נאשם בהליך תיכנון ובניה בעל כורחו, האומנם? טל רכניץ, עורך דין 

נאשם בהליך תיכנון ובנייה בעל כורחו, האומנם - טל רכניץ, עורך דין

כידוע אחת נק' ההשקה בין אנשים נורמטיביים לרשויות החוק והאכיפה שעלולות להכתים אנשים נורמטיביים על פניו, בכתם בעל גוון פלילי, מעבר לעבירות על חוקי התנועה, או על חוקי המס, היא עבירה על חוקי התיכנון והבניה.

לעיתים קרובות ומשיקולים שונים אנשים נורמטיביים, הן מחוסר ידיעה או מהפגנת קלות דעת או חס וחלילה, מתוך זילזול מודע, מבצעים עבודות או שימושים בנכסים שלהם, הטעונים היתר, ללא הגשת בקשה מתאימה לרשויות, ואז מוצאים עצמם בדיעבד בעיצומו של הליך שננקט כנגדם, הן להפסקת העבודות ו/או השימוש ללא היתר, והן חשופים להרשעה בהליך פלילי (עבירה מסוג "עוון"), לרבות צווי הריסה, קנסות וכיו"ב.

בפסקי דין רבים, העבירות על חוקי התיכנון והבנייה, מוגדרים כ"מכת מדינה" ממש, ובימ"ש ברוב המקרים פועלים באופן נוקשה כנגד אותם "עבריינים".

סחבת מצד הרשויות כעילה לביטול או התחשבות בעבירה על חוקי התיכנון הבניה ?

אותם נאשמים, נוהגים להעלות טענות מטענות שונות, ואחת הטענות הנפוצות, הן גילגול האחריות לפיתחן של הרשויות, באשר הן יוצרות את המצב הבלתי אפשרי מבחינת האזרח, והופכות אותו, לכאורה, ל"בן ערובה" או עבריין בעל כורחו ועל כן, נטען יש לזכותו מכתב האישום או לכל הפחות, להתחשב בכך.

מאחר ובתוך עמנו אנו חיים, הרבה פעמים, אנו מכירים בכך, שהרשויות מצביות אותנו בפני מצבים בלתי אפשריים, ולכאורה "מאלצות" אותנו לעבור על החוק, ונשאלת השאלה אם וכאשר, יתפסו את העבריין, כיצד ינהגו בו באותן הנסיבות.

לאחרונה התפרסם בבימ"ש העליון פס"ד הדן בנסיבות דומות, שראוי ליתן לו דגש ולקחת אותו בחשבון, כאשר אזרח מחליט ליצור מציאות בשטח, לאור הסחבת שנוקטת הרשות, מתוך הנחה שאם וכאשר יינקטו כנגדו הליכים, הוא יימצא אוזן קשבת .. האומנם ?!

הבעת דעתו של בית המשפט העליון 

המדובר בתיק רעפ 2885/08 הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו נ' מוסא דכה.

במקרה הנ"ל, הנאשם בנה קומה, כלומר דירה, על גג בית הוריו בשנת 2001. הוועדה המקומית תל אביב – יפו, שעוסקת מזה זמן רב בהכנת תכנית פינוי-בינוי לאזור בו נמצא בית הוריו של הנאשם, וב- 1996 אושרה תכנית לעניין זה. בנסיבות אלה, הוועדה המקומית שם לא דנה כבר מאותה עת, בבקשות שהוגשו לקבלת היתרי בניה במקום.

כשבימ"ש המחוזי דן בעניין, נקבע בפסק דינו, כי הקפאת מצב תכנוני במהלך הליכי תכנון יכולה שתעשה לזמן סביר בלבד, ואם חורגת הרשות מכך, אין מקום לביצוע צווי הריסה. עוד נקבע, כי הסדר הטיעון שנערך עם הנאשם, נעשה מתוך הנחה כי תוך שנתיים תעמוד ותיכון תכנית פינוי-בינוי, והנאשם יוכל לנסות למנוע את ההריסה על ידי בקשת היתר. בנסיבות אלה, משלא הושלמה הכנת התכנית, הריסת הבניה הלא חוקית כמוה כביטול הסדר הטיעון עם הנאשם. ברור כי מסקנה כאמור, מיטיבה מאוד עם הנאשם, מן הסתם, ואכן עולה בקנה אחד עם תחושת ההגיון והצדק של רוב האזרחים, שמצויים בסיטואציה דומה.

אולם, הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו לא השלימה עם ההכרעה כאמור, והגישה ערעור על הכרעתו של בימ"ש המחוזי בעניין כאמור.

בימ"ש העליון דן בעניין (בהרכב השופטים א' רובינשטיין, א' לוי וי' דנציגר), תוך שמנתח את הסוגייה מנק' מבט רחבה, ובסופו של יום קבל את הערעור של הוועדה המקומית כאמור.

בימ"ש הביע דעתו, כי אכן מצב של גרירת רגליים בביצוען של תכניות, כמו במקרה האמור, הוא רעה חולה, אך אין מרפאים רעה חולה ברעה חולה לא פחות. מאחר ופסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, פותח פתח להפקרות, בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה". הדין שמקרין פסק הדין עלול לחול בכל מקום שבו בשל קשיי תכנון כאלה או אחרים אין היתר בניה, וניתן איפוא לבנות "זמנית" שלא כדין, "עד שירחיב" – תוצאה שלא ניתן לה גושפנקא. ביהמ"ש חזר על הדברים בדבר הצורך להיאבק בעבירות של בנייה בלתי חוקית, שזה מכבר הוכרו על ידי בימ"ש כ"מכת מדינה".

יתרה מכך, בפסק דינו, בימ"ש העליון הביע חשש מהשלכות הרוחב, שעלולות להיווצר לפסיקה כאמור של בימ"ש המחוזי. חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף, שעה שבכל יום ממשיך הנאשם לעבור עבירות בנסיבות שנוצרו.

בסופו של דבר, עם כל הצער וההבנה, תוך שמאזן כאמור בין האינטרסים השונים, הגיע בימ"ש למסקנה כי בנסיבות כאמור, ובנסיבות דומות אחרות, אין לבעל נכס זכות מוקנית להיתר בניה בהיעדר תב"ע המאפשרת זאת.

מהם הכלים העומדים לרשות האזרח אל מול הרשות במקרה של סחבת בהליכי תיכנון -

הנה כי כן, נשאלת השאלה, אילו כלים עומדים בכל זאת בפני האזרח כאשר מצד אחד בשל בעיות הקשורות בדיני התכנון והבניה נמנע ממנו לקבל היתר לבנות בקניינו, ומצד שני אינו רוצה לפעול שלא כדין? בימ"ש הביע דעתו בעניין זה, וענה כי התשובה לכך מתמצית בפניות ועתירות אינדיבידואליות מצד אחד ובאמצעות יצירת לחץ ציבורי באמצעות סיוע מאמצעי התקשורת, חברי מועצה עיר, חברי כנסת. כלומר, נדרשת פעולה משולבת (אף תוך פניה לגוף כ"מבקר המדינה" בעניין), מתוך הנחה שזו בסופו של דבר תביא את הרשויות לנקוט בפעולות כלשהן ולקדם תוכניות ...

בהקשר זה, לטעמנו, בימ"ש הביע דעתו במגבלות הקיימות, שמן הסתם מוטלות עליו ומצופות ממנו, אך ספק אם אלה אכן יסייעו.

בכל מקרה, בנסיבות הקיימות, לפחות על האזרח לדעת ולהכיר בכך, כי אלה הכלים שעומדים לרשותו בבואו לעמוד על זכויותיו כאזרח השומר חוק ובעלי קניין במדינת ישראל. לכן מומלץ, כי האזרח יפנה מראש ולא בדיעבד לייעוץ מיקצועי בעניין, ויפנים, כי קביעת עובדות בשטח, על אף סחבת אצל הרשויות וגורמים שאינם תלויים בו, לא בהכרח יזכו לאוזן קשובה בבימ"ש, אם וכאשר יועמד לדין, דבר שעלול להסב רק נזק גדול עוד יותר, בשל צוי הריסה של הנבנה ללא היתר, קנסות וכיו"ב.

.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עורך דין טל רכניץ הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין" העוסק בתחום המשפט המסחרי, נדל"ן ומיסוי מקרקעין www.rk-law.co.il

אין לעשות שימוש להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או חלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.