מצוינות - כהרגל אפקטיבי לחיים מלאים. 

מצויינות ע"פ בבילון: מעולה, משובח, מובחר, מועדף, מושלם, טוב מאוד, עילוי, יוצא מן הכלל, מדהים; מסומן, מזוהה, ניכר.

קיימות שתי פרשנויות עיקריות למילה "מצויינות".
הפרשנות הראשונה מתייחסת ל"מצויינות" כאל נקודה ספציפית בזמן.
כשאני מחפש באינטרנט, הרבה מהאתרים שמזכירים מצוינות מדברים על 'תוצאות מדהימות'.
מצוינים הם אותם אנשים שהגיעו לתוצאות הטובות, שיצרו תוצאות נפלאות בחייהם...
הילדים שקיבלו את הציונים הכי גבוהים בכיתה, או הגיעו מקום ראשון בשיעורי ספורט, וכך הלאה בחייהם, בצבא, בעבודה וכו'.
לא לחינם ציון של מאה מתורגם בתעודה למילה "מצויין". - (וזה, כמובן, רק מהצצה בתעודות של חברי לכיתה).

הנחה נוספת היא זו הטוענת שמצוינות זה תהליך. רוב אנשים ששאלתי בפורומים שונים, אמרו משפטים כגון:
"מצוינות באה לידי ביטוי בעשיה שוב ושוב למרות הנפילות בדרך",
"אדם שפועל מתוך מצוינות הוא אדם שטועה ומתקן לאורך כל הדרך",
"להצטיין זה, לעשות פעולה או פעולות באופן הטוב ביותר"
"גישת המצוינות היא תביעה עצמית להגעה לשלמות",
" תהליך מתמיד של תביעה עצמית של יותר טוב, יותר מקיף, יותר מעמיק, יותר אמיתי, יותר מלוטש"
ואמרות נוספות ברוח זו.

אני, אישית, תומך ברעיון שמצוינות הינה תהליך ולא נקודה בזמן.
יחד עם זאת אני מסתכל על הרעיון מזווית נוספת. זה מספר ימים שאני משחק עם המילה מצוינות והחלטתי לבדוק מה המקור שלה. בעצם, מקור המילה הוא "מצוין", "ציון", לציין". כלומר, משהו שציינו אותו.

ואז השאלה שאני שואל את עצמי היא: לציין מה?
והיות שאני מתעסק באיך להתקדם בחיים, אני נוהג לשאול שאלות מקדמות כגון:
מה מקדם אותי? למה כן? איך כן? וכד'...
שאלתי את עצמי מהו הדבר שאני יכול לציין שיעזור לי להתקדם למרות ואף על פי הנפילות שבדרך.

בחשיבה חיובית תמיד שואלים: מה כן טוב?
תמיד מחפשים את ההוקרות, את הדברים החיוביים שהיו. ואז זה היכה בי.
מצוינות זו היכולת שלי לציין את הנקודות החיוביות, הדברים הטובים שאני עושה בדרך על מנת להראות לעצמי שאני בדרך, לתדלק את עצמי באנרגיות חיוביות מההצלחות ולהמשיך לשאוף ולפעול להתקדמות בכל עיסוק ובכל תחום.

בעצם, אם קראתם את המאמר הקודם על השימוש האפקטיבי במילה 'אבל' ("מילים הן לא רק מילים - אבל"), אתם ודאי זוכרים ששימוש במילה 'אבל' באופן אפקטיבי מביא לפוקוס של הי.ע.ן (mind - יחידת עיבוד נתונים) על הפן החיובי של הדברים - ואז אנו פועלים מתוך מצוינות.
כדוגמת הילד הלומד לרכב על אופניים ואחרי שלושה דיוושים הוא נופל. ילד הפועל מתוך מצוינות יאמר: "נפלתי אבל הצלחתי לעשות שלושה דיוושים".
ילד אשר אינו פועל מתוך מצוינות יאמר: "אמנם הצלחתי שלושה דיוושים, אבל נפלתי"

אם כך, החינוך למצוינות, בעיני, פועל דרך לימוד אישי ולימוד של אחרים לציין את הדברים החיוביים, את ההצלחות הקטנות כגדולות, ואת השאיפה ליצירת הצלחות נוספות קדימה.



פעולה זו היא פעולה תלת מימדית - היא מתעסקת בעבר, בעתיד ובהווה:
אני עכשיו מציין את הצלחות העבר ומכוון להצלחות בעתיד.

ועכשיו משחקים:
עשו לכם רשימת מצוינות:
וציינו בה את כל ההצלחות הקטנות! שהיו לכם במהלך היום.
זה כבר יתן לכם תחושה יותר חיובית ויכוון את הי.ע.ן. שלכם ליצור הצלחות נוספות בהמשך היום.

ציינו את ההצלחות הקטנות! של השבוע...
זה יכוון את הי.ע.ן. ליצור הצלחות בהמשך השבוע.

ציינו את ההצלחות הקטנות של החודש..
זה יכוון את הי.ע.ן. ליצור הצלחות בהמשך החודש.

*חשוב שהרשימה תהיה כמה שיותר ארוכה!!!

אני מבטיח לכם, שאם עשיתם את זה לגבי היום, השבוע והחודש, ותעשו את זה גם לגבי השנה האחרונה, כל השנה הבאה אתם תפעלו מתוך מצוינות - כי זאת תהיה מיומנות חדשה שרכשתם, רק מעצם זה שישבתם
וציינתם את ההצלחות שלכם.

אריסטו אמר: "אנו מה שאנו עושים בקביעות - לכן מצוינות אינה פעולה היא הרגל"
We are what we repeatedly do. Excellence then, is not an act, but a habit.

שיהיה לכם יום מצויין לטובה.

מיקי ברקל.