפי עצמנו- זנות, סדו, סמים, אלכוהול, תת תזונה, עודף תזונה, סיגריות וכד'.כל אלה זה הרס עצמי, זה קיים אצל רובנו, איך מתגברים על זה? האם בכלל אפשר להתגבר על זה? בד"כ כל זה מתחיל מלחץ חברתי שמשפיע עלינו לעשות זאת, להוכיח שאנחנו כמוהם, שאנחנו מסוגלים לעשות זאת להוכיח שאנחנו חלק מ... וכל זה אנחנו צריכים להתמודד לא רק עם החלק הפנימי שרוצה להרוס אותנו אלא גם עם הסביבה אנחנו צריכים להיות במודעות מאוד גבוהה כדי לזהות מתי זה הורס אותנו ואת האחר, לזהות מתי זה גלוי או סמוי. הסמוי הייתי קוראת לו ה"סרטן" של הנפש הוא מתפשט בשקט בשקט מבלי שנדע ונשים את ליבנו , הורג כל חלקה טובה ואז ממש קשה להשתחרר ממנו. יש כאלה שבכלל לא מודעים שהם בתוך ההרס העצמי, הם קוראים לזה מקור הרגעה. ניקח לדוגמא את הסיגריות שזה הכי נפוץ למקור הרגעה אצל רוב האנשים בעלי ההרס העצמי. מקור ההרגעה מבלי לשים לב שהם מרגיעים את עצמם מלהרגיש, להרגיש את התחושות הרעות או הטובות בגופנו. כן גם מהטוב אנחנו מסוגלים להיבהל ולברוח מלהרגיש. יש כאלה ששותים אלכוהול עד אבדן חושים כדי לא להרגיש, יש כאלה שעושים סקס מזדמן ולא ממקום של אהבה ואומרים שזה צורך בסיס, שזה כמו אוכל, האם זה באמת ככה או זה ההרס העצמי שמנסה לשכנע אותנו? האם באמת אפשר לזהות את זה? האם אפשר להשתחרר מזה? אנחנו כלואים בכלא, בכלא של עצמנו. אנשים שרוצחים נכנסים לכלא- "בית הסוהר". יש כאלה שמחפשים גבולות להרס העצמי שלהם ונכנסים למעגל של חזרה בתשובה ששם יש כללים וגבולות מאוד ברורים של מה מותר ומה אסור., אנשים שקל להם לשמוע למרות האחר במקום לשלוט ביצר הפנימי, שהוא ההרס העצמי. יש שנמצאים בכלא של הסמים, סיגריות, אלכוהול, זנות וכדומה. כל זה שולט בנו שלרוב אין אנו מסוגלים להשתחרר מזה, ומאיפה בדרך כלל אי אפשר להשתחרר מה"כלא" מה"שבי" המדומה שייצרנו עבורנו
אני מאמינה שברגע שמודעות למה שאנחנו חושבים, מרגישים במצב מודע וגלוי אז אנחנו נהיה מסוגלים לשים לב באותו רגע, לתקן ולשנות את זה, לסלוח לעצמנו ולאחר וכך לאפשר לעצמנו את הדרך אל החופש, להשתחרר מהכלא המדומה שיצרנו לנו. זה בידיים שלנו כי רק אנחנו יצרנו מציאות זו ולכן השליטה היא אצנו כך זה הופך את העניין הזה ליותר קל ואפשרי. ברגע שנבין שזה בשליטה שלנו ואנחנו יכולים כל רגע ורגע להחליט שאנחנו חופשים ולא מעוניינים להיות בתוך הכלא המדומה הזה כל ההרס העצמי יעלם. ההרס העצמי הוא רגעי וניתן לשליטה אנחנו רק צריכים לשים לב אליו והבדיל בין טוב לרע בין אם אנחנו מרגישים או רוצים לברוח מעצמנו שזה בעצם מהרגש אל הכלא שזה בעצם ההרס העצמי. אם אנחנו בורחים מעצמנו מה"כלא" של המחשבות וההרגשות הרעות לכלא אחר של הסמים, אלכוהול, סיגריות וכדו' אנחנו בהרס עצמי.
כל מה שאנחנו צריכים זה לשים לב ולבחור מה באמת טוב עבורנו ואם אנחנו מחוברים אל עצמנו או אנחנו שבויים בכלא של ההרס העצמי
