חינוך לחיי קריירה כמפתח למוביליות חברתית
אורית בר - Steps-wlb.com
ראציונאל עבודה היא אחד ממקורות המשמעות והזהות המרכזיים של אדם. השתלבות מוצלחת בעולם העבודה היא בסיס לרווחה נפשית ולהתפתחות אישית חברתית וכלכלית. כל אלה מהווים מפתח למוביליות חברתית. חינוך לחיי קריירה ממוקד במטרה להפוך כל אדם לאזרח מועיל, האחראי לגורלו. תכנית מסוג זה השייכת לתכניות מיטביות, תפחית בטווח הרחוק את הנטל הכלכלי על צוואר הרשות והחברה בישראל, והרווח החשוב ביותר - במקום אנשים התופסים את עצמם כקורבנות של החברה או של החיים , יתפתחו קבוצות מחוזקות של אזרחים אשר בידיהם הכלים לצמיחה אישית וכלכלית הצלחה בחיי קריירה ובבחירה מקצועית היא פועל יוצא של שלושה גורמים מרכזיים: - ידיעה עצמית 2. ידע על עולם העבודה 3. מיומנויות ניהול קריירה.
אלה נרכשים ונלמדים במהלך חייו של אדם באופן מכוון ובלתי מכוון. תפקידה של מערכת החינוך הוא ליצור מסגרות של חינוך לחיי קריירה בהן יבואו לידי ביטוי שלושת הרכיבים בהלימה לגיל ולהתפתחות. המרכזיות של תפקיד העובד בחייו של אדם, והקושי בהעברה של מיומנויות כלליות (כמו קבלת החלטות וכו) לתחומים ספציפיים , מחייבים התייחסות ממוקדת לחינוך לחיי קריירה כתחום מרכזי במערכת החינוך. על מנת להפוך את הידע האקדמי שרוכשים התלמידים לידע פעיל שיקדם אותם בחייהם הבוגרים יש ליצור הקשרים ולהקנות מיומניות המאפשרות שימוש בידע זה בעולם העבודה. הבטים התפתחותייםתיאוריות התפתחותיות עוסקות בשלבי ההתפתחות של אורינטציות קריירה כבר מגיל צעיר. השלב הראשון עד גיל 10-11, מאופיין בשלב הפנטזיה. הפנטזיה מהווה בסיס לשלבים מאוחרים יותר של חקירה וביסוס. ככל שנרחיב את הידע של ילדים על עולם העבודה והמקצועות , נרחיב את היכולת שלהם לפנטז ומאוחר יותר את רפרטואר האפשרויות שלהם לבחור. תכנית המיועדת לילדים בגילאים הצעירים (החל מגן הילדים ועד גיל חטיבת ביניים) הנמצאים בשלב הפנטזיה (או הגדילה).צריכות לאפשר חקירת מקצועות. נטיתם של ילדים בגילאים אלה לדמיין מקצועות ללא קשר ליכולותהם או נטיותהם בעתיד, מאפשרת העדר שיפוטיות ביחס למיקצוע , כישורים ונטיות . עם זאת ,לקראת גיל 10 מתחילה להתפתח המודעות של ילדים ליכולותהם ונטיותהם. לכן, תכנית העוסקת בחינוך לקריירה מהווה בגיל זה שלב קריטי כבסיס לשלב ההתפתחות הבא של גיל ההתבגרות בו עוסק הנוער בבדיקה וחקירה עצמית במטרה לגבש העדפה מקצועית ובאופן שיפוטי. גיל הנעורים מאופיין כשלב של חקירה עצמית ויצירת הקשרים בין הידיעה העצמית והידע על עולם העבודה, תוך ניסיון לגבש העדפה מקצועית באופן שיפוטי. בתקופה זו נדרשים ילדים לתת דעתם בפעם הראשונה להחלטות מחייבות לגבי תחומי עניין ועיסוק (בחירת ביה"ס,מגמת לימודים) שעשויות להוביל אותם לכיוון תעסוקתי בהמשך חייהם. בשלב מתקדם של ביה"ס התיכון הם נדרשים לקבל החלטה תעסוקתית מחייבת בפעם הראשונה בחייהם , בנוגע לשירותם הצבאי. כל אלה מדגישים את החשיבות הרבה בשילוב תכניות לקריירה בגיל התיכון. הדגשים:תכניות לחינוך לחיי קריירה, צריכות להיות מכוונות ליצירת הקשרים בין ארבעה תחומים באוריינטציה לחיי קריירה ובהתאמה לשלב ההתפתחותי של הילד: · מודעות עצמית וחקירת העצמי.· הכרות עם מקצועות, הבנת עולם העבודה, תפקיד העובד, הבדלים בין מקצועות ומהותם, סביבות תעסוקתיות שונות , קודים של התנהגות בעולם העבודה.· רכישת מיומנויות אישיות כמו קבלת החלטות תעסוקתיות, פרזנטציה אישית, הצגת קורות חיים, עבודת צוות וכד..· מודעות למעורבות ואחריות חברתית.· תכניות לחיי קריירה צריכות לראות כמטרה חשובה גם את ניתוץ הגישות הסטראוטיפיות בעולם העבודה ( שיווין בין המינים) . אורית בר מאמנת יועצת ומנחה בתחומי ניהול ופיתוח קריירה. בעבר מנהלת המרכז ליזמות במישרד החינוך מחוז ת"א. דוקטורנטית חוקרת התפתחות זהות מיקצועית .http://www.steps-wlb.com
