תביעות רבות מוגשות מידי יום לבתי הדין הרבניים לתביעת שלום בית, חלק מהתובעים אכן מקווים כי הרבנים ישכינו שלום בביתם. ואכן, פעמים רבות, כנגד כל הערכות, מסכים הנתבע לתת הזדמנות נוספת ולפנות לטיפול זוגי.
חלק מגישים תביעה לשלום בית ממניעים טקטיים בלבד. לדוגמא: הגשת תביעה לשלום בית מאפשרת לקבל צווים לסעדים זמניים כמו: צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי עיקול על דירת המגורים, חשבונות הבנק והרכב, שכן עצם הגשת התביעה מלמדת על כך כי השלום אינו שורה במעונם של בני הזוג, ויש חשש כי הצד השני עלול להבריח רכוש או לעזוב את הארץ, וכדי לא לסכל את האפשרות לדון בתביעה מוציא בית הדין הרבני צווים.
קשה לקבל בבית הדין הרבני פסק דין המחייב בגירושין צד שאינו רוצה בכך, כדי לזכות בתביעה כזאת צריך התובע להוכיח כי קיימת עילת גירושין. מספר עילות הגירושין הוא מועט, וגם הן מאוד קשות להוכחה לדוגמא: עילת גירושין בגין בגידה ( "זנתה תחתיו" ) על מנת להוכיח עילת גירושין זאת יש להוכיח שהאישה קיימה יחסי מין מלאים ("כמכחול ושפורפרת" בלבד). עילת הגירושין "זנתה תחתיו" היא עילה קשה מאוד להוכחה. רוב עורכי הדין כותבים הבעל יודע שקיימה יחסים עם מאהב אולם כדי לקיים את העילה צריך שני עדים. אם מצליחים להוכיח, מבחינת המשפט העברי היא נאסרת על בעלה ובועלה.
מבחינה טקטית במקרים בהם קשה להוכיח עילת גירושין, כדאי להגיש תביעה שלום בית ולחילופין גירושין. במקרה כזה, בית הדין הרבני ידון תחילה בתביעה הראשונית לשלום בית. אם הנתבע יסרב לחיות בשלום עם התובע, והתובע יוותר על תביעתו לשלום בית, אזי בית הדין יכול לתת פסק דין לגירושין.
השלכה נוספת לתביעת שלום בית יכולה להיות לגבי הזכות למזונות אישה. במקרה ובעל תובע שלום בית והאישה מסרבת היא נחשבת ל"מורדת" והמשמעות המעשית היא שהבעל יכול להיות פטור ממזונות אישה.
במקרה הפוך בו הבעל אינו נענה לקריאתם של הרבניים לשלום בית יכולים הדיינים להכריז עליו כ"מורד" ולקבוע כי האישה זכאית להתגרש ממנו תוך קבלת הכתובה.
כותבת המאמר הינה עורך דין גירושין, בעלת תואר שני במשפטים.
