שיכרון מעמקים 

שיכרון מעמקים

נקרא גם בשם רעלת חנקן או Rapture of the Deep תופעה רברזבלית לגמרי  הפוגעת בערנות ובמודעות בצלילה למעמקים.

תופעת שיכרון מעמקים מופיעה כאשר מעמיקים לצלול מעבר ל-30 מטר. לא ברורה מהי הסיבה לתופעה והתסמינים משתנים מצולל לצולל , התופעה לכשעצמה אינה מזיקה והיא מופיעה בהדרגה ככל שמעמיקים לצלול. התחושה הכללית דומה לתחושת שיכרון בעת שתית אלכוהול. ככל שמעמיקים לצלול השיכרון נעשה קיצוני יותר וחווים את התופעה בצורות שונות. התסמינים המקובלים: צלצולים באוזניים, תחושת אופוריה, צחוק, סחרחורת, מצב רוח עליז. הסכנה בתופעה עצמה היא פגיעה בשיקול דעת, בכושר השיפוט ובמהירות התגובה של הצולל, הדבר דומה  לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, בקורס צלילה במרבית מועדון צלילה בעולם מלמדים על תופעת צלילה מסוכנת זו, גם במועדוני צלילה באילת.

בזמן הצלילה עם החזרה לעומק הקטן מ-30 מטר השיכרון נעלמים הסממנים.

הטיפול בזמן צלילה: חזרה לעומק הקטן מ-30 מטר.

לצוללים שלא עברו הסמכה מיוחדת להתמודדות עם תחושת שיכרון מעמקים אסורה צלילת עומק, בקורסי צלילה הרווחים, קורס צלילה כוכב אחד וקורס צלילה כוכב שני ההכשרה היא לצלילה עד 20 מטר בקורס צלילה כוכב 1 ו20 מטרים קורס צלילה כוכב 2.  קיימים קורסי צלילה המאפשרים צלילה עם תערובות גז המעושרות בגז הליום וחמצן אשר מפחית את כמות החנקן וכתוצאה מכך תופעת שיכרון המעמקים מופיעה בעומקים גדולים יותר, והצוללן יכול לצלול  מעבר ל-30 מטר, קורסי צלילה כאלה מועברים במרבית מועדון צלילה באילת.

מלבד גז ההליום כל הגזים שנושמים הם בעלי השפעה נקרוטית והשפעה זו גדלה כאשר הגזים ממסיסים. לכל גז יש סף רעילות משלו .

לגז החנקן למרות היותו גז אינרטי יש השפעה על גוף האדם, לפי חוק דלתון הנלמד כבר בקורס הצלילה: "סכום הלחצים החלקיים שווה ללחץ הכללי."  לחץ חלקי של חנקן  הוא 0.8  באחד אטמוספרה. ככל שמעמיקים בצלילה הלחץ הכללי גדל ובהתאמה גדל הלחץ החלקי, מגיעים למצב שבו ב-30 מטר מתחת לפני המים הלחץ הכללי הוא 4 אטמוספרות הלחץ החלקי של החנקן הוא 3.2 וזהו סף הרעילות של החנקן.

ככל שהצלילה ממושכת ועומקה רב יותר תגדל כמות החנקן שברקמות , החנקן עובר בעיקר לרקמות עשירות בשומן כגון מערכת העצבים, וישנה סכנה שיגרם שיכרון מעמקים בצלילה.