בשלהי דצמבר 2009 פורסמה החלטת ביהמ"ש, כבוד השופט אלטוביה בעמ"ה 1038/06 (בש"א 6634/07) עמירם סיון נ' פ"ש כפ"ס. ההחלטה דנה בסמכות המנהל לפתוח שומה בהסכם לשנת 99 ע"פ סעיף 147 לפקודה וקביעת המשיב, כי יש להוסיף להכנסת המערער סך של 2.2 מיליון ש"ח בגין זיכויו של המערער עקב פירעון שטר הון.
עובדות המקרה - המערער ורעייתו הינם בעליה של חב' עמירם סיוון בע"מ (להלן: "החברה"), אשר החזיקה ב -24% ממניותיה של חב' אחיאב פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: " חב' האם), יתרת מניותיה של חב' האם הוחזקו ע"י שני בעלים נוספים. באותה העת, חב' האם החזיקה בכל מניותיה של חב' תיעוש אחזקה ותפעול מערכות בע"מ (להלן: "חב' הבת). מדו"חות חב' האם לשנת 97, עולה כי האם קיבלה הלוואת בעלים משלושת הבעלים בסך כולל של 2.9 מיליון ש"ח, והעבירה הכספים לבת כנגד שטר הון.
בשנת 97 בוצעו מס' עסקאות ללא תמורה כך שבסופו של תהליך, החזיק המערער בכל מניות חברת הבת (משפחתית מ- 98) ובכל מניות החברה. דוח המערער לשנת 98 ולשנת 99 נסגרו בהסכם במועדים שונים. מאוחר יותר, במהלך הטיפול השומתי בחברת הבת, מעיון בספרי חב' הבת והצלבתם מול ספרי החברה עלה, כי 0.7 מ' ש"ח משטרי ההון נפרעו על ידה בשנת 98 והשאר, 2.2 מליון ש"ח נפרע ב - 99, והכל ישירות למערער, כמחזיק שטרי ההון. בשנת 2003, ביקש פ"ש מנציב מס הכנסה לפתוח את שומת המערער לשנת 1998 שהתיישנה, אך נדחה. ניסיון פעולה אחר של פקיד השומה בדרך של שימוש בסעיף 119א ("הברחת נכסים"), כשל לאחר שהשגה שהגיש המערער "לא טופלה", ובשל כך נחשב כי נתקבלה. בשנת 2005 ביקש פ"ש מהנציב לפתוח את שומת 1999 של המערער, וקיבל את אישורו. על כך נסב ההליך המשפטי הנוכחי. פקיד השומה ביקש למסות את המערער בגין זיכויו בסך של 2.2 מיליון ש"ח.
ביהמ"ש דן בסמכויות המנהל מכוח סעיף 147 בהסתמך על פסיקת ביהמ"ש העליון, ובעיקר על הלכת דן מרום (ע"א 976/06, ניתן ב-12/2008), אשר נתן משקל רב להסתמכות הנישום על סופיות הליך השומה. לפיכך, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, קובע ביהמ"ש, כי רשות המיסים מחויבת להפעיל את מנגנוני הביקורת והבקרה שלה בתוך מסגרת ההליך השומתי, כשהליך הפתיחה ע"פ סעיף 147 הינו הליך שמחוץ להליך השומתי, ולפיכך יינקט אך ורק במקרים מאוד חריגים, תוך מתן משקל רב להסתמכות הנישום על סופיות השומה.
עם זאת, קובע ביהמ"ש, ונצטט: "עם זאת ומטבע הדברים, טענת הסתמכות יכול שתישמע מקום שמדובר בנישום שנהג בתום לב, כאשר עמד באמת מידה של שיתוף פעולה וגילוי נאות המתבקשים ממנו."
כאשר בידי הרשות מידע חסר שלא יכול היה להיות בידה גם לאחר שהפעילה אמות מידה של בחינה מקצועית, מקום בו הוסתר מידע או הובלע שלא בתום לב, תגבר הנטייה לאפשר למנהל להפעיל סמכותו, מכוח סעיף 147, על מנת להגיע לשומת אמת. ובמקרה הנדון: "מידת ההגינות המתבקשת ולו בהקשר של גבולות הסמכות שמכוח סעיף 147, היא כי המערער היה צריך להפנות את המשיב לנושא פירעון שטר ההון ולאפשר למשיב לשקול את מכלול הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. דומה כי מידת הגינות זו לא רק מתבקשת בשל שיתוף הפעולה הנדרש שבין נישום ורשות אלא נטועה היא גם בדין החוזים".
עולה השאלה, איזה גילוי נדרש מהנישום בבואו לחתום הסכם, על מנת לקבל "חסינות" מפתיחת ההסכם מאוחר יותר ע"פ סעיף 147 בטענה כי לא נהג בתום לב ?
· עסקה שלא נדונה כלל ע"י פקיד השומה בהליך השומתי, האם יש לגלות את חשיפת המס? במקרה זה, לדעתנו, במידה וניתן גילוי מלא בדוחות, לא נדרש כי הנישום יאיר את הזרקור על העסקה עבור פקיד השומה. עם זאת, במידה ולא ניתן גילוי הולם, קיימת חשיפה לנישום, גם אם נחתם הסכם ללא התייחסות להשלכות העסקה, כי הסכם זה יפתח בעתיד בהתאם לסעיף 147.
· פקיד השומה מעוניין להפוך הפסד פירותי להוני והנישום מסכים שכן הוא יודע שהוא עומד למכור נכס בו יהיה לו רווח הון לקיזוז. האם חלה חובת גילוי? לדעתנו, מקרה זה אינו בא במקרים של חוסר תום לב.
לדעתנו עם כל ההסתייגות שבדבר, ומכיוון שבשורה האחרונה עולה כי נפרעו לידי המערער שטרי הון שלא הוא יצרם (כלומר אחרים השקיעו את הכסף), הרי עניין לנו במידה רבה בהעלמת הכנסות "פשוטה", שהינה בתחום הפלילי !!.
לעצם הסוגיה של פתיחת שומה לפי סעיף 147 לפקודה נסכם ונאמר כי פסק הדין קובע מחד כי על הנישום המעוניין להסתמך על חתימת הסכם שומה כהסכם סופי שלא ייפתח בעתיד, לנהל עם פקיד השומה הליך שומתי גלוי ובתום לב. עם זאת, ברור מפסק הדין כי בהתאם להלכת מרום של ביהמ"ש העליון, רף פתיחת השומה ע"פ סעיף 147 הינו גבוה לעין ערוך ממה שהיה מקובל בעבר.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לעו"ד שלומי לוי ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ.
עורך דין שלומי לוי
פועל בתחומי מיסוי תאגידים/חברות/ שותפיות. כמו כן מייצג נישומים אצל פקידי השומה לשם השגת הסכמי שומה, השגת החלטות מיסוי של עסקאות לפני ובמהלך התהוותן בהיבט המס הכולל תוך בחינת אפשרויות להקלת נטל המס.
