רוב המחוננים בישראל לומדים בכיתות רגילות. רבים מהם מתלוננים על קשיים ושעמום. במאמר מצוין שתרגמתי כאן עבורכם בוחנת פרופסור דורוטי סיסק את התנאים והעקרונות הפדגוגיים שמאפשרים התאמה אופטימאלית של תכניות הלימודים בכל כיתה למחוננים. למרות שהמודעות לתיאוריות שסיסק מציגה ותוכניות הלימודים בישראל שונות לעומת ארה"ב ניתן לדעתי באמצעות מעורבות של הורים ויצירת ערוצי תקשורת פתוחים עם מחנכים וגורמים חינוכיים להיעזר בעקרונות אלה כדי לפתח ולשפר את החינוך למחוננים גם בארץ. אני מזמינה אתכם ההורים והמורים לדון במאמר זה ולחשוב יחד על אפשרויות 'לעשות את זה' עבור הילדים המחוננים.
רוב הילדים המחוננים לומדים בכיתות 'רגילות' והמיתוס הרווח הוא שהמורה בכיתה כזו יכולה להעניק למחוננים חינוך הולם באמצעות דיפרנציאציה או גוון והתאמה בחומר הלימוד. מודל הגוון וההתאמה הוגדר כמתאים למחוננים מאז תחילת ההתפתחות בתחום ואף פותחו מודלים ותיאוריות פדגוגיות שהעמוק ביניהם של קפלן (2007,2009) יפורט מיד. אולם במציאות בארה"ב וגם בארץ עוסקות המורות הרבה פעמים בהכנת התלמידים למבחנים ארציים ושפור תוצאות המיצבים ומבחני התקינה ואינן מסוגלות או מוכנות לפעול על פי עקרונות הגיוון וההתאמה.
המודל של קפלן
קפלן (2007) פיתחה מודל ידידותי למורה כדי להתמודד עם הצורך בעומק ומורכבות בתוכנית הלימודים המותאמת למחוננים. היא אבחנה שמונה אסטרטגיות כדי לעזור לתלמידים מחוננים להשיג הבנה עמוקה יותר בתכני הלימוד.
1. הבנת השפה של הדיסציפלינה
2. למידת פרטים רבים ככל האפשר
3. מציאת הדפוסים החוזרים לאורך זמן
4. פתוח מודעות למגמות והשפעתן
5. חיפוש אחרי שאלות לא פתורות
6. מודעות לחוקים השולטים בכל דיסציפלינה
7.הבנת האתיקה הקשורה בכל נושא נלמד
8. ידיעת הרעיונות הגדולים של כל דיסציפלינה
אסטרטגיות אלה אם יוצגו לתלמידים מחוננים בבית הספר היסודי ילוו את התלמידים ויהיו יעילות להתפתחותם. המודל תואם רבים מהצרכים והמאפיינים המוכרים של הילדים המחוננים.
1ו2. הבנת השפה של הדיסציפלינה ולמידת פרטים רבים ככל האפשר תואמים את הצורך של הילדים המחוננים ברכישת מידע רב על מגוון נושאים ולתשוקתם לידע.
3. החיפוש אחרי דפוסים חוזרים הוא מאפיין של המחוננים והתמקדות במציאת דפוסים חוזרים מסייעת לתלמידים מחוננים לתפוס את המשמעות ההיסטורית של מגמות בקביעת מדיניות ואינטראקציה בין בני אדם ומדינות.
4. פתוח מודעות למגמות והשפעתן תואם שני מאפיינים של תלמידים מחוננים: יכולתם להתבונן בפרטים ויכולתם לתפוס ולהבין רעיונות חדשים במהירות
5 מעורבות בחיפוש אחרי שאלות לא פתורות מעצימה תלמידים מחוננים להתנהג כמומחים. אסטרטגיה זו תואמת את ההתנהגויות של התמדה והתמקדות במטרה אצל המחוננים ואת יכולתם לשאול שאלות אינטליגנטיות.
6. מודעות לחוקים השולטים בכל דיסציפלינה הופכת את המחוננים מסופגים לתורמים. אסטרטגיה זו קשורה לאסטרטגיה מספר 7 הבנת האתיקה הקשורה בכל נושא נלמד. לילדים מחוננים יש חוש צדק מפותח ואסטרטגיה זו מערבת אותם באופן פעיל בדיאלוג וחשיבה גבוהה על פעולות, ושאלות כגון 'מי נפגע?' ו 'האינטרס של מי זה?'
ולבסוף 8 ידיעת הרעיונות הגדולים של כל דיסציפלינה תואמת את יכולתם של הילדים המחוננים לחשוב באופן מופשט ומסייעת להם להתמקד במושגים המרכזיים שבכל נושא נלמד.
אסטרטגיות אחרות לגיוון והתאמה בתוכניות הלימודים
אסטרטגיות נוספות לגוון והתאמה כוללות למידה המבוססת על חקירה והענקת אפשרויות בחירה לתלמידים. האפשרות לחוות רמה מסוימת שליטה בלמידה נותנת לתלמידים המחוננים, שאינם נלהבים ללמוד, מוטיבציה. כשניתנת להם האפשרות לבחור את תהליך הלמידה המועדף ואת הנושאים הנלמדים התלמידים המחוננים הופכים לתלמידים משתפי פעולה ולהוטים. דרך אחרת לגוון והתאמה היא להשתמש בשורה של שיעורים ומשימות בעלי מאפיינים מקבילים. שיטה זו מאפשרת רמות שונות של העמקה, מורכבות והפשטה וגם רמות שונות של הכוונה ותמיכה לתלמידים.
מקבצי או אשכולות העשרה הן דרך נוספת לגוון והתאמה של תוכניות הלימודים. בשיטה זו התלמידים המחוננים מעורבים בלמידה אינדוקטיבית, לפי בחירתם. תפקיד המורה במקבצי העשרה הוא תפקיד של מנחה והאחריות לחקירה וליצירתיות בתהליך מועברת לתלמידים (רנזולי, ג'נטרי ורייס, 2007). מורות יכולות להשתמש גם בדחיסה וסכום מקוצר של תוכניות הלימודים ולאפשר לתלמידים המחוננים להתקדם לתוכניות מתקדמות יותר כשהם מסיימים את תוכניות הלימודים של כיתתם.
האם מורות משתמשות באסטרטגיות אלה לגוון והתאמה של תוכניות הלימודים למחוננים?
ווסטברג ו ארכמבולט (1997) מצאו שמורים היו מוכנים יותר לשנות את דרכי ההוראה המסורתיות כאשר עברו הכשרה מתקדמת ותהליכי פתוח צוות. הם הדגישו את החשיבות שבשיתוף פעולה בין מורים למורים אחרים והסיקו שבבתי ספר שיש בהם מנהיגים חזקים ויוזמים מתקבלים רעיונות חדשים בהערכה. שור, קורנל, רובינסון ו-וו'רד (1991) דווחו שמורים שקיבלו הכשרה בנוגע לצרכי המחוננים ושיטות הוראה הולמות למחוננים נטו לתמוך יותר בתלמידים ובתוכניות מיוחדות למענם. מורים שלא קיבלו הכשרה לעומת זאת נטו להיות אדישים ואפילו עוינים לצרכי המחוננים.
למרות שמחקר זה מראה שתוכניות פתוח צוות יכולות לשנות את גישת המורים מראה הדוח האחרון של החינוך למחוננים בכל המדינות בארה"ב שרק ב- 3 מתוך 43 המדינות שענו לסקר קיבלו המורים יותר מ3 שעות הדרכה בחינוך למחוננים ולפחות 19 מדינות לא העניקו הכשרה כזו כלל (סיסק, 2008)
בעיה נוספת עם הרעיון שהמורה בכיתה הרגילה יכולה ליצור את התכנים למחוננים ללא עזרה היא שאסטרטגיות גוון והתאמה מתמקדות בחומר הלימוד ומתעלמות מצרכים רגשיים של המחוננים. סיסק (2009) מציעה לעזור לתלמידים המחוננים להבין ולהשלים עם הפרפקציוניזם והאינטנסיביות שלהם ועם רצונם ליצור איזון בחייהם.
כלים וגישות הכרחיות למורים שעובדים עם תלמידים מחוננים
ון טסל-בסקה, מקפרלנד ופנג (2008) זיהו שלושה כלים הכרחיים לעבודה עם מחוננים: שלוב של ידע ושימוש אפקטיבי באסטרטגיות הוראה בכללן גיוון והתאמה ושאילת שאלות, מיומנויות תקשורת גבוהות ויכולת להבין ולהתייחס כראוי לצרכי תלמידים. מיומנויות אלה מדגישות עד כמה חשוב והכרחי שמורים בכיתות רגילות יקבלו הכשרה מקצועית שתתייחס לאסטרטגיות הוראה הולמות , לפסיכולוגיה של התלמידים המחוננים ולחיזוק מיומנויות תקשורת של מורים.
לסכום, רבים חושבים שהמורים בכיתות רגילות יכולים להעניק למחוננים חינוך הולם ללא עזרה באמצעות גוון והתאמה ובקלות. אולם, ללא הכשרה מקצועית ונכונות להתייחס לצרכים האינדיבידואליים של תלמידים מחוננים הופכת משימת התאמת תוכניות הלימודים לצרכי המחוננים לאתגר רציני ביותר. פתרון אפשרי אחד הוא להכשיר מומחים להוראת מחוננים שיוכלו לעבוד בשיתוף פעולה עם מורים ולסייע להם להעריך את צרכי התלמידים ולתכנן מערכי שיעור בעלי עומק ומורכבות הולמים. אולם, כשמספר התלמידים המחוננים בכל כיתה מצומצם כל כך הם עלולים להישאר 'לומדים בודדים' והמערכת עלולה להמשיך ולהתעלם מצרכיהם החברתיים והרגשיים. מה שדרוש הוא מערכת ערכים ותרבות בית ספרית שתומכת בפתוח התלמיד המחונן היחיד מכיוון שהמורה לבדה אינה יכולה להתמודד לבדה עם זיהוי , תכנון וישום של אסטרטגיות גיוון והתאמה, ועם יצירת תכנים מתאימים למחוננים.
מראי מקום
Kaplan, S. (2007) Differentiation by depth and complexity. In W. Conklin & S. Frei (Eds.) Differentiating the
curriculum for gifted learners. Huntington Beach, CA: Shell Education.
Kaplan, S. (2009). Layering differentiated curricula for the gifted and talented. In F. Karnes & S. Bean (Eds.), Methods
And materials for teaching the gifted (pp. 107-145). Waco, TX: Prufrock Press.
Renzulli, J. S., Gentry, M., & Reis, S. (2007). Enrichment cluster for developing creativity and high end learning.
Gifted andTalented International, 22, 39-46.
Shore, B., Cornell, D., Robinson, A., & Ward, V. (1991). Recommended practices in gifted education: A critical
analysis. New York: Teachers College Press.
Sisk, D. (2008). Historical perspectives in gifted education. In F. Karnes & K. Stephens (Eds.), Achieving excellence:
Educating the gifted and talented (pp. 1-17). New York: Merrill/Prentice Hall.
Sisk, D. (2009). Making great kids greater: Easing the burden being gifted. Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
Swanson, J. (2006). Breaking through assumptions about lowincome, minority gifted students. Gifted Child Quarterly,
50, 11-24.
Tomlinson, C. A. (1999). The differentiated classroom: Respondingto the needs of all learners. Alexandria, VA:
Association for Supervision and Curriculum Development.
Van Tassel-Baska, J., MacFarlane, B., & Feng, A. (2008). A cross-cultural study of exemplary teaching: What do
Singaporeand the United States secondary gifted class teachers say? Gifted and Talented International, 21, 38-47.
Westberg, K., & Archambault, F. (1997). A multi-site case study of successful classroom practices for high ability
students. Gifted Child Quarterly, 41, 42-51.
Dorothy Sisk is the Conn Professor of Gifted Education at
Lamar University in Beaumont, Texas. She is the director of the
Gifted Child Center and provides the five endorsement courses
in gifted education for graduate students. She is the author of
many books and articles. Her most recent book is Making Great
Kids Greater: Easing the Burden of Being Gifted.
המאמר מעובד מ:
Sisk, Dorothy. (2009) Myth 13: The regular classroom
teacher can “go it alone”. Gifted Child Quarterly. Volume 53, Number 4, Fall 2009, 269-271.
לאתר של מחנה משותף לחץ כאן
מחנה משותף, המקום בו העצמה חברתית והתנסות חוויתית הם סוד ההצלחה של כל מפגש. להתראות במחנה משותף.
