זה מתחיל עם כמה משחקי התפתחות שכל אחד עולה מאה שקל ומעלה וממשיך במשחקי מחשב, קומפי, צעצועי מחשב לילדים, קונסולות משחקים, אופניים וכלי נגינה ממוחשבים. מישהו אמר לי השבוע שהוא צריך לבטח את הצעצועים של הילדים כי הם שווים כעשרים אלף שקל. מדוע תינוק בן שנה צריך צעצועים בעשרים אלף שקל? זה כסף שאפשר לסגור איתו מרפסת! איך אנחנו מצפים מהילדים שלנו שלא יבואו בדרישות מוגזמות, שילמדו משהו על תרבות צריכה, על בזבזנות ועל חיסכון, על ערך של כסף או על ערך של חומר, אם אנחנו קונים כמו ילדים כל דבר שנקרה בדרכנו עוד בטרם מלאה להם שנה? אנחנו מגיעים למצב שהילדים שלנו מחזיקים רכוש ששווה כל כך הרבה כסף ומתפלאים כשהם מבקשים בגדים מסוימים, מותגים מסוימים או בקשות חוזרות ונשנות לקניית צעצועים ואוספים כאלה ואחרים? התרבות שלנו הפכה להיות ממוקדת יותר בילדים ובצרכים שלהם. הורה "טוב" הוא הורה קשוב, מבין, מסייע, מכיר את שפע ההזדמנויות שעומדות לרשות ילדיו ויודע לכוון אותם בהתאם, נכון לשרת את הילדים ולהקדיש להם זמן איכות, עוד מושג שלמדנו בעשוריים האחרונים. כל זה טוב ויפה, אלא שיחד עם המגמה החיובית הזו הגיע צונאמי של רגשות אשמה - "הילדים במרכז", משמע אסור לפגוע בשמץ קטן מבקשותיהם, להחסיר מהם דבר שיגרום להם להרגיש שלחבריהם יש ולהם אין וכולי וכולי. הקשבה אמיתית, זמן איכות אמיתי של בילוי ביחד וטיפוח המשפחתיות, התענינות ומעורבות בונה בחייהם של הילדים תתרום להם הרבה יותר מאשר המרדף אחרי הקנייה הבאה. קראו עוד על איך ללמד ילדים ערך כסף , לחסוך כסף עם הילדים, דמי כיס
כסף קראו עוד על כסף באינטרנט , איך לחסוך כסף , איך לעשות כסף ו עבודה מהבית
