נולדתי בירושלים בבית שופע מוסיקה, תודות לאבי אשר חי ונושם מוסיקה כל ימי חייו. רוב חייו הוא ניהל מועדוני הופעות ורבים מחבריו הזמרים והנגנים היו מתארחים בביתנו, מנגנים ושרים. אבי, אף שאינו מוסיקאי, אדם מאד מוסיקלי אשר רוקד שר ומנגן בדרבוקה.
בצעירותי לא הערכתי בצורה נכונה את מה שספגתי בבית ורק מאוחר יותר בחיי, הבנתי במבט לאחור, שהמוסיקה עברה אליי בצורה טבעית, וכך היא עוברת היום לילדיי.
הלהקה הראשונה שהשפיעה עליי הייתה להקת החיפושיות (The Beatles). שמענו בבית הרבה משיריהם ואני שרתי בע"פ עשרות משיריהם שלמדתי מתוך ספר תווים של אחי.
יחד עם החיפושיות הושפעתי ממוסיקה אחרת של אותן שנים, ומלבד למוסיקה הישראלית והים תיכונית שהוריי שמעו הקשבתי לאומנים ולהקות כמו:
Elton John, Boney M, The Bee Gees, Donna Summer, Louis Armstrong, Ray Charles, 10 cc, Tina Charles,
Rod Stewart, Billy Joel, James Brown ,Stevie Wonder ועוד.
סטיבי וונדר נגע לליבי יותר מכולם. במיוחד הושפעתי מתקליטו "Songs In The Key Of Life" אשר גם אותו הייתי מנגן עשרות פעמים רצוף ושר את מילות השיר מהחוברת. עבורי הוא דמות שמייצגת מוסיקאי מלא ושלם. הוא מנגן בהרבה כלים, מושפע מהרבה סגנונות ובפרי יצירתו נשארת תמיד החותמת הייחודית שלו. לא בכדי הוא הטביע את חותמו בעולם, עבודותיו הישנות הן אבן דרך להרבה מוסיקה שבאה אחריהן.
לימים האלה בילדותי הייתה השפעה רבה על גישתי המוסיקלית בעתיד, הם החדירו בי את האהבה לשיר ולמלודיה. עד היום, גם אחרי שהשגתי שליטה רבה בתופים והבנה עמוקה במוסיקה, אני שם במקום הראשון את האסתטיקה של היצירה, של השיר. אני מרגיש שנגנים צריכים לשרת את המוסיקה ולא להיפך. הביצוע יכול להיות אינטליגנטי, פשוט, נקי, מלוכלך, מסובך, דל, גדוש או אוורירי, כל עוד הוא תורם לשיר ומנוגן מהלב הוא יגרום לשיר לפרוח.
בגיל ההתבגרות הקשבתי לאומנים ולהקות כמו:
Deep Purple, Jimi Hendrix, Carlos Santana, Camel, Yes, Pink Floyd, The Police, Neil Young, Rush, Supertramp, Van Halen, Jethro Tull ולהקת הרוק האהובה עליי לד זפלין (Led Zeppelin).
מגיל קטן ביקשתי מהוריי שיקנו לי תופים אך רק בגיל 16 קיבלתי מערכת תופים ישנה וקטנה ממתופף שעבד אצל אבי. לא יכולתי לממן שיעורי תופים ומפאת שגרתי בבניין רב קומות יכולתי לנגן רק שעות ספורות בשבוע במקלט המשותף.
באותה תקופה האזנתי למוסיקת הפיוז'ן (ג'אז-רוק), שהתפתחה והתעצמה מאד באותן שנים. התקליט הראשון שהתחברתי אליו היה
"The Leprechaun" של צ'יק קוריאה (Chick Corea). אהבתי את הסגנון והסאונד של התקליט, את מקצבי ה-Funk , ומעל הכל את המתופף סטיב גאד (Steve Gadd) שהיה המתופף הראשון בג'אז שהעביר לי את אותן אנרגיות שקיבלתי מג'ון בונהאם (John Bonhan), המתופף של לד זפלין.
עוד באותה תקופה הקשבתי למוסיקה מגוונת מאד שכללה את:
Al DiMeola, Return To Forever, John McLaughlin, Pat Metheny, Weather Report, Yellow Jackets, Steps Ahead,
Jaco Pastorious, Allan Holdsworth , ולצידם ג'אז מסורתי, מוסיקה לטינית, פופ, רוק מתקדם, מוסיקה אתנית ובתוכה מוסיקה הודית, והרבה מוסיקה שיצאה בהפקתה המשובחת של חברת התקליטים ECM.
רכשתי תקליטים של מוסיקאים כמו John Coltrane, Charlie Parker, Dizzy Gillespie, Max Roach, Miles Davis, Oscar Peterson, Duke Ellington, Bill Evans, Herbie Hancock, Tony Williams, Joe Pass, Bud Powell, Don Cherry וגדולי ג'אז אחרים. חלק מהשמות במוסיקה הלטינית כללו את: Tito Puente, Charlie Palmieri, Mongo Santamaria, Ray Barretto. בתחום הפופ נכללו: Joni Mitchell, Steely Dan, Paul Simon, Peter Gabriel ועוד.. במוסיקת ה-Funk תקליטים של Parliament Funk, Tower Of Power, The Neville Brothers, and Earth Wind & Fire ומהאומנים החתומים ב-ECM אהבתי במיוחד לשמוע את
Jan Garbarek, Keith Jarrett, Jack DeJohnette, Zakir Hussain, Egberto Gismonti, Oregon.
היה זה מעט אחרי גיל 19 שהחלטתי להשקיע את כל כולי בנגינה בתופים ולצד שעות של אימונים למדתי הרמוניה וקומפוזיציה אצל המוסיקאי הענק אלכס וייס זכרונו לברכה, שלימד אותי באהבה ובנתינה עילאית.
בהיותי בן 25 נסעתי ללמוד בלוס אנג'לס בבית הספר MI (Musicians' Institute) שבהוליווד. סיימתי את הלימודים עם תעודת כבוד ונשארתי לנגן שם מספר שנים ובמקביל נכחתי בהופעות של גדולי עולם, דבר שקידם רבות את המוסיקה שלי.
בלוס אנג'לס נכנסתי יותר לעומקה של המוסיקה הלטינית וה- Latin-Jazz והתחלתי לפתח את נגינת ה-Clave ברגל שמאל, שמאז הפכה לייחוד שלי. אני חייב תודה מיוחדת למורי היקר, מתופף ומוסיקאי מדהים, Efrain Toro, שפרט לכך שנתן לי השראה תרם לי בהסתכלותו והשקפתו המעניינת על המוסיקה ועל החיים.
בשלהי 1994 חזרתי לישראל ועל עשייתי בישראל מאז ועד היום תוכלו לקרוא בעמוד ביוגרפיה.
אוסיף ואסכם שסקרנותי למוסיקה וחיפושיי אחרי דברים חדשים לא מפסיקים, וברשימת השירים שלי היום יש אומנים חדשים כמו:
Jill Scott, Incubus, Norah Jones, Fiona Apple, Chris Cornell, Chucho Valdez, Joshua Redman, Pantera,
Michel Camilo ועוד רבים אחרים.
הרבה פעמים קוטלגתי כנגן רוק, נגן ג'אז, נגן Latin ויותר מכל כנגן פיוז'ן. זה המקום לומר שספגתי המון מוסיקה בחיי והגעתי לשליטה ורמת מיומנות גבוהה על התופים שמאפשרת לי ליצור במגוון סגנונות, והמילה Fusion מגדירה מבחינתי את המיזוג הזה. מתוך כך אני רואה את עצמי כשחקן שיודע לשחק מגוון תפקידים וללבוש את התחפושת המתאימה לכל תפקיד ותפקיד. אני נמנע מתוויות ובשבילי יש רק שני סוגי מוסיקה: טובה או שאינה טובה לאוזניי, אני מקווה שתמיד אתן מוסיקה טובה למאזיניי.
אסיים בציטוט מתקליט של פרנק זאפה (Frank Zappa):
"Information is not knowledge, knowledge is not wisdom, wisdom is not truth, truth is not beauty,
beauty is not love, love is not music, MUSIC IS THE BEST!"
