אלייך הולכות כל דרכי.. 

שיירת גמלים מפלסת

את דרכה בחולות נודדים.

מחשבתי את דמותך מציירת

בין דפי זיכרונות אבודים.

הרגליים פוסעות בלי מנוח

והפה מיובש מצמא,

לא יכול את עינייך לשכוח,

הן שומרות את דרכי בשממה.

פזמון:

שיירת גמלים מפלסת

את דרכה החולות נודדים.

מחשבתי את דמותך מציירת

בין דפי זיכרונות אבודים.

רק הרוח חמה לי נושקת,

מנסה להבריח כאב,

ונפשי בשתיקה לך זועקת,

את הדם, שזורם בתוך הלב.

פזמון:

שיירת גמלים מפלסת

את דרכה בחולות נודדים.

מחשבתי את דמותך מציירת

בין דפי זיכרונות אבודים.

ולכן לגופי אין מנוח,

כי אלייך הולכות כל דרכי,

לא קיים ביקום כזה כוח,

שימנע זאת, כל עוד אני חי.